גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אינפלציה של ציפיות

הציפיות עליהן מתבסס בנק ישראל בבואו לקבוע את גובה הריבית, מגיעות גם מהאנליסטים ומשוק ההון

בעת מתן ההחלטה לגבי גובה ריבית בנק ישראל, אחד הגורמים המקבלים משקל מרכזי בשיקולי הבנק הוא ציפיות האינפלציה (ובאופן כללי, ההערכה לגבי גובה האינפלציה לתקופת זמן מסוימת). את הציפיות שואב בנק ישראל משלושה מקורות שונים: חטיבת המחקר של בנק ישראל, החזאים הפרטיים במשק ושוק ההון.

חשוב להדגיש, כי ציפיות האינפלציה אינן רק כלי לקביעת מדיניות מוניטארית של בנק ישראל, אלא גם אמצעי המשמש את מנהלי ההשקעות בעת הקצאת הנכסים, בין אלו הצמודים למדד לבין השקליים הנומינליים. כמו כן, הערכות האינפלציה מלוות את חלקנו בהחלטות שונות שקיבלנו, או שנצטרך לקחת בעתיד. לדוגמה, בהתאם להערכות האינפלציה ניתן, אולי, להחליט האם להצמיד את שכר הדירה למדד המחירים לצרכן, לקחת הלוואת משכנתא צמודה או שקלית, בריבית קבועה או משתנה, או אולי להשקיע באפיק מדדי או שקלי, וכן הלאה.

כאשר משתמשים בביטוי "ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון", מתכוונים לציפיות המחושבות באמצעות שוק איגרות החוב הממשלתיות. אפשר, אגב, גם לחשב את הציפיות באמצעות האפיק הקונצרני, אך את זה נשאיר להזדמנות אחרת.

כיצד זה נעשה? באופן מתמטי, ציפיות האינפלציה הן תוצאה של היחס שבין התשואה השנתית לפדיון על איגרת חוב ממשלתית לא צמודה (נומינלית) לבין איגרת חוב ממשלתית צמודה בעלת אותו מח"מ (משך חיים ממוצע). היחס שנקבל הוא בדיוק האינפלציה שהשוק צופה לטווח של שנות המח"מ, כלומר אינפלציה שנתית ממוצעת לאורך מח"מ האיגרת. נניח שקיימת איגרת חוב ממשלתית שקלית במח"מ של חמש שנים, הנסחרת בתשואה שנתית לפדיון של 4%, ולמולה איגרת חוב ממשלתית צמודה למדד, בעלת מח"מ זהה, עם תשואה לפדיון של 1%. במקרה כזה, נאמר שהשוק צופה אינפלציה שנתית ממוצעת של כ-3% במהלך חמש שנות המח"מ הבאות.

בצורה זו, באמצעות מח"מים שונים ניתן לבנות עקום ציפיות אינפלציה למשך מספר שנים. כפי שמראה גרף "ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון" המצורף, השוק חוזה שב-12 החודשים הקרובים תסתכם האינפלציה בכ-3%, ולגבי אופק של 10 שנים - תחזיתו היא לאינפלציה שנתית ממוצעת נמוכה מ-2.8%.

למה השוק מגיב?

מתי עשוי לחול שינוי בהערכות האינפלציה, הן של החזאים והן של השוק? אירוע מסוג זה מתרחש בדרך כלל כתגובה לדיווח חדשותי, המוסיף מידע לגבי שינוי במחירו של אחד המוצרים או השירותים הכלולים בסל ההוצאה הצרכנית. לדוגמה, סעיף הדיור מהווה כ-20% מסל המוצרים במדד המחירים, ובהודעה שפורסמה באמצעי התקשורת דווח כי כל הדירות יתייקרו החודש באופן חד-פעמי ב-10%. כתוצאה מכך, צפוי מדד המחירים לעלות ב-2% בחודש הנדון (השיעור 2% מתקבל מהכפלה של משקל המוצר בסל המוצרים, בשיעור השינוי במחיר). במקביל, אם נניח ששוק ההון הוא יעיל, גם ציפיות האינפלציה הנגזרות ממנו לשנה הקרובה אמורות לרשום עלייה של 2%, מכיוון שהשוק יתאים את עצמו למידע החדש שהגיע אליו.

מעניין לבדוק, מה יקרה לציפיות האינפלציה לאופק יותר ארוך. מתמטית, האינפלציה בשנתיים הקרובות צפויה לעלות בכ-1% בממוצע לשנה. בצורה פשוטה יותר, ניתן לומר כי ההתייקרות שנרשמה תתפרס על פני שנתיים, וכל שנה "תספוג" מחצית מהעלייה. מאותה סיבה, הצפי לאינפלציה השנתית הממוצעת בעשר השנים הקרובות הוא לעלייה של 0.2%.

נשאלת השאלה, האם השוק מתנהג בהתאם למתמטיקה? כלומר, האם עלייה בציפיות האינפלציה לשנה הראשונה ב-2% תביא לתוספת של 1% בציפיות האינפלציה באופק של שנתיים, ובטווחים הארוכים יותר תביא לעלייה "הרצויה" לפי המתמטיקה?

הטווח הקרוב משפיע על האופק

בדקנו כיצד שינוי בהערכת האינפלציה לשנה הקרובה בא לידי ביטוי בשוק. בדיקה זו נעשתה על סמך נתונים יומיים ברבעון האחרון של שנת 2010. לשם הפשטות, הנחנו כי כל מידע שהשוק מקבל הוא רק לשנה הנוכחית ולא לשנים קדימה. כלומר, שינוי בציפיות האינפלציה לאופק של חמש שנים התרחש רק עקב מידע על שינוי במחירים שעתיד להתרחש בשנה הקרובה, ולא מהשנה השנייה ועד החמישית.

מתוצאות הבדיקה ניתן ללמוד מהי תגובת השוק, קרי השינוי בציפיות האינפלציה לשנים הבאות, כשישנו שינוי בהערכת השוק לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים.

כך, שינוי של 1% בהערכת האינפלציה לשנה הקרובה, ביום נתון, הביא לתוספת של 0.16% בממוצע לשנה בציפיות האינפלציה לטווח של שנתיים. כל זאת, כאמור, כאשר השינוי הרצוי אמור להיות 0.5%. דהיינו, נוצר פער של 0.34% בין מה שהיה אמור לקרות לבין מה שקרה בפועל, והמשמעות היא שהתמסורת שבין המידע החדש להערכות האינפלציה של השוק לטווחים ארוכים, היא חלקית. לדוגמה, באופק של עשר שנים, שינוי של 1% בהערכת האינפלציה השנתית הממוצעת הביא לתוספת של 0.04% בציפיות האינפלציה, כאשר מידת השינוי הייתה צריכה להסתכם ב-0.1%. גם פה קיים פער בין מה שהיה אמור לקרות למה שקרה בפועל.

מכאן, נראה כי קיים פער בין התנהגות השוק והציפיות שלו לאינפלציה לאופקים שונים, לבין מה שהיה אמור לקרות על פי החישוב המתמטי. לפער זה ייתכנו מספר סיבות: ייתכן כי הוא נובע מהיעדר מידע של כל שחקני האג"ח על ההתפתחויות בתחום המחירים; ייתכן כי חלק מהשחקנים צופה כי השינוי במחיר הוא זמני (לדוגמה, התייקרות במחירי ירקות), ובהתאם יתוקן בחודשים הבאים; אפשרות נוספת היא עיוות בתמחור בשוק, המביא לחוסר יעילות שלו, וזאת כתוצאה מבעיה של היצע האג"ח. לנו נראה, שהסיבה לתופעה נעוצה בכך שהשוק אינו מתרגם כל שינוי מפתיע במדד המחירים לצרכן כאיתות לשינוי מהותי לעתיד, ומתייחס אליו כאל שינוי זמני בלבד.

רון אייכל הוא הכלכלן והאסטרטג הראשי של בית ההשקעות מיטב. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

אורי רוזן, מנכ"ל מאקו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"העולם הוא לא רק דיווחים על פוליטיקה והפצצות בסוריה"

הסירוב לתפקיד מנכ"ל חדשות 13 ● ההתחממות על הקווים במגרש מול ynet ● החשש מפני ענקיות האינטרנט הבינ"ל ● ולמה לא תמיד צריך אג'נדה גאה ● מנכ"ל מאקו אורי רוזן סוגר למעלה מ-6 שנים באתר, ומבחינתו – שרק יהיו עוד כאלה ● "אוף דה רקורד"

ניצן הורוביץ / צילום: איל יצהר, גלובס

האם אפשר להקים ממשלה גם ללא תמיכת רוב חברי הכנסת?

שתי מערכות הבחירות האחרונות המחישו עד כמה קשה לקבל את אמון הכנסת להרכבת ממשלה ● מה קשה יותר: להקים ממשלת מיעוט או להפיל אותה? צללנו ללשון החוק ● המשרוקית של גלובס

בניין טבע בכפר סבא / צילום: סיון פרג'

טבע בדרך לסלק איום קיומי? "ההסדר המתגבש בפרשת האופיואידים - תרחיש טוב בהרבה מזה שהשוק ציפה לו"

עפ"י ההסדר המתגבש בפרשת משככי הכאבים, טבע תשלם 250 מיליון דולר במזומן ובעיקר תספק את התרופה נגד השפעת האופיואידים, בשווי של כ-23 מיליארד דולר, במשך עשור ● בלידר שוקי הון מסבירים כי "עלות הייצור עבור טבע היא 1.5-3 מיליארד דולר, סכום שהיא תמצא בקלות בתזרים המזומנים שלה" ● בפייפר ג'פרי אופטימיים פחות

ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף

רשות החברות משיקה תכנית הכשרה יוקרתית למנכ"לי החברות הממשלתיות בשיתוף עם אוניברסיטה מסין

התכנית היוקרתית לפיתוח מנהיגות פותחה על ידי רשות החברות הממשלתיות בשיתוף עם אוניברסיטאות תל-אביב ו-Ceibs בשנחאי ● התכנית מיועדת, בין היתר, לחשוף את המנכ"לים לתפיסות ניהוליות "שונות באופן מהותי מהנהוג בישראל", וכן לקדם נטוורקינג ● עלות התכנית נאמדת באלפי שקלים למשתתף

טכנולוגיות רכב / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

קרן חדשה בהיקף של 30 מיליון דולר תשקיע בתחום הרכב העתידי והתחבורה החכמה

קרן 'Mobilion' מייסודם של אבי פלדמן, קבוצת זבידה וקבוצת NEXUS הבינלאומית מבטיחה לקצר את הנגישות של חברות סטארטאפ לספקי החלפים הבין לאומיים

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון /צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ

התמונה גרועה יותר מהצפוי: הצמיחה של המשק ברבעון השני של השנה - 0.6% בלבד

הלמ"ס פרסמה את האומדן השלישי לנתוני הצמיחה, שחושף כי ההאטה חריפה הרבה יותר מכפי שנמדד באומדן השני ● ללא מסים נטו על היבוא מדובר בקצב צמיחה של 2.7%, לעומת 3.1% כפי שנמסר באומדן השני

סוחר בבורסת ניו יורק. המצטרפת החדשה אינמוד סיימה את אוגוסט בזינוק של 42%   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הפרלמנט הבריטי דחה ברקזיט מזורז: הליש"ט צנחה, וול סטריט ננעלה בירידות שערים

לאחר הצבעה עקרונית בעד הסכם הפרישה מהאיחוד האירופי הפרלמנט דחה את תוכנית ג'ונסון לחקיקה מזורזת בנושא ● הליש"ט ירדה ב-0.7% ● המגמה בוול סטריט התהפכה עם ההצבעה והעליות נמחקו ● הנאסד"ק ירד בכ-0.7%, S&P 500 נסוג בכ-0.3% והדאו ג'ונס ננעל בירידה של כ-0.1% ● פייסבוק ירדה ביותר מ-3% לאחר שפורסם כי תובעים כללים מ-47 מדינות בארה"ב ישתתפו בחקירה נגד החברה בחשד שהפרה חוקי הגבלים עסקיים ● ביוג'ן זינקה בכמעט 30% לאחר שעקפה את התחזיות ודיווחה כי תגיש לאישור את המוצר לאלצהיימר ● אירופה ננעלה בעליות שערים: מדד פוטסי עלה ב-0.7%, מדד דאקס ב-0.09% ומדד קאק 40 עלה ב-0.2%

אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל WeWork / צילום: רויטרס

העסקה נסגרה: סופטבנק מקבלת את השליטה ב-WeWork, אדם נוימן יקבל 1.7 מיליארד דולר

העסקה משקפת ל-WeWork שווי של כ-8 מיליארד דולר ● המייסד והמנכ"ל אדם נוימן יקטע את מרבית קשריו עם החברה ● סופטבנק תשקיע כ-3 מיליארד דולר ברכישת מניות החברה, ותקדים השקעה של 1.5 מיליארד דולר שהייתה מתוכננת לשנה הבאה

תחנת הכוח בבאר טוביה./ צילום: מצגת החברה

אקזיט קטן בבאר טוביה: איש עסקים אמריקאי ימכור מניותיו בתחנת הכוח IPM ב-9 מיליון דולר

מייקל מונלייט קיבל הצעת רכישה מגוף פרטי, המשקפת שווי של כ-800 מיליון שקל לתחנת הכוח ● שותפיו של מונלייט נדרשים להחליט עד אמצע נובמבר אם ברצונם להפעיל זכות סירוב ראשונה לעסקה ● גלובל פאוור, השותפה גם היא ב-IPM, מסרה כי "החברה לומדת את הודעת המציע ותבחן את צעדיה בהתאם"

בני גנץ / צילום: שריה דיאמנט

בית הנשיא הודיע לראשי סיעות הכנסת ה-22 על העברת המנדט לגנץ

יו"רית הימין החדש, איילת שקד: אין בכוונתנו לנהל מו"מ עצמאי בנפרד מגוש 55 ● בכחול לבן אמרו ל"גלובס" כי בכוונתם לפנות לכל הסיעות בכנסת ה-22, אך הדגישו כי הטלפון הראשון שלהם יהיה לליכוד

דוד אמסלם / צילום: יצחק הררי דוברות הכנסת

אמסלם הבהיר: אבקש אישור ממנדלבליט לחתום על עסקת בזק

ביקום הודיעה כי היא צופה שעסקת בזק תיחתם עד 7 בנובמבר ● בסביבת שר התקשורת טוענים כי אין בכוונתו לעכב חתימה על העברת היתר השליטה בבזק, אך הוא רוצה לוודא שהיועמ"ש, בנוסף למחלקה המשפטית במשרד התקשורת, מאשרים לו לחתום

בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

האם על נתניהו להתפטר כמו ח"כ מהמניין? כך משנה העברת המנדט לגנץ את מצבו המשפטי של רה"מ

ישנם קולות שסבורים שההגנה שמעניק החוק לראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום לא צריכה לחול במקרה של ממשלת מעבר, ולפיכך על נתניהו להתפטר מתפקידו כאילו היה ח"כ או שר • ואולם גם כחבר כנסת, אם ישראל תלך לבחירות שלישיות, הוא יוכל לעכב את ההליכים המשפטיים נגדו

בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בדיחה מאוד מסובכת להבנה: פארסת הברקזיט שברה שיאים חדשים

התמרונים הפוליטיים, העריקות התכופות והטריקים הפרלמנטריים, שנמשכים ברצף כבר יותר משלוש שנים, מעסיקים את המערכת הפוליטית באופן בלעדי כמעט, ושעדיין לא הביאו את בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי ● בעוד עשרה ימים אמורה בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי, אבל היא פשוט לא יכולה לקחת ברצינות את הבטחות ראש הממשלה הבריטי או כל גורם אחר

בני גנץ בבאר שבע, יום ג׳ 3 בספטמבר / צילום: אבישי פינקלשטיין, יח"צ

הזדמנות וחשש בצידה: המנדט עבר לבני גנץ. מה צפוי לו בימים הקרובים?

אחרי שלא הצליח להרכיב ממשלה, בנימין נתניהו החזיר אתמול את המנדט לנשיא המדינה בצעד נדיר ● האם יו"ר כחול לבן בני גנץ יכול להצליח?

מפעל פרוטליקס  / צילום: פאול אורלייב

פרוטליקס זינקה 31% על רקע תוצאות חדשות מניסוי במוצר המוביל שלה למחלת פברי

מניית פרוטליקס, המפתחת תרופות המבוססות על חלבונים אנושיים בתוך תאי צמח מהונדסים גנטית, משקפת שווי חברה של 108 מיליון שקל ● תוצאות ראשונות של הניסוי פורסמו בספטמבר 2018, אחרי 6 חודשי טיפול ב-16 חולי פברי, וכעת מתפרסמות תוצאות מטיפול באותם חולים במשך שנה

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

היתר מיותר? איך הפך מדד יתר 60 לכבשה השחורה של מדדי המניות בת"א

אין זו השנה הראשונה שבה מדד מניות היתר מאכזב קשות את המשקיעים בו ומציג ביצועי חסר ניכרים ביחס למדדי מניות השורה הראשונה ● הפיזור הסקטוריאלי של יתר 60 הוא עקב האכילס של מדד זה, ונדרשת מחשבה מחודשת בעניין

חיים ביבס / צילום: איל יצהר

חיים ביבס: השלטון המקומי יממן שליש מפרויקטים להתחדשות עירונית וחיזוק מבנים בפריפריה

למרות הצהרה זאת, יו"ר המרכז לשלטון מקומי מתנה את הצעד בכך שהממשלה תשלים את מימון הפרויקטים ● כמו כן הוא הודיע כי המרכז מתנגד להארכת תמ"א 38 ללא הסדרה תקציבית של התחדשות עירונית ביישובי הפריפריה

מלך תאילנד ובת הלוויה שהודחה מתפקידה / צילום: Royal Household Bureau, רויטרס

מלך תאילנד הדיח את בת הלוויה שלו בשל "חוסר נאמנות"

מלך תאילנד מאהה וצ'יראלונגקון שלל מבת הלוויה שלו סינינט וונגווג'ירפקדי את הדרגות ואת התארים שלה ● בהודעה רשמית מטעם המלוכה נכתב כי סינינט ניסתה "לרומם את עצמה לאותו מעמד כמו המלכה"

פסולת / צילום: איל יצהר

המדינה נאבקת בהטמנת הפסולת – והתעשיינים מתלוננים על ייקור העלויות

"המשרד להגנת הסביבה נכשל מזה מספר שנים בקידום של פתרונות למחזור וטיפול בפסולת ולמרות זאת, הוא פועל במטרה להקשות על תפעול המטמנות האקולוגיות שמהוות כיום פתרון מוסדר יחיד לפסולת הביתית", כך אמר ד"ר אלי אברמוב, יו"ר איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה שבהתאחדות התעשיינים

אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל WeWork ומסיושי סאן, מייסד ומנכ"ל סופטבנק / צילומים: Noam Galai, flicker, shutterstock

דיווח: סופטבנק תשתלט על WeWork

דיווחים ב"וול סטריט ג'ורנל" וב-CNBC מעלים כי סופטבנק עומדת להזרים לחברה 4-6 מיליארד דולר לפי שווי של 8 מיליארד דולר, אך קיימות סתירות לגבי מבנה העסקה - האם רוב הסכום ישמש לרכישת מניות או כהלוואה ● ב-WeWork יכריעו מחר בנושא, כשקיימות עוד אופציות מימון על השולחן