גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1. משבר? היה כאן משבר?

המסקנה העיקרית אליה הגענו במארס 2010, אז פורסם דירוג ה-Money League הקודם של פירמת רואי החשבון Deloitte, הוא שמשבר האשראי העולמי הענק של 2008 התחיל לנגוס גם בכדורגל. הסיבה: הדירוג מצא כי 20 המועדונים המכניסים ביותר בענף לא הצליחו להגדיל את ההכנסות הכוללות שלהם בעונת 2008/09, אחרי חמש עונות רצופות בהן נרשמה עלייה ממוצעת של 10% מדי שנה.

אבל האמת היא שהמשבר חלף על הכדורגל כאילו מעולם לא התרחש. מדירוג ה-Money League החדש שהתפרסם היום (ה'), עולה כי כלל ההכנסות של 20 המועדונים העשירים בעולם עמד בעונת 2009/10 על 4.3 מיליארד אירו, עלייה של 8% לעומת 2008/09. מתוך 20 הקבוצות ברשימה, 17 הצליחו לרשום אשתקד עלייה בהכנסות שלהן ורק 3 דיווחו על ירידה.

מקור ההכנסה העיקרי של הכדורגל ממשיך להיות הטלוויזיה: אצל 16 מתוך 20 קבוצות נכנסו מרבית הכספים לקופה מזכויות שידור. בסך הכל, הכניסו המועדונים 1.9 מיליארד אירו מטלוויזיה (44% מכלל ההכנסות).

2. טוטליטאריות ספרדית ביבשת

ריאל מדריד לא ממש מצליחה בעשור האחרון לתרגם את ערימות הכסף שהיא מכניסה לשליטה בליגה הספרדית, אבל בכל הקשור ליכולת ייצור הכנסות - היא שוב מוכיחה שאין לה מתחרות. עם הכנסות כוללות של 438.6 מיליון אירו, ריאל היא קבוצת הכדורגל המכניסה בעולם - והיא עושה את זה כבר שש עונות רצופות. לפי הערכת Deloitte, ריאל תשבור את השיא של מנצ'סטר יונייטד, שהצליחה במשך שמונה עונות רצופות לעמוד בראש דירוג הקבוצות המכניסות בעולם (1996/97-2003/04).

והנה עוד קצת חדשות רעות ליונייטד: גם ברצלונה, הענקית השנייה של הליגה הספרדית, ממשיכה להגדיל את הפערים ממנה. בארסה במקום השני בדירוג עם הכנסות כוללות של 398.1 מיליון אירו, ובעוד שבשנה שעברה עמד פער ההכנסות בינה ליונייטד על 37 מיליון אירו, השנה הוא צמח ל-48 מיליון.

הסיבה העיקרית לשליטה של ברצלונה וריאל, מעבר לצמיחתן כמותגי-העל הגדולים ביותר בכדורגל ועליות בהיקף גיוס הספונסרים שלהן, היא חוזי העתק שהשתיים האלו משיגות מזכויות שידור: 178.1 מיליון אירו של ברצלונה (כולל נתח הטלוויזיה של ליגת האלופות) ו-158.7 מיליון אירו של ריאל. בארסה וריאל מוכרות את זכויות השידור שלהן באופן אינדיבידואלי, בניגוד להסכמים הקולקטיביים של הליגה הצרפתית, האנגלית והגרמנית - מה שמותיר אותן עם סכומים גבוהים משמעותית מיתר קבוצות "ליגת הכסף".

יש מקומות שמכירת זכויות שידור אינדיבידואלית מספיקה לשליטה מקומית אבל לא להתמודדות מול הגדולות של ספרד. כך באיטליה, למשל. עונת 2009/10 היתה האחרונה שבה מועדוני הסרייה A שיווקו את הזכויות שלהן בשיטה דומה לזו שנהוגה בספרד (החל מהעונה הנוכחית עברה הליגה האיטלקית לשיטה הקולקטיבית), אך מילאן, אינטר ויובנטוס לא מסוגלות להתחרות עם ריאל ובארסה בעיקר בסעיף ההכנסות מימי משחק: האצטדיונים המיושנים באיטליה כמעט אף פעם לא מתמלאים, מחירי הכרטיסים נמוכים ביחס לאלו שבספרד או אנגליה, ותרבות רכישה של מרצ'נדייז כמעט ולא קיימת. ומכאן גם הפערים העצומים.

הדוגמה הטובה ביותר היא כנראה אינטר הגדולה, שזכתה בצ'מפיונס ליג בעונת 2009/10, ומדורגת רק במקום התשיעי בליגת הכסף עם הכנסות נמוכות בכ-50% מאלו של ריאל מדריד.

3. יש ליגות אירופיות ויש ליגות

הנה דבר אחד שאי אפשר להתעלם ממנו: אם אתה לא חלק מהליגות הגדולות, אתה לא באמת קיים. גם בדירוג הנוכחי, חמש הליגות הבכירות (אנגליה, גרמניה, איטליה, צרפת, ספרד) הן היחידות ששולחות נציגות לרשימה. יותר מכך: גם אם יורדים אל עבר מקומות 21-30 ברשימת הקבוצות המכניסות בעולם (מחוץ ל-Money League), מוצאים שם רק נציגה אחת מליגה שאינה מחמש הבכירות (בנפיקה הפורטוגלית במקום ה-26, עם הכנסות של 98.2 מיליון אירו).

גם בין חמש הליגות הבכירות יש היררכיה ברורה: קודם כל הפרמיירליג (7 נציגות בסך הכל), ואז היתר. גם כאן, הסיבה העיקרית היא כספי טלוויזיה. הליגה האנגלית נהנית מחוזה השידורים הקולקטיבי היקר ביותר בעולם. וכך, אפילו קבוצה בינונית כמו אסטון וילה, שסיימה רק במקום השישי בליגה בעונה הקודמת, הכניסה יותר מ-50 מיליון אירו עבור זכויות שידור, ונכנסה למקום ה-20 ברשימת המועדונים המכניסים ביבשת.

4. כסף קונה הצלחה. בוודאות

הגענו לדיון שאף פעם לא נגמר - האם לקבוצות עשירות יש יותר סיכוי להצליח על הדשא ולקטוף תארים? רוב המחקרים מצביעים בוודאות שהתשובה לשאלה הזאת היא "כן", והנה, גם ה-Money League מתיישרת עם ההנחה הזאת: 20 המועדונים ברשימה הנוכחית זכו ב-10 השנים האחרונות ב-43 מתוך 50 אליפויות אפשריות בליגות שלהם. הכסף קונה הצלחה גם בתחרויות היבשתיות: מלבד פורטו ב-2003/04, כל הזוכות בליגת האלופות בעשור החולף נכנסו לטופ-10 של כלל דירוגי ה-Money League מאז החלה Deloitte לפרסם אותם ב-1997.

5. צ'מפיונס ליג: אם אתה לא שם אתה לא קיים

זה לא חדש, אבל גם בדירוג הנוכחי אנחנו רואים עד כמה השתתפות בצ'מפיונס ליג היא משמעותית, בעקבות הכסף הגדול שהמפעל הזה טומן בחובו. 14 מתוך 20 המועדונים ברשימה השתתפו בשנה שעברה בשלב הבתים ומעלה של ליגת האלופות. את הבוננזה הגדולה ביותר מהאלופות לקחה הזוכה, אינטר - שכספי הטלוויזיה של המפעל לבדם (לא כולל בונוסים על הישגים ומכירת כרטיסים למשחקי הבית) הבטיחו לה 48.8 מיליון אירו.

6. "ליגת הכסף": השפעת הפייננשל פייר-פליי

הסתכלו טוב טוב על רשימת 20 הקבוצות המכניסות בעולם. שננו אותה. עכשיו תחשבו על הכדורגל בעידן הפייננשל פייר-פליי של אופ"א, שחוקיו הולכים להיכנס באופן הדרגתי לכדורגל האירופי בעשור הקרוב. אם העיקרון שמנחה את החוקים האלו הוא שקבוצות יוכלו להוציא רק את מה שהן מכניסות, ואופ"א אכן תאכוף את החוקים האלו כמו שצריך - הרי שאתם בעצם מסתכלים על 20 הקבוצות, פחות או יותר, שיהפכו לטובות ביותר בכדורגל העולמי בשנים הקרובות.

איך? לפי עיקרון פשוט: מי שמכניס הכי הרבה יוכל, באופן טבעי, לרכוש את השחקנים הכי טובים שיש בשוק ולהציע להם את המשכורות הכי גבוהות.

פלאטיני. מי מוכן לפייננשל פייר-פליי? (צילום: רויטרס)

7. "ליגת הכסף": המינוס שמתחת לקצפת

על רקע כל הנתונים המרשימים שהוזכרו כאן, חובה להזכיר שלעיתים המספרים משקרים. הדו"ח של Deloitte מזכיר את ההכנסות של הקבוצות ומפאר אותן - אבל לא מתייחס לשורה התחתונה האמיתית של הקבוצות האלו - כמו מנצ'סטר סיטי וצ'לסי למשל, שדיווחו בעונת 2009/10 על הפסדים של 121 מיליון ליש"ט ו-71 מיליון ליש"ט (בהתאמה). או ברצלונה, שהחובות שלה, אם להאמין לדו"חות שפרסם בקיץ הנשיא החדש סנדרו רוסל, מסתכמים בסכום מפחיד של 442 מיליון אירו.