"במדינה שבה גורמים בכירים בממשל סימנו אותי אוטומטית כאויב, כל הופעה שלי על הבמה או על המסך נתפסת כאקט פוליטי גם אם מדובר בסדרות כמו 'הבורר', 'רביעיית רן' או 'החצויה'", כך אומר השחקן יוסוף אבו ורדה החוזר בימים אלה לתיאטרון חיפה במחזה החדש "יוליסס על בקבוקים" שכתב גלעד עברון ("יהוא", "ההר לא זז") וביימה אופירה הניג.
עד לפני כמה שנים היה אבו ורדה מבכירי שחקני הבית של תיאטרון חיפה לצד סלים דאו ומכרם חורי, אבל אז החל תהליך ממושך של קריסה כלכלית שבעקבותיו נפוץ האנסמבל הקבוע של התיאטרון לכל עבר. רק בשנה האחרונה החלו מיטב בניו לשוב לכור מחצבתם. אחרי שחורי ודאו לוהקו לתפקידים הראשיים במחזה החדש "מחיר הכבוד", חוזר גם אבו ורדה למגרשו הביתי אחרי ארבע שנים במהלכן כמעט ולא הופיע על הבמה והתרכז בצילומים לסרטי קולנוע ולסדרות טלוויזיה.
ספק תימהוני, ספק אידיאליסט
יוסוף אבו ורדה נולד לפני 57 שנים בכפר ג'יש בגליל למשפחה ערבית-נוצרית-מרונית. הוא בוגר החוג למשחק של הבמאית נולה צ'לטון ובית הספר לאמנויות הבמה בית צבי, וברזומה שלו שלל תפקידים בולטים בתיאטראות חיפה, באר שבע והבימה, לצד שורה ארוכה של הופעות בסרטים ובסדרות. בעקבות המחזה "גשם שחור" ליהקה אותו הבמאית אופירה הניג, המנהלת האמנותית של אנסמבל תיאטרון הרצליה, לתפקיד "מר בטחון" ב"יוליסס על בקבוקים" שכתב גלעד עברון אחרי שהות של כמה שנים בארצות הברית.
באופן אירוני, המחזה נוצר עוד לפני פרשת המשט לעזה אך מתכתב איתה לכל אורכו. "יוליסס" היא הכינוי שהדביקו הסוהרים במתקן הכליאה הביטחוני לאסיר ערבי-ישראלי, מורה לספרות ספק תימהוני ספק אידיאליסט (חליפה נטור זוכה פרס ההצגה המצטיינת בפסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד בשנת 2006 על "בטווח יריקה", בהופעה שהיא לא פחות ממדהימה), שנתפס במהלך ניסיון להגיע לחופי עזה על גב רפסודה שבנה מבקבוקים. בחקירתו הוא טוען שניסה לשבור את המצור כדי להביא ספרים לתושבי הרצועה וללמד אותם קלאסיקה רוסית.
עורך הדין איזאקוב (איצ'ו אביטל) ממונה לטפל בתיק יוצא הדופן ומנסה לשכנע את יוליסס לחתום על התחייבות שלפיה לא ינסה לחדור שוב לרצועה, אך זה מסרב ושהותו מאחורי הסורגים נמתחת לחודשים שבמהלכם מחולל הלהט האידיאליסטי שלו מהפך בנפשו הרדומה של עורך הדין הבורגני שמבחינה חומרית יש לו הכול אך חייו חלולים ונטולי תוכן.
אבו ורדה בחר כאמור לגלם את "מר ביטחון", החוקר המחזיק את יוליסס בכלא ובמקביל נעזר באיזאקוב כיועץ משפטי לפעולות נגד תושבי רצועת עזה בהם הוא רואה פצצת זמן דמוגרפית מתקתקת. אבו ורדה מגלם את הדמות באופן כה מתורבת ונעים הליכות, עד שלעיתים קל לשכוח את התכנים הסרקסטיים של דבריו ונראה שלכך בדיוק הוא התכוון.
- אתה מודע לעובדה שבסצנות מסוימות אנשים בקהל עשויים להזדהות דווקא עם משנתו של מר ביטחון, גם אם לא לזה התכוון המשורר?
"לצערי, כן. אי אפשר לשלוט בתגובות הקהל, כשם שאי אפשר להתכחש לעובדה שהדמות מעלה טיעונים שחלקים נבחרים בחברה ובממשלה הישראלית מאמינים בהם. אני מקווה שצופים יאהבו את ההצגה, יחשבו עליה וידונו בה, אבל אני לא מאמין שהיא תשנה דעות פוליטיות. אני לא מאמין יותר בתיאטרון כגורם לשינוי. כשחקן נידונתי לעבודה סיזיפית שאין בה תכלית מעבר לעצם העשייה. אני דוחף את הסלע הכבד במעלה ההר, למרות שאני יודע שהוא יתגלגל בחזרה לתחתית לפני הפסגה ואצטרך להתחיל מחדש".
- אתה לא רואה פתח לעתיד טוב יותר עבור שני העמים?
"לא במצב הנוכחי שבו אדם כמו אביגדור ליברמן, שבעיני הוא אחד האנשים המסוכנים בתולדות הפוליטיקה הישראלית, ממשיך לצבור כוח ואף אחד לא אוזר אומץ ומנסה לעצור אותו.
"זה היה תפקידה של מערכת החוק אבל הם לא עשו מעשה כי פחדו ללכת עד הסוף. זה איש שאמור היה להיכנס לכלא, אבל בפועל הוא יכול להיות ראש הממשלה בבחירות הבאות. אני מדבר ממקום של מישהו שכמו רבים ראה בליברמן קוריוז בתחילת הדרך אבל התפכחתי. עכשיו אני בעיקר מתגעגע לימי הימין הפוליטי המתורבת של דן מרידור ודומיו, אז היה לגיטימי שיש דעה אחת ודעה אחרת וכל אחד יכול היה לומר אשר על ליבו בלי לחשוש.
אנחנו מתקרבים במהירות לקיצוניות שאין דרך חזרה ממנה. הכתובת הייתה על הקיר שנים ולא השכלנו לקרוא ולהפנים, ובקרוב הבעת דעה בפומבי שלא תיישר קו עם מדיניות הממשלה תהיה עבירה על החוק. אני לא מוותר על זכותי לעבוד ולהתפרנס במדינה הזו כשחקן, כי אלו החיים שבחרתי לעצמי, אבל כאשר אני מביט במה שקורה סביבי אני חושש מאד בלשון המעטה. הלוואי שמחזה כמו 'יוליסס על בקבוקים' יגרום לאנשים לחשוב, אבל השינוי לא יבוא מאולמות המופעים אלא מהרחוב. שם, בינתיים, עדיין לא קורה כלום".
- אתה מודע לעובדה שעל פניו יש אפשרות שהיכל התרבות באריאל, המשתף פעולה עם תיאטרון חיפה, ירכוש את המחזה.
"אני לא אופיע באריאל, נקודה".
ההצגות הקרובות של "יוליסס על בקבוקים" יועלו במהלך השבוע עד יום חמישי (ה 20 בחודש) מדי ערב בשמונה וחצי באולם במה 3 בתיאטרון חיפה.