יואב ידידי,
היום הזה היה אמור להיות החשוב בחייך - יום השבעתך לרמטכ"ל הבא של מדינת ישראל.
יום בו היית אמור להתייצב בראש המחנה ולהוביל את הצבא שאתה כה אוהב. אך למרבה הצער הוא הפך לקשה בימיך.
לאחר שנות שירות ארוכות במסירות אין קץ, עמידה באין ספור מבחנים כלוחם וכמפקד, תמיד בחזית, בהצטיינות, אתה מוצא עצמך נטוש ופגוע.
ציפית שברגע נתון אחד, לאחר שנים בהן הגנת על המדינה, שהמדינה תגן עליך - אך זה לא קרה.על כן אני כותב לך שורות אלו, במקום אלו שקולם נאלם.
ידידי,
סליחה על שהנחנו לכלב השמירה של הדמוקרטיה להשתלח בך ככלב שוטה, מעל דפי העיתון ומעל גלי האתר.
היו מי שהאמינו שאתה עומד מאחורי מסמך הביאושים שנחשף בתקשורת בקול תרועה רמה. הבלגת - והאמת יצאה לאור.
כתבו לך פקודיך מהשייטת - "כשהגלים מתחזקים, מתגלים החזקים". סליחה שלא ידענו, שכשגלים כאלו מתחזקים, יש מי שלוקה בחולשה ורפיון ידיים.
סליחה על שהנחנו לנושא משרה ציבורית לכנות אותך מאפיונר, בעוד ידיך ופיך אזוקים במדים ובדרגות - ואין מי שיצא להגנתך.
סליחה שהנחנו להחלטות כל כך חשובות בחיי המדינה ליפול על רקע של סכסוכי שכנים במושב, תוך ניצול ציני עוטה לבוש משפטי - גם אם עשית שגיאות - ולהטיל בך דופי.
סליחה שנאלצת לצאת למלחמה על שמך הטוב, כשלנו לא באמת היה ספק ביושרך.
סליחה על פלישה לתוך חייך הפרטיים תוך רמיסת כבודך, כשמסוקים חגים מעל ביתך בניסיון להציג תצלומים כהוכחות לכאורה מזירת הפשע.
סליחה על שהפכו את הבית שבנית במו ידיך - לאחוזת נהנתנים, על שעמדנו מנגד כשדנו אותך במאזניים של כף אחת.
סליחה על חוסר הכבוד בו אנו נוהגים מעת לעת במי שנותן את כל חייו, במקום לומר תודה על הנכונות לשאת בעול האחריות העצום שהונח על כתפיו.
מרגע שהוטל על כתפיך המינוי, לא חשבנו ולא האמנו שכך יסתיימו הדברים. חבל שהפסדנו אותך.
בתקווה שתמצא את הכוח לסלוח.
הכותב הוא ממייסדי קרן פיטנגו וחבר אישי של יואב גלנט