חברת בסר פרויקטים, שבשליטת נחשון קויתי, דיווחה היום על התקיימות התנאי המתלה לגיבוש קבוצת הרכישה שתרכוש קרקע בשטח של 20 דונם בתל אביב מידי חברת הארגז שבשליטת חגי שלום תמורת 240 מיליון שקל. התנאי - אישור המפקח על הביטוח במשרד האוצר להשתתפותן של חברות הביטוח מגדל והראל בקבוצה (סך הכל 50%). מתחם הארגז ממוקם ברחוב יגאל אלון 94 בתל-אביב, מדרום למתחם אמפא ובכוונת הקבוצה לבנות עליו שני בנייני משרדים של 40 קומות.
מדובר בעסקה תקדימית בהיקפה - השקעה של 1.3 מיליארד שקל (כולל רכישת הקרקע) במתכונת של קבוצת רכישה. הבנייה תושלם רק בעוד 5 שנים, אז יתברר אם יש מקום לעוד 120 אלף מ"ר משרדים קרובים כל-כך למגדלי עזריאלי (140 אלף מ"ר).
עם קצת עזרה מתשובה
מי שיכול להתהדר בעסקה חלומית כבר היום הוא המוכר, בעלי הארגז, חגי שלום, עד לפני מספר שנים דמות אלמונית בעולם העסקים ומאוקטובר 2009 בעל השליטה ברשת המזון טיב טעם. עסקת הנדל"ן המדהימה לא קשורה לרשת המזון, שבה נהנה שלום מתשואה של כ-250%.
בינואר 2000 רכש שלום, יחד עם יצחק תשובה, את החברה התעשייתית "הארגז", שהייתה בבעלות ההסתדרות ונקלעה לקשיים. "הבנקים אמרו לי שצריך להשקיע בחברה 100 מיליון שקל, ולא היה לי גרוש. תשובה, שהציע לי קודם לכן להיות יו"ר דלק, העמיד ערבות של 50 מיליון שקל, והבנקים עוד 50 מיליון", משחזר היום שלום. בעסקת המכירה הנוכחית משאיר לעצמו שלום 3% מהקרקע ברחוב יגאל אלון ויהיה שותף בקבוצת הרכישה בשיעור זה.
הארגז מחזיקה בעוד מספר נכסי נדל"ן והיא שווה לפי ההערכות כמה מאות מיליוני שקלים. "קניתי את הארגז מביהמ"ש כשהיא הייתה שווה כמעט אפס. עובדה שלא הגישו הצעות טובות יותר. היו כאלה שפחדו להיכנס לארגז בגלל שזו הייתה חברה הסתדרותית עם ועד עובדים מיליטנטי וזה גם נתן לי יתרון. קפצתי למים".
* כמה שילמת על החברה?
"נדמה לי ש-4 מיליון שקל ובנוסף הייתי צריך להזרים לחברה 100 מיליון שקל כדי להבריא אותה. הבנק אמר לי: 'על כל שקל שתביא, אני אתן לך שקל' ואז תשובה ערב לי ל-50 מיליון שקל והבנק הזרים לי סכום דומה. ניתחתי את העסקה, למדתי אותה, ידעתי מה אני יודע לעשות וסמכתי על עצמי. ידעתי שזה מאבק קשה עם העובדים וניהלנו אותו בשקט ובהצלחה. מאז ניקיתי את כל החובות וההתחייבויות. החברה שווה היום מאות מיליוני שקלים". לפני שמונה שנים רכש שלום את חלקו של תשובה תמורת סכום זניח ושחרור מהערבויות שהעמיד.
* ידעת שתגיע לכזה אקזיט?
"לא עסקתי בחיזוי אקזיטים לעתיד. ממש לא. הרבה הסתכלו על הארגז. כמעט כל חברה בארץ ניסתה לקנות אותה בגלל הנדל"ן בצריפין ובתל-אביב. כולם, כולל תשובה, חשבו שאני הולך לממש את הנדל"ן והתברר להם שאני איש תעשייה. לקחתי חברה מפורקת והצלחתי לשקם אותה, זה לא מובן מאליו. אני מכיר חברים שמתרסקים עם חברות".
* תנפיק את הארגז בבורסה?
"לא. כרגע זה לא עומד על הפרק. הסיבה מאוד פשוטה - אני לא צריך כסף. החברה משפחתית וטוב לי כך".
פעילות הליבה המזוהה עם הארגז היא מפעל הרכבת האוטובוסים. החברה מרכיבה עבור דן, אגד וחברות פרטיות, ומחזיקה בנתח שוק של מעל 30%. פרט לכך יש לחברה ארבעה מפעלים נוספים: מפעל ברמלה למבנים תעשייתיים; מפעל למערכות אחסנה, קירור ותצוגה; מפעל בברקן לייצור מוצרים ביטחוניים ומפעל לייצור ווסתים אלקטרוניים לתעשיית הרכב.
* מה מצב החברה?
"אנחנו במצב פיננסי מצוין וכסף הוא לא גורם מגביל. אני צריך לבנות מפעל חדש בהשקעה של 100 מיליון שקל ואני בוחן כניסה לתחום האוטובוסים בהודו. אני בונה אוטובוסים, יש לי ידע עצום ואני רוצה להשתמש בו בשווקים יותר גדולים, בשיתוף עם חברה מקומית. פרט לכך, יכול להיות שאצטרך להעתיק מפעל אחד או שניים להודו אם יעלו כאן את שכר המינימום".
"צעד חשוב לבסר"
שלום הגיח כאמור לתודעה כשרכש את גרעין השליטה בטיב טעם באוקטובר 2009, בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 100 מיליון שקל (לעומת 342 מיליון שקל היום). כניסתו של שלום באה אחרי קריסת השותפה הקודמת בחברה, אנטר הולדינגס של עמית ברגר, ובזמן שהחברה הייתה נתונה במצוקת מזומנים קשה. טיב טעם התייעלה, סגרה סניפים מפסידים, הוציאה את תחום הנון-פוד מהסניפים וגייסה הון.
עסקת הארגז חשובה מאוד גם לרוכשים, בהובלת בסר פרויקטים. נחשון קויתי, מנכ"ל ובעל השליטה, מסר אמר היום ל"גלובס" כי "עוד לא היה פרויקט כזה גדול בישראל לקבוצת רכישה. זאת קפיצת מדרגה רצינית לבסר פרויקטים, מאחר שגופים מוסדיים הביעו בנו אמון. זה המבחן הראשון שלנו מול המוסדיים. התשואות שישיגו המוסדיים יהיו גבוהות: כתחליף להשקעות בתשואה של 6%, אצלי הם ירוויחו מעל 10%".