ביום שאחרי עזיבת הנשיא מובארק והשלמת המהפיכה, מנסה קהיר לשוב לעצמה לא רק מבחינה משטרית אלא גם במישור הכלכלי. אנליסטים בכל רחבי העולם פירסמו במהלך סוף השבוע שורה של סקירות ראשונות המתייחסות לשינויים במצרים ולציפיות השונות בעולם מיכולתה הכלכלית של המדינה הערבית הגדולה.
על פי ההערכות, כל אחד מ-18 ימי המהומות עלה למשק המצרי בכמיליארד דולר של השקעות זרות שזרמו בבהלה אל מחוץ למדינה. אל אלה יש לצרף את הנזק הנוסף שנגרם כתוצאה מהמהומות לתשתיות במדינה, למוסדות מרכזיים בה, וכן לתעשיית התיירות האחראית לכ-11% מהתמ"ג וכן לכעשירית מהמשרות במשק המצרי. על פי הערכות בנקאים, מסתכם הנזק הכולל לכלכלת מצרים ביותר מ-30 מיליארד דולר.
אבל הנזק הגדול צפוי בגזרת הנזק לשיעור הצמיחה: מצרים, טרם המהומות, סומנה להיות המדינה בעלת הצמיחה הגדולה ביותר בעולם הערבי אחרי קטאר, כאשר סקר האנליסטים של רויטרס הניב צמיחה צפויה שנתית של 5.4% בשנה הפיסקלית הנוכחית כאשר הממשלה עצמה צפתה צמיחה של 6%. כיום, מניחים אנליסטים, עשויה הצמיחה לרדת לרמות נמוכות של 1% עד 2% בלבד.
טרם המהומות, שוויה של הכלכלה המצרית עמד על 217 מיליארד דולר על פי ההערכות, כמחצית משוויה של ערב הסעודית, כשהיא נסמכת על השקעות זרות, תיירות וכן עמלות מעבר בתעלת סואץ.
"במושגים כלכליים, מצרים הונהגה ב-30 השנים האחרונות על ידי אותם טכנוקרטיים ולא נראה שזה עומד להשתנות", הסביר לסוכנות רויטרס ראש תחום שווקים מתפתחים ברויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS). לדבריו, "המוסדות עדיין שם, סדר היום הוא שאין שינוי מהותי עד ספטמבר".
אנליסטים מבנקים אחרים טענו גם הם כי "האתגר הגדול עבור הכלכלה המצרית יהיה להשיב את האנשים מהר לעבודה ולגרום למדינה לחזור לפסים של נורמליות בזריזות".