חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב מחויבת על פי חוק בשקיפות כלפי המשקיעים בניירות הערך שלה. לעיתים אנחנו מצביעים כאן על חברות קטנות, כאלו שבדרך כלל נסחרות במדד היתר, הנוטות לעגל פינות פה ושם, להשמיט פרט כזה או אחר, ולנוע בתחום האפור שקרוב להסתרת מידע מהותי.
אבל מחברת השקעות גדולה - שנסחרה בעבר במדד המעו"ף לפי שווי של 28.5 מיליארד שקל, וגם כיום, לאחר הפיחות העצום במעמדה, עדיין שווה 3.3 מיליארד שקל - אנחנו מצפים לנהוג אחרת. היא אמורה להתנהל במשנה זהירות, ולשתף את המשקיעים בכל שביב מידע שעשוי להוות עבורם שיקול להשקעה במניותיה.
אבל נראה שלא כך המצב עם אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב, שלעיתים מזכירה בהתנהלותה את עסקי היהלומים שלו: שמירה על דיסקרטיות ועבודה תחת צוות מצומצם של מנהלים, בהם בני משפחה, בעלי נאמנות מוחלטת לקודקוד.
הביקור בקניון Afi Mall בסוף השבוע האחרון, בקור מקפיא של מינוס 10 מעלות, הבהיר את מה שדיווחי החברה לגבי מצבו של פרויקט הדגל שלה הותירו עד כה בערפל: אין אישור של העירייה לפתיחת הקניון, אין די מקומות חניה, הגישה לקניון בעייתית, ומתחם "מוסקו סיטי" שבו נבנה הקניון, נראה כמו אתר בנייה אחד גדול.
אפשר היה אולי להצניע את העובדה שרכבת המטרו לקניון מגיעה בתדירות של כל 15 דקות (בניגוד לקווים הראשיים, שם הרכבת מגיעה כל 3 עד 5 דקות), אך חברה ציבורית מחויבת לדווח למשקיעים בה על עיכובים בפתיחת התחנה, על כך שחיבורה לקניון חסום ועל כך שפתיחת קו מטרו נוסף למרכז המסחרי - מתעכבת. מן הראוי גם שחברה ציבורית כמו אפריקה תדווח על המשמעות הכספית שיש לדחיית מועד פתיחתו של הקניון על כך המשתמע ונובע מכך.
גם הסטטוס העדכני של ההסכם לרכישת מניות עיריית מוסקבה בקניון הוא לדעתי מידע מהותי שמחויב בדיווח לבורסה. העירייה הסכימה למכור לאפריקה את החזקותיה לפי שווי של כ-500 מיליון דולר לפרויקט, אך לאחר שדווח על ידי החברה ששוויו של הקניון צפוי לזנק לכמיליארד דולר עם פתיחתו, כעת דורשת עיריית מוסקבה כסף רב יותר. זו האחרונה גם הפסיקה בינתיים לדאוג לפיתוחו הסביבתי של הקניון.
תשלומים שמנים למנהלי החברה
אפריקה ישראל נחלצה אשתקד ממשבר חוב חמור, לאחר שהגופים המוסדיים הסכימו לדחות ולהמיר עבורה חובות בהיקף של מיליארדי שקלים, אך בחודשים האחרונים התגלה לפתע לא מעט כסף בקופתה. כך היא מצאה לנכון לשלם לאלכסנדר חלדיי, המנכ"ל המסתורי של אפי פיתוח (הבונה את הקניון במוסקבה), סכום של 129 מיליון דולר תמורת מניותיו בחברה, ולהעניק בונוסים נאים למנהליה הבכירים ובראשם איזי כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל, שקיבל מענק של לא פחות מ-6.5 מיליון שקל.
רשות ניירות ערך אולי איננה אמורה להתערב בתגמולים השמנים שמאשרת אפריקה ישראל לבכיריה, זמן קצר בלבד לאחר שנחלצה ממשבר בעור שיניה, אך היא לבטח יכולה לדרוש ממנה - ומחברות נוספות הפועלות מעבר לים - להיות שקופות יותר בפני המשקיעים, וכשיש צורך בכך, אף לעשות שימוש באמצעי האכיפה הנתונים בידיה.