הפיצוץ שהחריד את שלוות הנופשים במלון דן פנורמה באילת, בסוף אוקטובר האחרון, הסתיים בנס: איש מעובדי המלון ששהו בסמוך לא קיפח את חייו. ארבעה נפצעו קל, שניים בינוני, ואחד - סגן מנהל האחזקה - נפצע קשה. "התמונות מהאירוע היו קשות מאוד", מספר טפסר יהודה קסנטיני, מפקד כיבוי אש אילת, שמחזיק בתיעוד מוסרט של רגע הפיצוץ. "לעובד שנפצע קשה עף כל השיער מהראש במכה, התאדה למעלה. אישה בהיריון עפה באוויר".
מאחר שלא דובר באירוע חבלני, אלא "בסך-הכול" בפיצוץ בלון של חברת פזגז, הסתפקה התקשורת בדיווח לקוני ואיבדה עניין בפרשה. פקחי אגף פיקוח ובטיחות גז במשרד התשתיות, בינתיים, זימנו בחודשים האחרונים כמה מעובדי פזגז לחקירה בחשד לרשלנות. טרם התקבלו מסקנות כלשהן, אולם דבר אחד ניתן לומר כבר עכשיו: גם אם יימצא כי הייתה כאן רשלנות, ספק אם הפרשה תסתיים בענישה חמורה.
ניסיון העבר מלמד כי אף שמדובר בסיכון חיי אדם, גישת המערכת סלחנית ורכה. ב-2008, למשל, הודתה פזגז בגרימת מותם ברשלנות של דליה, נמרוד ואסף אייל, זוג הורים ובנם מרמת אביב. בהסדר הטיעון ביקשה המדינה לגזור על החברה קנס של 134 אלף שקל בלבד. בית המשפט הגדיל את הקנס ל-400 אלף שקל, וקבע שבהסדר המקל יש משום "הסכמה עם מחדלם של תאגידים כה גדולים לקיים הוראות חוק".
הביקורת הזו על הפרקליטות מצטרפת לטענות המושמעות זה שנים בענף הגז נגד משרד התשתיות, המופקד על האכיפה בענף. אגף הפיקוח במשרד, גורסות החברות הקטנות, מעניק יחס מקל לשתי החברות הגדולות בארץ: פזגז שבשליטת צדיק בינו, ואמישראגז שבבעלות משפחת פרדיס (עד 2007 הייתה שותפה בחברה גם קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה).
עדויות שמסרו בקיץ 2009 עובדי האגף ביחידה הכלכלית של המשטרה, במסגרת חקירת שחיתות באגף (שהתמקדה דווקא בחשדות נגד עובדים לקבלת שוחד מחברות קטנות), מלמדות כי לדעה הזו שותפים גם עובדים באגף עצמו. "אני נזכר באירוע חמור", העיד בכיר באגף. "נתבקשתי לסייע בבדיקה של סוכנות פזגז כפר סבא, שהיא סוכנות גדולה עם מספר רב של צרכנים. בבדיקה נמצאו מתקני גז במצב גרוע ביותר, שאינם עומדים בדרישות התקנים הרלבנטיים זמן רב. שנים סופק גז למתקנים דרך סוכנות זו בגלגוליה השונים. בכל אופן, זה תמיד היה תחת פזגז, תוך כדי סכנה בטיחותית. לא הוגש בתיק הזה כתב אישום, והיה חשוב מאוד להגיש. גם את התיק הזה קברו".
הכול נשאר במשפחה
התמונה שעולה מהעדויות בחקירות אנשי אגף הפיקוח היא של אינטרסים מורכבים הבוחשים בקלחת האכיפה. אחד הפקחים, למשל, הוא קרוב משפחה של עובד פזגז. נתן קרמרסקי, ששימש כראש אגף הפיקוח עד יוני 2009 (מאז הוא מושעה על רקע חשד לעבירות שונות), טען בעדותו כי אותו פקח חשש שמעמדו של קרוב המשפחה שם ייפגע בעקבות פעילות האכיפה שלו. לגרסתו, הפקח התבטא לגבי "התיק שהוא יבנה לפזגז", ולאחר מכן פחד שמא האמירה הזו הודלפה על-ידי קולגות לפזגז. אז, טען קרמרסקי, פנה הפקח לבכיר במשרד וסיפר לו ש"מאיימים עליו בפזגז" ורוצים להעיף את הקרוב מהעבודה (יצוין כי אותו פקח לא אישר בחקירתו כי ספג איומים כלשהם).
בעבר, בתגובה לפניית G בעניין קרובי המשפחה בחברות, הצהיר קרמרסקי שלא יתקבלו יותר לאגף עובדים בעלי קשרים משפחתיים בחברות. אלא שאז התברר שגם לו עצמו יש קרוב המתפרנס מעבודה עבור חברה גדולה: עו"ד רון רוה ממשרד צבי אגמון היוקרתי, המייצג זה שנים את פזגז. עו"ד אולגה רזניקוב, ששימשה כיועצת המשפטית של האגף, העידה במשטרה שנתן קרמרסקי אמר לה שרוה "לא יטפל בשום דבר שקשור לפזגז", ושהיא סבורה ש"אם לחתנו של נתן אין נגיעה לפזגז, אני לא רואה שיש בעיה שהוא יעבוד שם".
אלא שרוה כן מייצג את פזגז בעצמו, בלא מעט תיקים. במשרד אגמון הסבירו בעבר שהוא נמנע מלעסוק בעניינים הנוגעים לאגף הפיקוח. עם זאת, לפי דיון שהתקיים באפריל 2010 בבית משפט השלום בתל אביב, במסגרת תיק שבו הוא מייצג את החברה נגד דורגז, רוה אף גילה בקיאות מרשימה בפעילות האגף שניהל חמיו קרמרסקי. כך, במהלך הדיון התברר כי ידוע לו שחברת גז מסוימת פועלת מכוח רישיון זמני, וכי מתנהל נגדה שימוע בגין עבירות. מדובר במידע שאמור לכאורה להישמר בין אותה חברה לבין המשרד.
האם פזגז קיבלה יחס מועדף מחמיו של פרקליטה? אלברט עמר, ששימש כממונה על החקירות באגף (עד שהושעה גם הוא על רקע חשדות לשחיתות), טען שבהחלט כן: קרמרסקי, לשיטתו, פעל לטובת החברות הגדולות "באופן בולט". אחת הדוגמאות שהביא בעדותו נגעה לחקירה שבה הוא טיפל, נגד הסניף התל אביבי של פזגז, לאחר שזה "לא ביצע בדיקות תקופתיות לאלפי לקוחות כנדרש בחוק". בדיקות תקופתיות, צריך להבין, נחשבות לבעלות חשיבות רבה מבחינה בטיחותית, שכן במסגרתן ניתן לגלות בעיות שונות ובלאי במתקני הגז, למנוע הזנחה מסוכנת ולתקנן מבעוד מועד.
עמר העיד שהתכוון להעמיד לדין את הסניף ואת החברה, ושבסוף 2008 נחקר בעניין גם מנכ"ל פזגז, אלי פיימן. סמוך לאותה עת, סיפר עמר, כינס קרמרסקי ישיבה של האגף "והכריז שהוא משנה מדיניות: במקום לתקוף סניף-סניף ולהגיש כתב אישום, הוא מחליט שאת כל הסניפים והסוכנויות של אותה חברה (צריך) לרכז תחת כתב אישום אחד נגד החברה בלבד.
"זה לא נראה לי, משום שכאן המנכ"ל חומק מתביעה, והכי חשוב - הסניף שביצע בפועל את העבירות יוצא חלק". עמר טען שבאמצעות ההנחיה הזו ביקש קרמרסקי "להציל את פזגז מהכוונה להעמיד לדין את כל הסוכנויות וגם את המנכ"ל". לטענתו, "באותה ישיבה הבעתי את התנגדותי לרעיון הזה וחטפתי צעקות מנתן בסגנון של 'מה נהיית לי צדיק', 'ככה אני מחליט ואין שום מניעה חוקית לזה'".
אגב, בפרשת מותם של בני משפחת אייל, הביקורת של בית המשפט על המדינה נגעה, בין השאר, להחלטה שלא להעמיד לדין בעלי תפקידים בחברה אלא להסתפק בכתב אישום נגד החברה. "זכאי הציבור להסבר מניח את הדעת, מדוע נפטרו נושאי משרה מאחריות", כתבה השופטת, וציינה שהחלטה זו "יש בה לערער את אמון הציבור בתקינות פעילותן של רשויות האכיפה ולהותיר תחושה קשה, שגם אחרי מות המנוחים הצדק לא הופיע".
גם עם אמישראגז, טען עמר, ראש אגף הפיקוח קרמרסקי הקל בדרכים שונות. למשל, בנוגע לתנאי האחסון של מכלי גז המיועדים לפיקניקים, שאותם משווקת אמישראגז בחנויות: "מדובר בעשרות מחסנים ברחבי הארץ, ברשתות השיווק של הום סנטר, שלא עמדו בקריטריונים. נתן כינס אותנו, את הפורום יחד עם אמישראגז... בישיבה הזו הוא הוריד את הקריטריונים". עמר טען שזו החלטה תמוהה, הנוגעת "כביכול לכל מחסני הגז בארץ, אבל זה רק כיסוי למתן ההקלות של אמישראגז, שהרי הוא לא יכול לתת הנחות רק להם".
עוד טען עמר כי קרמרסקי התקרב מאוד לסמנכ"ל התפעול של אמישראגז, משה שפיצר, ושבין השניים נוצר "קשר גורדי". בהקלטה המצויה בידי המשטרה נשמע קרמרסקי מספר על שיחה שניהל עם שפיצר מחוץ לחדר ועדת הכלכלה, שם התקיים דיון לגבי הענף: "אמרתי לו, 'תשמע, אני לא רציתי להביך אתכם. מי שמחלק גז לחאפרים זה אמישראגז. לא רציתי להעמיד אתכם במבוכה בוועדה. אם עוד פעם אחת תפשיל שרוולים, גם אני אפשיל שרוולים'. הוא קיבל ממני מסר שייזהר ממני".
"ריפוד שהוא אבי-אבות השוחד"
זירה מרכזית שבה מתקבלות החלטות בעלות משמעויות של מיליונים רבים עבור חברות הגז היא זו שועדות התקינה במכון התקנים. במשך שנים רבות שימש עמר, הנחשב גם על-ידי יריביו למקצועי ביותר בתחום, כנציג אגף הפיקוח בוועדות. עמר מהווה סדין אדום מבחינת החברות הגדולות זה שנים רבות: בשנות ה-90 שימש תקופה מסוימת כמנהל אגף הפיקוח, הגביר את האכיפה על החברות הגדולות, ולפי עדותו הודח מהתפקיד חודשיים לאחר שהורה לשלול את רישיונה של אמישראגז בגלל עבירות שונות.
עמר העיד שבוועדות התקינה הוא תמך בשינויי תקנים שאישורם היה משית על החברות הגדולות עלויות של מיליונים. בחקירתו סיפר כי באגף הראו לו מכתב של אמישראגז המוחה על טיפול האגף בכל הנוגע לתקנים, שכן הגישה המחמירה שהוא הוביל עמדה לאלץ אותם "להוציא מיליוני שקלים על בטיחות".
נתן קרמרסקי, טען עמר, "יצר מין ישיבות דמה", שמטרתן הייתה לכאורה לדון בנושאי התקינה השונים, ולגבש עמדה שהיא זו שיציג עמר בוועדות התקינה. "היה ברור לי שנתן מצר את צעדיי, זה לא היה גחמה אישית. התחושה שלי היא שחברות הגז הגדולות, שמאז ומתמיד שמו אותי למטרה בגלל ההתנהלות שלי מולם, שגרמה להם נזקים כבדים, שמו למטרה להעיף אותי בכל מקרה מהתפקיד, מה שכבר קרה בעבר, בשנת 1997".
אם זו הייתה המטרה, הרי שהיא הושגה: עמר סיים את תפקידיו בוועדות. "להפתעתי, אפילו לא ניסו לשכנע אותי לשנות את ההחלטה", הוא העיד, "משום שהיה ברור שייווצר חלל אמיתי בוועדות התקינה. אין לי ספק שבתקופה הקריטית הזו הוא ינוצל לקבלת החלטות מהירה על-ידי חברות הגז הגדולות, שתכליתן להקל בבטיחות על-ידי שינוי בתקנים - דבר שיחסוך להן מיליוני שקלים".
עמר הוסיף שניסה "לשנות את הרכבי הוועדות במכון התקנים על-ידי חקיקה, כך שלחברות הגדולות לא יהיה יותר מנציג אחד. היו מתקיימים דיוני סרק וכלום לא יצא מזה. אני חשתי שאף אחד לא רוצה להתמודד עם העניין ואין בעיה שהמצב הזה יימשך, וברור לי שהמרוויחות הגדולות הן חברות הגז הגדולות". קרמרסקי, מצדו, האשים אחרים במשרד בפעולה לא ישרה למען החברות הגדולות. "מתברר שהריפוד שריפדו שתיים-שלוש חברות גדולות את המנהל", הוא נשמע אומר בשיחה עם בעל חברת גז שהוקלטה, "משתלם להם כלכלית. הם ריפדו אותו וסייעו לו ופרגנו לו".
בחקירתו נשאל קרמרסקי לפשר אותו "ריפוד". "היו הרבה רינונים עליו מכל משק הגז", העיד בנוגע לאותו בכיר (שמאז עזב את המשרד). "היו תמיהות איך אדם כל-כך עלוב ושטחי ועצלן ובטלן וכל-כך לא מבין במשק הגז מחזיק בתפקיד כל-כך הרבה שנים. המוטו שהיה בשוק היה שהחברות הגדולות התייחסו אליו כמו ל'שוטר אזולאי'. פרגנו לו, עזרו לו, שוחחו עבורו בכל מיני מקומות כמה הוא טוב למשק, כי שוטר אזולאי כזה במשק הגז היה מצוין עבורם. הוא לא פעל נגדם* לזה התכוונתי ב'ריפדו אותו'* החלום שלו ושל עוד כמה חברות גדולות היה שאני איעלם, ואז החיסול של החברות הקטנות יהיה ממשי.
"לראיה, בחצי השנה הראשונה שלי במשרד דאגתי שפזגז תוזמן לשימוע ללקיחת הרישיון שלה, והוא נחרד מהמחשבה. הוא אמר שיהיו צעקה גדולה ובלגן גדול. לזה אני מתכוון ב'ריפדו' אותו. אני לא יכול לומר שריפדו אותו בטובות הנאה. אם אתם אומרים שאני חשוד בשוחד כי ביקשתי שילכו עבורי לשר, אז הריפוד שלו הוא אבי-אבות השוחד".
פגישות עבודה ב"ציפורה"
עמר וקרמרסקי, כאמור, הושעו מתפקידיהם. נכון להיום, מי שמשמש בפועל כמנהל האגף הוא שמעון בן-שלמה, ובהיעדרו - אפרים צעידי, מנהל מרחב תל אביב. מהחקירה עלה שכשצעידי יוצא למבצעי אכיפה וביקורות בחברות הגז, הוא לא רואה בעיה בשחרור קיטור על משכורתו הצנועה. "יכול להיות שמשהו קבוע אצלי בריטואל", הודה בחקירתו, "כשאני מדבר עם כולם ומדברים על המשכורת שלי, אז אני אומר שהמשכורת שלי זה להביא לילדים במבה ופיצוחים, ויש לי משכורת צבאית ואני בא ונהנה מהעבודה".
בעל חברת גז קטנה טען בעדותו כי צעידי אמר לו שהוא משתכר 5,000 שקלים בלבד, והוא פירש זאת כרמז לרצונו בשוחד. כשנשאל אם אכן אמר את הדברים, השיב צעידי: "לא יודע, יכול להיות, שכן לכולם אני אומר בשיחות חולין".
בשלב מסוים אמרו החוקרים לצעידי כי מחומר החקירה עולה מקרה שבו יום לאחר שבניין בתל אביב עבר מאמישראגז לחברה קטנה, הוא החל לאכוף שם סנקציות על עבירות שבוצעו גם בימי אמישראגז - אולם אז לא נאכפו. צעידי טען שהופנה לבניין על-ידי הממונה על תלונות הציבור.
חוקר: מדוע לא ביצעת אכיפה עוד כשהבניין היה של אמישראגז, במשך כשלושים שנים?
צעידי: "לא יודע להגיד לך תשובה, אני לא עובר את כל הבתים".
חוקר: זה לא נראה לך מגמתי שאתה מבצע פיקוח סלקטיבי, ועובד בשירות החברות הגדולות?
צעידי: "לא, חס וחלילה, אין כזה דבר. לך תראה לגבי פזגז, שאני מגלה אצלם בניינים לא תקינים. הם לא היחידים".
בתחילת עדותו, לעומת זאת, אמר צעידי שבכל שלוש שנות עבודתו כמנהל המרחב לא ביצע אכיפה נגד פזגז ונגד סופרגז. מדוע? "כי לא היה מה לאכוף", טען. "לא ראיתי, לא היה עליהם חומר".
וכיצד טיפל צעידי באמישראגז? "היו מקרים", העיד, "שחאפר נתן לי מידע על אמישראגז, שמחלק שלהם מחזיק מכלים בבית (דבר שאסור מסיבות בטיחותיות, א' ר'). הזמנתי את האחראי על המחסנים של אמישראגז, עומר גורדון. אמרתי לו שיש משהו לא בסדר, ביקשתי לפנות את המכלים, והם פינו אותם".
הפגישות עם גורדון, שאוחז בתואר "מנהל המבצעים" באמישראגז, לא היו רק בנסיבות נזיפה שכאלה, אלא גם באווירה חברית: "אני הולך למסעדות עם עומר גורדון", הודה צעידי כשנשאל אם יש לו קשרים חברתיים עם גורמים בחברות. לדבריו, הוא אכל עם גורדון פעמיים במסעדת ציפורה בראשון לציון: "בפעם הראשונה עומר שילם עליי, ובפעם השנייה אני שילמתי עליי".
לא מדברים על שלילה
עד אחר היה ארז וודבקר, מהנדס באגף שתפקידו לבחון ברמה המקצועית תיקים נגד חברות הגז. וודבקר מעביר המלצות לממונה על הבטיחות, שתפקידו להכריע אם לחדש רישיון ספק גז לחברה או לשלול אותו. האם אי-פעם, שאלו החוקרים את וודבקר, העברת לממונה מסמכים לגבי אי-חידוש רישיון לחברה גדולה? "לא", השיב, "על חברות גדולות לא, רק על חברות קטנות".
חוקר: זה לא נראה לך מוזר?
וודבקר: "לא יודע. לא הוגשו לי חוות דעת הקשורות בחברות הגדולות, ולכן לא היה לי כל טיפול בעניין".
חוקר: משרדכם לא בודק את החברות הגדולות?
וודבקר: "משרדנו בודק את כל החברות. גם בחברות הגדולות בוצעו עבירות, אבל לא עבירות שמצדיקות שלילת רישיון ספק גז".
אילו עבירות מצדיקות שלילה, אילו לא, ומתי? שאלה טובה. שהרי גם במקרים של אסונות שגרמו לפגיעה בנפש, כאמור, נמנע המשרד מלשלול רישיון של חברה גדולה. ביוני האחרון, למשל, הגיש המשרד כתב אישום נגד אמישראגז בגין עבירה חמורה במיוחד של אספקת גז למתקני גז לא בטיחותיים, פעולה מסוכנת ביותר. על שלילת רישיון ספק איש אינו מדבר, מה גם שמדובר בעבירה שבוצעה עוד ב-2006, ורק ארבע שנים מאוחר יותר הוגש כתב האישום.
לאחרונה, במסגרת דיונים בבית המשפט המחוזי בירושלים על כוונה לשלול את רישיונה של חברת גז קטנה, התברר שלאגף הפיקוח כלל אין קריטריונים ומדיניות ברורה בעניין שלילת רישיונות. השופטת נאוה בן-אור (לשעבר המשנה לפרקליטת המדינה) מתחה ביקורת חריפה על משרד התשתיות, ובהחלטה מיוני 2010 ציינה שבשל היעדר הקריטריונים "מתעוררת שאלה אם שיקול הדעת מופעל באופן מובנה ושוויוני על כלל ספקי הגז במשק... מתעוררת שאלה נוספת של שקיפות הקריטריונים להפעלת שיקול הדעת".
בעקבות הביקורת מצד בית המשפט גיבש המשרד קריטריונים, פרסם טיוטה, והזמין הערות מהציבור, שאותן ניתן היה למסור עד לפני שבועיים. גורמים בענף טוענים שמדובר בעקרונות כלליים, שלא יביאו לשינוי משמעותי בשטח. גם נציג המדינה אמר בבית המשפט כי לא מדובר בשינוי מדיניות, אלא בסך-הכול בהעלאת עקרונות הפעילות הקיימת על הכתב.
טפסר יהודה קסנטיני מכיבוי אש אילת, בינתיים, לא מתרשם יתר על המידה מפעילות משרד התשתיות: "נמאס לשמוע בכל פעם, אחרי שקורית קטסטרופה, שצריך להפיק לקחים ולהקים ועדות חקירה כאלה ואחרות, צריך לטפל בליקויים עכשיו. הבעיה היא שלמשרד התשתיות, לטעמי, אין לו כוח לנושא הזה. זה מרגיז אותי. היו פה אנשים מהמשרד אחרי אירועים, ואני לא רואה שהם עשו משהו".
תגובות: "הטענות המועלות הן בגדר רכילות ותו לא"
תגובת משרד התשתיות: "המשרד אינו מתייחס לנאמר בחדרי חקירות, וכמובן לא להדלפות מתוכם. בשנים 2009-2008 הוטלו על החברות הגדולות קנסות מינהליים, ובהתאם לנסיבות אף הוגשו כמה כתבי אישום. מינהל הדלק והגז בוחן כל מקרה לגופו ולנסיבותיו. הטענות על אפליה נשמעות זה שנים, הן מצד החברות הגדולות והן מצד החברות הקטנות, ונדחו בעבר על-ידי בית המשפט העליון. מפקחי אגף הפיקוח עורכים מאות ביקורות מדי שנה אצל ספקי גז, סניפים וסוכנויות, ובהתאם לתוצאותיהם נבחר האמצעי שננקט". לעניין דן פנורמה: "אגף הפיקוח הקים צוות חקירה מיוחד. הצוות החל עבודתו ביום האירוע, החקירה בעיצומה". המשרד לא השיב לשאלות G לגבי סטטוס הטיפול בתיקי סניפי תל אביב וכפר סבא של פזגז.
תגובת פזגז: "הטענות המועלות הן בגדר רכילות ותו לא. לגבי הבדיקה בסוכנויות כפר סבא ותל אביב, משרד התשתיות מבצע בדיקות תקופתיות בכל סוכנויות פזגז. מטבע הדברים, לעיתים נמצאים ליקויים, החברה לומדת ומיישמת את ההמלצות כנדרש ומדווחת לאחר תיקונן למשרד. פזגז מקפידה הקפדה יתרה על בטיחות מערכות הגז שלה למען לקוחותיה ועובדיה תוך קיום הוראות החוק ואף מעבר לנדרש. לגבי דברי נתן קרמרסקי על איומים: הדברים אינם נכונים, זו אינה דרכה של פזגז. לגבי הפיצוץ במלון דן פנורמה באילת: החקירה טרם הסתיימה, ולפיכך אין לקבוע שמדובר ברשלנות".
תגובת נתן קרמרסקי באמצעות עו"ד משה מובשוביץ ממשרד עו"ד נדב העצני: "קרמרסקי מכחיש מכל וכל את טענות עמר. כל החלטותיו בנוגע לחברות הגז נעשו משיקולים מקצועיים בלבד. כך גם בנוגע להחלטותיו בדבר תפקידיו של עמר במשרד. בניגוד לטענתו, עמר לא התפטר מתפקידיו בוועדות השונות אלא הודח מהן חד-צדדית על-ידי מנהליו. לא נותר אלא לתהות מדוע בחר 'גלובס' לתת במה לטענות אדם שהמשטרה המליצה להעמידו לדין בגין עברות הנוגעות ליחסיו עם גורמים במשק הגז".
תגובת אלברט עמר באמצעות עו"ד רונן רוזנבלום: "אנו ממתינים להחלטת הפרקליטות בנושא".
מחברת אמישראגז לא התקבלה תגובה.
