פיטורים ללא עריכת שימוע כנדרש בחוק, קציבת כהונה למבקר בניגוד לחוק, תרשומת ישיבה של ועדת דירקטוריון ששונתה בדיעבד ובאופן מגמתי - אלה חלק מממצאי מבקר המדינה לגבי התנהלות ועדת הביקורת של דירקטוריון חברת החשמל.
הממצאים כלולים בדוח מפורט בן 38 עמודים הנחשף לראשונה ב"גלובס". מה שהופך את ממצאי המבקר לחמורים יותר, היא העובדה שבראשות הוועדה עומדת אחת המשפטניות הבכירות ביותר בשירות הציבורי. בדיקת מבקר המדינה נפתחה בעקבות תלונתו של מבקר הפנים של החברה, רו"ח שי רוזנשטוק.
"פגמים מהותיים"
מבקר הפנים ביקש ממבקר המדינה להוציא צו הגנה שימנע את הדחתו, לאחר שוועדת הביקורת המליצה ב-29 ביולי לדירקטוריון החברה שלא להאריך את כהונתו. את ההחלטה שלא להאריך את כהונתו של רוזנשטוק יזמה יו"ר ועדת הביקורת, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה. ברנע-פרגו נחשבת לדמות דומיננטית בדירקטוריון החברה ובוועדת הביקורת. גם קודמו של רוזנשטוק בתפקיד פרש על רקע חילוקי דעות עמה.
רוזנשטוק טען כי העילה האמיתית להדחה הייתה החלטתו לבדוק תלונות נגד שניים מחברי ועדת הביקורת, וסירובו לשנות את טיוטת הדוח. נגד השניים, דורית ענבר ויוסי ודנה, הוגשו תלונות אנונימיות בטענה כי לא דיווחו על ניגוד עניינים בפעולותיהם. התלונה בעניינו של ודנה הועברה לטיפול מבקר המדינה והיא נמצאת בימים אלה בבדיקה.
בסיכום הבדיקה דוחה מבקר המדינה את בקשתו של רוזנשטוק לצו הגנה בנימוק שלא הונחה בפניו "תשתית מספקת" להוכחת תלונתו. עם זאת, הוא מוצא לנכון לציין כי שניים מחברי הדירקטוריון שאינם חברים בוועדת הביקורת, עו"ד שולי אשבול ויצחק אלישיב, סברו כי ההחלטה להמליץ על הפסקת העסקתו של רוזנשטוק אכן התקבלה בגלל טיוטת הדוחות על ודנה וענבר.
ואולם, ללא קשר להחלטתו בעניין צו ההגנה, החליט מבקר המדינה לבטל את פיטוריו של רוזנשטוק בשל "פגמים מהותיים" בהליך, בין היתר בשל אי מתן זכות שימוע כנדרש בחוק. בהודעת מבקר המדינה לתקשורת צוין כי בחברת החשמל הונהגה תפיסה פסולה, שלפיה ניתן להעסיק את מבקר הפנים לתקופת ניסיון, שרק בסיומה יוחלט האם להעניק לו מינוי של קבע.
מבקר המדינה קבע כי לתפיסה אין בסיס משפטי, ושהיא אף פוגעת בעצמאותו של מבקר הפנים בחברה ומנוגדת למדיניות רשות החברות הממשלתיות. עיון בדוח המלא של הבדיקה מעלה ליקויים ופגמים נוספים, המצטברים לכדי תמונה עגומה לגבי התנהלות ועדת הביקורת של דירקטוריון חברת החשמל.
הממצאים החמורים ביותר מתייחסים לישיבת ועדת הביקורת מ-15 ביולי. מבקר המדינה מציין כי הישיבה הוגדרה על-ידי מזכיר הוועדה "בלתי פורמלית", ומשום כך לא נערך פרוטוקול, אלא "תרשומת בלתי מחייבת" מהשיחה שהתקיימה. המבקר דוחה את ההגדרה וקובע כי "מדובר בישיבת ועדת הביקורת לכל דבר ועניין".
שינויים בדיעבד
חמור מכך, מבדיקת המבקר עולה כי מישהו ערך בדיעבד שינויים בתרשומת המקורית של הדברים שנאמרו בישיבה, וכי העריכה הייתה מגמתית ונעשתה במטרה לחזק את הטענה שכבר באותה ישיבה הביעו חברי הוועדה כוונה שלא להעסיק את רוזנשטוק.
"קיומן של שתי התרשומות מעורר תהייה", כתב מבקר המדינה, "בפרט נוכח המשמעות שניתן לייחס להבדלי הגרסאות". כך, למשל, נושא הישיבה בתרשומת הראשונה הוגדר "אישור מינוי קבע של שי רוזנשטוק למבקר פנים". בתרשומת השנייה, לעומת זאת, שונתה הגדרת נושא הישיבה ל"המשך כהונתו של שי רוזנשטוק למבקר פנים".
דוגמה נוספת: לפי התרשומת הראשונה אמרה חברת הוועדה עו"ד רחל דון-יחיא כי היא "ממליצה לאשר לו (לרוזנשטוק, ע"ב) את מינוי הקבע בכפוף להערות חברי הוועדה". לפי התרשומת השנייה, לעומת זאת, אמרה דון-יחיא כי היא "חושבת שיש לאשר את המשך העסקתו לתקופה קצרה".
פגם חמור נוסף שמצא המבקר באותה ישיבה הוא השתתפותם של יוסי ודנה ודורית ענבר, שני חברי ועדת הביקורת שנגדם התנהלה באותו זמן בדיקת המבקר. ב-29 ביולי נערכה הישיבה שבה התקבלה ההחלטה להמליץ על סיום כהונתו של רוזנשטוק. ודנה וענבר נעדרו מאותה ישיבה, כמצופה.
אך גם בישיבה זו נפל לדעת המבקר פגם חמור, בכך שלא ניתנה לרוזנשטוק זכות שימוע כדין. רוזנשטוק לא קיבל מראש את הטענות נגדו, לא ניתן לו זמן סביר להתכונן ולא הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו. בהקשר זה, מציין המבקר כי גרסתה של עו"ד ברנע-פרגו הייתה שלא היו נגד רוזנשטוק טענות ספציפיות שחייבו הודעה מראש, ואולם בניגוד לגרסה זו "עיון בפרוטוקול הישיבה מגלה כי עו"ד ברנע-פרגו הגיעה לדיון עם שורת טענות מוגדרות וברורות כלפי רוזנשטוק".
עם זאת, מציין המבקר כי ברנע-פרגו הייתה זו שביקשה מדירקטוריון החברה לדחות בחודש את ההחלטה הסופית על הדחת רוזנשטוק, כדי לתת לו הזדמנות נאותה להציג את טענותיו.
"אין בסיס משפטי"
לפני שהגיע לחברת החשמל, שימש רוזנשטוק במשך ארבע שנים מבקר הפנים של נמל אשדוד. כשהחל לעבוד בחברת החשמל, בפברואר 2009, נאמר לו כי המינוי שלו הוא לתקופה של 5 שנים שלוש, כאשר השנה הראשונה תיחשב לשנת ניסיון.
המונח "שנת ניסיון" הופיע גם בהחלטות אחרות של החברה וכן בדיווח שלה לרשות ני"ע. ואולם כאמור קובע מבקר המדינה קובע כי לקביעה בדבר שנת ניסיון אין בסיס משפטי בחברה ממשלתית, וכי היא מנוגדת לחוק ולהוראות רשות החברות הממשלתיות.
ההצגה המעוותת הזו סייעה להביא להדחתו של רוזנשטוק, קובע מבקר המדינה ומציין כי "חלק מחברי ועדת הביקורת העידו כי אילו היה נאמר להם שמדובר בהחלטה פוזיטיבית על הפסקת העסקה, התייחסותם הייתה שונה".
הדחתו של רוזנשטוק עוררה תגובות שליליות בחברת החשמל מנכ"ל החברה, עמוס לסקר, שלח באוגוסט, לאחר ההחלטה של ועדת הביקורת, חוות דעת המעתירה שבחים על מקצועיותו של מבקר הפנים. "מנהל בעל מוסר עבודה גבוה", "דרך פעולתו מאפיינת מנהלים בעלי רצון להצטיינות והישגיות", כתב לסקר וסיכם כי "שי ראוי לשמש כמבקר הפנים של החברה".
צרפתי למען המבקר
גם יו"ר המזכירות הארצית של ועד העובדים, מיקו צרפתי, התערב למענו. "מדובר במבקר הפנים השלישי שהודח, או שכיהן בתפקיד ונמצא לא מתאים במהלך השנתיים וחצי האחרונות", כתב צרפתי לברנע-פרגו ולממלא מקום יו"ר הדירקטוריון, רו"ח מיכה לזר. "מדובר בהתנהלות חריגה ביותר בחברה ממשלתית, שכשלעצמה מחייבת בדיקה מעמיקה", הוסיף צרפתי.
קודמו של רוזנשטוק בתפקיד, ד"ר אלי סברדלוב, פרש ב-2007 אך המשיך לכהן כיועץ חיצוני לחברה. בשיחה עם היועץ המשפטי וסגן הנשיא של לשכת המבקרים הפנימיים, עו"ד מרדכי שנבל, התלונן סברדלוב על מערכת יחסים עכורה עם ברנע-פרגו ומתח ביקורת קשה על התנהלות ועדת הביקורת שבראשותה.
בין היתר טען סברדלוב כי הוועדה אינה מנהלת דיונים רציניים בשום נושא, למעט ענייני כוח אדם. ביקורת מרומזת יותר השמיע המנכ"ל לסקר, שציין כי בין רוזנשטוק לברנע-פרגו שררו הבדלי גישה ביחס לתפקיד אגף הביקורת הפנימית. "רוזנשטוק ביקש לעסוק בעיקר בנושאים מערכתיים, בעוד שברנע-פרגו רואה חשיבות בבדיקת נושאים של טוהר מידות ובקביעת מסקנות אישיות נגד מבוקרים במידת הצורך".
מהדירקטוריון של חברת החשמל נמסר כי "ועדת הביקורת בדירקטוריון פועלת בנחישות להטמעת ערכי מינהל תקין וטוהר מידות בחברה וחיזוק עצמאות הביקורת הפנימית". בדירקטוריון טוענים כי הוועדה זוכה להערכה רבה בקרב חברי הדירקטוריון ונציגי רשות החברות, ושהיא "רשמה לזכותה הישגים חשובים בתחומים האמורים. החלטות ועדת הביקורת מדווחות באופן קבוע, מדי חודש לחברי הדירקטוריון".
מהדירקטוריון הוסיפו כי עו"ד ברנע, יו"ר ועדת הביקורת, קיבלה לידיה את דוח המבקר בשבוע שעבר ו"מיד קבעה דיון בו, אשר אמור היה להתקיים ביום ה' האחרון, אולם בפתח הדיון הודיע מבקר הפנים על סיום תפקידו, ולפיכך החליטה הוועדה לקיים את הדיון בישיבתה הבאה".