פסגה אמריקנית-ישראלית בדרג שרים לדיון על המשבר במצרים נערכה אמש (ד') בבית הלבן. שר הביטחון, אהוד ברק, נפגש עם עמיתו האמריקני, רוברט גייטס, שרת-החוץ, הילארי קלינטון, והיועץ לביטחון לאומי, טום דונילון. בפגישה המרובעת הודגשה שוב מחויבותה של ארה"ב לביטחון ישראל ולשמירה על הייתרון האיכותי של צה"ל.
בדרך כלל, שרים זרים שמבקרים בוושינגטון נועדים עם עמיתיהם האמריקניים על בסיס של שר מול שר, עם או בלי אנשי צוות. העובדה שבפגישה עם ברק השתתפו שני שרים מרכזיים בממשל והיועץ לביטחון לאומי בבית הלבן מקרינה רושם שזו היתה ועידה לתאום עמדות אסטרטגיות בין ירושלים לוושינגטון. הפגישה, שנמשכה כשעה ורבע, נערכה ביזמת ישראל.
שר הביטחון דן עם קלינטון, גייטס ודונילון על ההתרחשויות במצרים, טוניסיה, לבנון וטורקיה וכן על מצב המו"מ עם הפלסטינים. הוא הדגיש את חשיבות הגיבוי האמריקני לביטחון ישראל לנוכח התקופה הסוערת במזה"ת.
בהודעת הממשל כתום הפגישה נאמר, כי הצד האמריקני הדגיש את "המחויבות שאיננה ניתנת לערעור" של ארה"ב לביטחון ישראל, לרבות באמצעות התמיכה בצה"ל והמשך שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי הממשלות. "הצדדים הסכימו, שארה"ב וישראל יוסיפו לקיים התייעצויות קרובות לגבי האתגרים המשותפים שעימם הן צריכות להתמודד ולגבי סוגיות שקשורות באג'נדה המשותפת שלנו", נאמר בהודעת ארה"ב.
בני שיחו של ברק נתנו ביטוי לציפיית הממשל שתימצא דרך מהירה לקידום המו"מ בין ישראל לפלסטינים. הם אף דנו במאמצים לסכל את מאמצי איראן לפתח נשק גרעיני ובנושאים "אזוריים ובילטרליים" אחרים.
לחצים מתמשכים בעניין המצב בקהיר
זו היתה הפגישה הראשונה של נציגים בכירים מישראל וארה"ב מאז פרוץ המשבר בקהיר. לא ידוע אלה השגות העלה ברק לגבי המדיניות האמריקנית כלפי מצרים, שנמצאת עדיין בשלבי התגבשות, אך "ניו יורק טיימס", דיווח אתמול כי ישראל מפעילה "לחצים מתמשכים" על הממשל שלא ייחפז להשליך את חוסני מובארק מארמון הנשיאות בקהיר ושלא יתמוך בקבוצות המחאה במצרים באופן שייסכן את היציבות במזה"ת. אין סיבה שלא להאמין, כי ברק אכן העלה טיעונים אלה בפגישתו בבית הלבן.
קודם לכן נועד שר הביטחון עם עם ראש סוכנות הביון המרכזית, ליאון פאנטה, וכן עם כמה מחוקקים בכירים, בכללם אריק קנטור, מצליף הסיעה הרפובליקנית בבית-הנבחרים, וסטני הויר, מקבילו בסיעה הדמוקרטית. בפגישות אלה השתתפו גם שגריר ישראל בוושינגטון, מייקל אורן; ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, עמוס גלעד; ויועצו של ראש הממשלה, רון ורנר.
בצעד יוצא דופן, "הדגיש ברק (בפגישות אלה) את בקשת ישראל לתמוך בצעדים הנדרשים בקונגרס שיבטיחו את המשך הסיוע לישראל". כך לפי הודעה של לשכת שר הביטחון.
לכאורה זו קריאה תמוהה. ישראל וארה"ב חתומות על מזכר הבנות שמסדיר את הסיוע הצבאי השנתי לישראל, ברמה של כשלושה מיליארד דולר בשנה, עד 2018. אך לפי הערכות בוושינגטון, מצביעה החלטת ברק לאזכר את הנושא על חששות של ישראל מהתבטאויות של מחוקקים לבטל כליל את כל סיוע החוץ ובמיוחד מהתבטאויותיו של הסנטור החדש ראנד פול, שקורא מפורשות להפסיק את הסיוע לישראל. קנטור אמר לפני כמה חודשים, שבדעתו לסוכך על הסיוע לישראל ע"י העברת סעיף ההוצאה הרלוונטי מתקציב סיוע החוץ, שמונף עליו גרזן קיצוצים, לתקציב משרד ההגנה.
היום (ה') ייפגש ברק בניו-יורק עם מזכ"ל או"ם, באן-קימון.
בינתים גוברת ההתנצחות בין ארה"ב למצרים על רקע מאמצי וושינגטון לכוון את ההתפתחויות בקהיר. שר החוץ של מצרים, אחמד עבדול ריט, אמר אתמול, בראיון ברשת הטלוויזיה הציבורית (PBS), כי ארה"ב מנסה לאכוף את רצונה על מצרים.
"כאשר אתה משמיע מילים כגון 'מהיר', 'מיידי', 'עכשיו', זה נשמע כאילו אתה משליט רצונך בכפיה על על מדינה גדולה כמצרים, ידידה גדולה (של ארה"ב) שתמיד קיימה את היחסים הטובים ביותר עם וושינגטון", אמר השר. הוא אמר, כי נדהם מקריאתו של סגן נשיא ארה"ב, ג'וזף ביידן, שמובארק יבטל את חוקי החירום במצרים.
"כאשר קראתי זאת הבוקר באמת התפלאתי מפני שבשעות אלה ממש, כאשר אנו מדברים, מסתובבים חופשיים ברחובות 17 אלף אסירים שנמלטו מבתי-הכלא... איך אפשר לדרוש ממני לבטל את חוקי החירום כאשר אני שרוי במצוקה כזו?" אמר השר. "תן לי זמן, תרשה לי לתפוס פיקוד כדי לייצב את המדינה ואז נוכל לדון בנושא".
דובר הבית הלבן, רובט גיבס, אמר אתמול: "אנו מאמינים שניתן לעשות יותר במצרים (ע"י השלטונות), ומה שיותר חשוב, העם המצרי חושב שניתן לעשות יותר".