אומרים שבעסקים התזמון הוא הכל. בשבוע שעבר ביצעו בוול סטריט הנפקה מחודשת של תעודת סל על כלכלת מצרים (סימול: EGPT) ואפשר למצוא לא מעט משקיעים שרואים במצב הנוכחי הזדמנות.
רוטשילד אמר פעם: "כשהדם זורם ברחובות זה הזמן לקנות". ברור מדוע, כיוון שנוצר כשל שוק באותם המקומות. חוסר הוודאות גורם למשקיעים לסחור מהרגש ולא באופן רציונלי, בהתבסס על נתונים. נוצר מצב בו הרוב מתקשה לעמוד בלחץ המנטלי של חוסר הוודאות ומעדיפים ללכת עם העדר.
כל משקיע מוזמן לבחור בשורט או לונג, על פי העדפתו ומידת החשיפה לסיכון לה הוא מוכן. בינתיים, אשתדל להפיג מעט את אי הוודאות עם עובדות. נתחיל מהגרף השנתי של התעודה במדד המצרי:
במצרים כ-80 מיליון בני אדם, רובם מתגוררים על גדות הנילוס. מצרים היא המדינה המאוכלסת ביותר בעולם הערבי, מה שיוצר כוח עבודה אדיר וכוח צרכני שלא ניתן להתעלם ממנו. התל"ג לנפש נמוך יחסית, אפילו ביחס לעולם הערבי, ונמוך יותר אפילו מאילו של ברזיל, דרום אפריקה, וסין. בנוסף, המשכורת הממצועת במדינה עומדת על כמה מאות דולרים.
מנגד, ההשכלה במדינה משתפרת באופן מתמיד ובשנים האחרונות הוקמו במצרים מרכזי מרכזי תקשורת (call center), מרכזי פיתוח ו-QA (מרכזי הבטחת איכות).
הבורסה של מצרים השיגה תשואות טובות יותר מרוב העולם הערבי, בדומה למדינות המתפתחות החזקות. בשנה האחרונה עלה מדד ה-MSCI מצרים ב-89.55% לעומת מדד MSCI מדינות ערב שעלה רק ב-36.28%. ממוצע עלייה שנתי של 12% ב-3 השנים האחרונות, 17.31% בחמש השנים האחרונות ו-12.68% בעשור האחרון.
הייצוא המצרי העיקרי הוא כותנה, טקסטיל, מוצרי נפט וכימיקלים. גם כלכלת מצרים מגוונת יותר משכנותיה. מגזר האנרגיה הכולל את הנפט והגז, מהווים רק כ-15% מהתמ"ג של המדינה.
הנילוס הוא בסיס למגזר החקלאות שנחשב גם לאחד מהסקטורים המעסיקים הגדולים, כשרובו של התוצר הוא לצריכה עצמית. מגזר חזק נוסף הוא הפיננסי עליו אפרט בהמשך. כל אלה לא צפויים להיפגע המהשינוי. מגזר התיירות חזק גם הוא, ודווקא הוא עשוי להיפגע מהמאורעות האחרונים, בעיקר אם הבוזזים יצליחו במלאכתם.
המגזר הפיננסי במצרים איתן יחסית, כיוון שהלימות ההון גבוה, והאוכלוסיה היא לא צורכת גדולה של הלוואות או אשראי אחר. אין חשש ליציבות הבנקאית, בעוד רוב השכנים מצפון באיחוד האירופי יכולים רק לחלום על יחס הון-אשראי שכזה.
ההשקעה הזרה במצרים גם כן זינקה ביותר מ-12 מיליארד דולר ב-2009, כשרפורמות יושמו במגזר העיסקי. המיסוי על עסקים ירד, הבורסה נפתחה לזרים, וצומצמו ההגבלות על חברות זרות. הצמיחה במצרים עומדת על 6.3% בשלוש השנים 2007-2009 וכ-5% בכל שנה בעשור האחרון. משמע, למרות המשבר הכלכלי, הצמיחה במצרים רק גברה.
הדובדבן שבקצפת היא תעלת סואץ. 7.5% מהסחר העולמי שעובר דרכה, ומייצר למדינה 6 מיליארד דולר הכנסות בשנה ועשרות אלפי מקומות עבודה במישרין ובעקיפין. התעלה היא פרה חולבת, וההתאוששות בכלכלה העולמית צפוייה לחזק אותה אף יותר. כידוע, הסחר בין אירופה ואסיה תלוי בתעלה כציר סחר כמעט בלעדי, לכן גם הסבירות שהיא תסגר נמוך.
רוב הנתונים הללו, לא צפויים להשתנות כתוצאה משלטון זה או אחר. עם זאת, יש לזכור שמצרים מאופיינת באבטלה כרונית, בעוני של חלקים רבים באוכלוסיה ובשחיתות שמתחילה בשלטון ומחלחלת לכל הרבדים בחברה המצרית.
בין אם נסיון ההפיכה החילוני יצלח או שמוברק ישאר בשלטון, הצמיחה צפויה להמשך. שינוי מהותי באופק העיסקי של מצרים עלול להתרחש רק אם השלטון החדש יהיה מוסלמי שיעי, שיוביל לחיזוק הקשר האיראני, שלטון שכבר הוכיח את יכולתו להרוס כלכלות.
לחילופין, תרחיש של עליית הקומוניסטים, שמשום מה נוטים להתעלם ממנו, כיוון שמבחינה בטחונית הוא נוח יותר לישראל, אך חשוב לזכור שהקומוניזם בעולם הוא גל עולה, שכבר כבש את דרום אמריקה, וגם במצרים בדומה למדינות עניות אחרות, קיימת במרקם הפוליטי מפלגה קומוניסטית.
טל זהר עבדה הוא מנכ"ל FXCM ישראל, בית מסחר לסחורות מט"ח ומדדי מניות שנסחר בבורסה של ניו יורק.
לפרטים ושאלות Tzohar@fxcm.co.il
אין לראות בנכתב הצעה או ייעוץ למסחר במט"ח לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.