האם 30 מיליון שקל, שאמורים היו להתקבל מעסקת המכירה של חברת רב-בריח לחברת עמלי-דונרשטיין שבבעלות שמואל דונרשטיין, לא נכנסו עד היום לקופת הכינוס של רב-בריח; והאם הנאמנים לנכסיה, עורכי הדין רונן מטרי ודן פרידמן, הסתירו זאת מבית המשפט?
כך לפחות טוענת חברת בחרי עסקים ומימון, שבבעלות אברהם בחרי, מייסד רב-בריח ומי שהיה בעל השליטה בקבוצת מולטילוק, בבקשה למינוי חוקר מיוחד ולצירופה כצד לתיק הפירוק של רב-בריח, שהגישה באחרונה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
שינויים בחשאי
ביוני 2008 נחתמה העסקה למכירת רב-בריח, שנמצאה בהקפאת הליכים, לדונרשטיין תעשיות. לפי פרוטוקול ההתמחרות שנערך עמדה הצעת דונרשטיין על 88.5 מיליון שקל, מהם 53 מיליון שקל בעבור רכיב קבוע ו-35.5 מיליון עבור מלאי החברה וחובות לקוחות. ביולי 2008 אישר נשיא המחוזי בתל-אביב דאז, השופט אורי גורן, את ההצעה.
שנתיים וחצי חלפו מאישור הסכם המכירה, ובאחרונה פנתה בחרי עסקים לבית המשפט, בטענה כי לקופת הפירוק נכנסו 51.5 מיליון שקל בלבד.
לדבריה, בהיותה ערבה לנכסי רב-בריח, מנהלים הבנקים נגדה ונגד בחרי הליכים משפטיים, שבמסגרתם היא פתחה בבדיקה. לטענתה, התברר לה כי בין הטיוטה של עסקת המכר, שנשלחה ערב ההתמחרות לצדדים, לבין ההסכם שנחתם לבסוף, יומיים לאחר ההתמחרות, "נערכו בחשאי מספר שינויים מהותיים".
כך למשל, נטען כי הסכומים שנדרשה דונרשטיין לשלם עבור המלאי בהסכם הסופי נמוכים משמעותית מהסכומים לפי טיוטת ההסכם.
לדברי בחרי עסקים, בטיוטת ההסכם מה-22.6.08 הוגדר כי התשלום יכסה 100% ממלאי הקבוצה בשנה הראשונה שלאחר הרכישה, 66% מערכו של המלאי בשנה השנייה ו-33% מערכו בשנה השלישית. ואולם, לטענתה בהסכם הסופי השתנו הסעיפים ל-50% בשנה הראשונה, 40% בשנה השנייה ו-20% בשנה השלישית.
עוד נטען כי שווי המלאי עמד במקור על 20.5 מיליון שקל, דונרשטיין העריכה אותו בפני בית המשפט ב-13 מיליון שקל, אך בפועל שולמו 7 מיליון שקל בלבד.
לטענת בחרי, "קיים חשש כי עורכי הדין מטרי ופרידמן הסתירו את ביצוע השינויים מבית המשפט במועד אישור ההסכם. קיים חשד כי לדונרשטיין ניתן מרחב תמרון רחב, שאיפשר לה לשלם סכומים נמוכים בהרבה מהסכומים שהייתה אמורה לשלם".
בתגובה מסרו הנאמנים כי הם "פועלים בכל הנוגע להסכם המכר שאושר על-ידי בית המשפט בהתאם להוראותיו, כאשר כל הסדר הנוגע ליישומו מובא קודם לאישור בית המשפט ומיושם בהתאם להחלטותיו".