החלטתו של שופט המחוזי בתל-אביב, יהודה זפט, לבטל את הליכי הבוררות בין גלובוס אינטרנשיונל לבין רציו חיפושי נפט, הופכים את התמונה שהצטיירה עד עתה מבחינה ציבורית בפרשה זו, על פניה.
ניתן להניח כי נוכח ההנמקה, שעליה השתית השופט זפט את החלטתו, וכן לאור סכומי הכסף הגבוהים המעורבים בפרשה זו, החלטה זו איננה סוף הסיפור, אף לא מבחינת תוקפם של הליכי הבוררות שהתקיימו בפני עו"ד אסף ברם.
הבקשה שהופנתה לבית המשפט היתה לפסול את הסכם הבוררות בין הצדדים, לא את פסק הבורר - מאחר שפסק כזה טרם ניתן; בנוסף, התבקש השופט זפט לקבוע כי הבורר אינו ראוי לאמונם של הצדדים, ויש להעבירו מתפקידו - וזאת כעולה מביטולו המתבקש של הסכם הבוררות.
השופט זפט החליט לקבל את הבקשות על יסוד סעיף 30 לחוק החוזים, הקובע כי "חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל".
האם הסכם הבוררות שנחתם בין הצדדים, כריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור? לדעת זפט כן, וזאת נוכח מעורבותם של עבריינים בכירים במשא-ומתן בין הצדדים, שהוביל לחתימת הסכם הבוררות.
זפט מתעלם לצורך הכרעתו זו מהשאלה מי מהצדדים היה הראשון להצטייד בנציג העולם התחתון. עניין זה עולה רק בעקיפין ובמשתמע, "נוכח התנהגות גלובוס בשלב שקדם להסכם הבוררות", בהחלטתו של זפט שלא להטיל הוצאות משפט לחובת רציו.
המלצה של עבריינים
האם התוצאה שאליה הגיע זפט מספקת מתכון נורמטיבי ראוי מכאן ולהבא? בסכסוך בין גלובוס לרציו, נעזרו שני הצדדים בעבריינים בכירים, שאליהם פנו הצדדים. אותם עבריינים הדפו מעליהם את בקשותיהם של אנשי העסקים ה"נורמטיביים", שהם אלה שיכריע בסכסוך, והפנו אותם לערכאות המשפטיות המקובלות ליישוב סכסוכים.
זפט מסתמך על הטענה כי אלמלא עצתם זו של אותם עבריינים, לא היו הצדדים פונים להליכי בוררות מלכתחילה. זה נכון, אבל מה היה קורה אם אותם "גורמים בעלי מוניטין של אלימות", כפי שמכנה אותם זפט, היו ממליצים לצדדים לפנות לבית המשפט ולא לבורר? האם אז, לפי שיטתו של זפט, היה מקום לפסול את ההליך המשפטי כולו, בטענה כי זה נוצר מלכתחילה על בסיס המלצתם של עבריינים?
הקשר שעושה השופט זפט בין פנייתם של הצדדים לגורמים עברייניים בבקשת סיוע, לבין הפניית הסכסוך בסופו של דבר להליך בוררות, גורם בסופו של חשבון נזק במקום תועלת, וחותר תחת כוונתו של בית המשפט להגביר את אמון הציבור במוסד הבוררות.