שופט בית משפט השלום בירושלים, מוריס בן-עטר, שהתאבד אמש (ג'), הובא היום (ד') בצהריים למנוחות בבית-העלמין במודיעין. בהלווייתו השתתפו בכירי מערכת המשפט, אך לבקשת משפחתו ההלוויה לא סוקרה על-ידי התקשורת.
על מערכת המשפט עבר אמש זעזוע עמוק, לאחר שבן-עטר נמצא ללא רוח חיים בביתו במכבים. אנשי המשטרה שהוזעקו לביתו שללו חשד לפלילים וקבעו כי אכן מדובר בהתאבדות.
במכתב שהשאיר בן-עטר לבני משפחתו הוא כתב: "יש לי לחצים בעבודה, עומס גדול, הרבה תיקים".
בן-עטר, בן 56 במותו, עלה לישראל מרודזיה (כיום זימבבואה) בגיל 21. בין 1981 ל-1997 שימש כעורך דין פרטי, ואז התמנה לרשם וראש ההוצאה לפועל בירושלים. בינואר 2002 התמנה לשופט בבית משפט השלום בירושלים. הוא הותיר אחריו אישה ושתי בנות.
צבר פיגור רב
בשנה האחרונה שימש בן-עטר כשופט בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים. זאת, לאחר שנשיאת בית משפט השלום, השופטת שולמית דותן, בעצה אחת עם מנהל בתי המשפט משה גל ועם בן-עטר עצמו, החליטה להעבירו לשיפוט בעניינים מקומיים, בשל הפיגור הרב שצבר השופט בכתיבת פסקי דין. בבית המשפט לעניינים מקומיים מקיימים השופטים דיונים ארוכים, ואולם פסקי הדין שהם נדרשים לכתוב הם קצרים יחסית.
ועם זאת, רשימת התיקים שהצטברו על שולחנו של השופט בן-עטר הלכה והתארכה, על אף מעברו לבית המשפט לעניינים מקומיים.
הנהלת בתי המשפט גיבשה עבור בן-עטר בשנים האחרונות מספר "תוכניות הבראה" כדי לחלצו מהפיגור שצבר, ובמסגרת זאת השופט אף קיבל תקופת שבתון מיוחדת, חופשות, עוזר משפטי נוסף, ובשלב מסוים אף נפסקה העברת תיקים חדשים לטיפולו.
לפני כחודש זומן בן-עטר לפגישה נוספת עם הנשיאה דותן ומנהל בתי המשפט גל, ובמסגרת זו הוצע לשופט לשקול פרישה ממערכת המשפט, נוכח הקושי שלו בכתיבת פסקי דין, אף שלהנהלת בתי המשפט לא היתה כל כוונה לפעול באמצעים פורמליים כדי להדיחו או לנקוט נגדו אמצעים משמעתיים.
בעיה בכתיבת פסקי דין
"אין בהכרח קורלציה ישירה בין בעיה בכתיבת פסקי דין וכמות התיקים המצטברים", אמר מנהל בתי המשפט, משה גל, בשיחה עם "גלובס". "בנוסף, בית משפט השלום בירושלים הוא אחד מבתי המשפט הפחות עמוסים שלנו. יש שופטים שיותר קל להם לכתוב, ויש כאלה שקשה להם יותר, זה לא בא בהכרח בזיקה ישירה לעומס התיקים".
לדברי גל, מאז שהשופט בדימוס אליעזר גולדברג התמנה לנציב תלונות הציבור על שופטים, נפסק הנוהג שהיה קיים בימי הנציבה הקודמת, טובה שטרסברג-כהן, ולפיו היא היתה מקבלת מהנהלת בתי המשפט כל 3 חודשים את רשימת השופטים שצברו פיגורים בכתיבת פסקי דין והחלטות. כיום מטופל הנושא על-ידי הנהלת בתי המשפט עצמה, והיא זו המתאימה לשופט תוכנית עבודה.
"לשופט בן-עטר היו עשרות פסקי דין על השולחן במשך שנים", אומר גל. "העברתו לבית המשפט לעניינים מקומיים לא היתה סנקציה כלפיו, זה היה שיבוץ אחר שמטרתו היתה לאפשר לו להתגבר על בעיית הכתיבה".
מחיר ציבורי לעומס
גל עצמו הכיר אישית את בן-עטר עוד מימי לימודיהם באוניברסיטה. "הוא אדם באיכויות גבוהות מאוד", אמר גל, "רצינו שיהיה שופט. הוא אדם איכותי, משפטן טוב, פרפקציוניסט. אמרתי לו - יש לך בעיה כבר שנים, כי אתה לא כותב פסקי דין. זה לא נותן לך את התחושה העילאית של שופט כי אתה מרגיש רדוף, כדאי לך לשקול אם זה מה שאתה רוצה עד גיל הפרישה".
לדברי גל, הפגישה עם בן-עטר התקיימה באווירה טובה, ובן-עטר אף הודה לגל ולדותן על אורך-הרוח שהם נוקטים כלפיו.
במכתב שהשאיר אחריו ציין בן-עטר כי אין לו טענות להנהלת בתי המשפט.
"כשלעצמי", אומר גל, "אני לא מאמין שרק עומס בעבודה יכול לגרום לצעד כזה. זה לא היה אפילו ברמז".
רק שלשום (ב') השתתף גל בישיבת הוועדה למלחמה בסמים בכנסת, ובדיון קבל על העומס המוטל על השופטים בישראל. "מערכת המשפט בישראל היא מהעמוסות בעולם, ולעומס יש מחיר", הוא אמר בישיבה, "בישראל יש רק כמחצית מכמות השופטים הדרושים, ולכך יש מחיר ציבורי".
"איש הגון ומסור"
נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, העבירה הבוקר (ד') הודעה מיוחדת לכלל השופטים במערכת, ובה ציינה כי גל ודותן ניסו לסייע לבן-עטר בהתמודדות עם תפקידו השיפוטי.
"אנו המומים ומזועזעים ממותו של חברנו, השופט מוריס בן-עטר ז"ל", כתבה ביניש. "מותו של כל חבר במשפחת השופטים הוא קשה לכולנו, ובמיוחד מותו של השופט בן-עטר, שנטל את חייו בנסיבות טרגיות. ברגע קשה זה ליבנו עם אשתו ובנותיו שאיבדו את היקר מכל".
"העבודה השיפוטית, כפי שכולנו יודעים, אינה קלה", הוסיפה ביניש, "היא בוודאי אינה פשוטה נוכח עומס התיקים הרב. מנהל בתי המשפט ואני עושים ככל שביכולתנו להקל על העומס ולייעל את שיטות העבודה, כך שנוכל כולנו לתת שירות טוב ויעיל לפונים בשערינו".
לדבריה, "מנהל בתי המשפט והנשיאה דותן ליוו את השופט בן-עטר וניסו לסייע לו בהתמודדותו עם התפקיד השיפוטי. בסופו של יום איבדנו שופט ואיש יקר, מסור, הגון ונעים הליכות".
"משפחת השופטים המומה"
יו"ר נציגות השופטים, ורדה אלשיך, כתבה במסר לשופטים כי "משפחת השופטים המומה ממותו הטרגי של חברנו, השופט מוריס בן-עטר. הוא היה איש נעים הליכות, עורכי הדין וציבור המתדיינים העריכו אותו ואהבו להופיע באולמו. הוא היה ידוע כשופט יסודי המכבד כל אדם באשר הוא אדם. עד כמה מצער וחבל שנושא העומס יעלה שוב לתודעת הציבור בדרך עצובה זו. נקל להבין כי השופטים לא יוכלו לעבור עוד על הנושא לסדר היום, לאחר אירוע טרגי זה".
השופט בדימוס, עו"ד דניאל ארנסט, אמר ל"גלובס" כי "במערכת המשפט, מבין 600 שופטים יש מעטים שיש להם פיגורים חריגים. אלה שופטים שאו שהם מאוד יסודיים או שהם מתלבטים, והם נתקעים. ההנהלה מזמנת אותם, ולפעמים מצמידים להם שופט אחר שמסייע להם במעין הדרכה כדי להדביק את הפיגורים. שופט כזה מבין שלא יקדמו אותו, וזה הרס הקריירה. שופט יכול להיכנס לדיכאון מדבר כזה".
יו"ר ועד העובדים הארצי של מערכת בתי המשפט, דני חסון, קרא לממשלה לדון בבעיית העומס הרובץ על מערכת המשפט. "מן הראוי למדינה מערבית, דמוקרטית ומתוקנת, לבצע לאלתר שינוי בסדרי העדיפויות ולהעניק משאבים נוספים ומשמעותיים לתמיכה במערכת המשפט הישראלית".
דיון דחוף
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), יכנס בשבוע הבא את הוועדה לדיון דחוף בעקבות התאבדותו של בן-עטר, שאליו זומנו נשיאת העליון, דורית ביניש; מנהל בתי המשפט, משה גל; וכן שר האוצר, יובל שטייניץ; וראש אגף התקציבים, אודי ניסן.
"לא ייתכן שכל משאבי המדינה יושקעו בביטחון", אמר רותם, "יש להוסיף באופן דחוף כסף למערכת המשפט".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, מסר בעקבות התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר: "כפי שאני מתרה משך שנים, הפתרון המעשי לעומס בבתי המשפט הוא לפעול מיידית להעברת עשרות ומאות אלפי תיקים לטיפולו של ציבור עורכי הדין".