הערב (ד') ישודר מבית "האח הגדול" הפרק הראשון בלי דנה רון, המודחת שהצליחה להסעיר את הברנז'ה, במה שכבר הפך ל"פרשת יורם זק". אם תרצו, יש כאן משל על תוכניות הריאליטי, או אפילו משל מפורש יותר על המושג "האח הגדול", כלומר על המצלמה והמיקרופון שעוקבים אחריך בכל אשר תפנה.
כמה סרטים ראיתם נשענים על העיקרון הזה? צייד שהופך לניצוד? שובר לבבות שהופך לאוהב נכזב? מעתה אמור, במאי של תוכנית ריאליטי שהופך למתועד בעצמו, מבלי ידיעתו, מתבטא בצורה מבזה כלפי אחת המשתתפות - ונאלץ לצאת לחופשה כפויה.
נחזור לסרטים: כמה פעמים ראיתם בהם את שדר החדשות שיוצא לשירותים עם המיקרופון פתוח, מבעדו נשמעים משפטים שלא היו אמורים להגיע לאוזני הציבור? אז מה נאמר, שהחיים חזקים מכל תוכנית דימיונית, אפילו אם היא משתייכת לז'אנר שהוא רק בדיוני למחצה כמו ה"ריאליטי"?
נהרהר בתוכנית שממגנת את עצמה, באמצעות שידור מושהה, מפני פליטות-פה או תמונות לא מהוגנות שעלולות לשמש עילה לתביעה או לסנקציה - ואז מגלה כי ראש המערכת נפל במלכודת בעצמו? שנחשוב על היחס האמיתי של המפיקים כלפי הכוכבים שלהם, אלה שמקבלים יחס של כוכבים הוליוודים כל עוד הם חולבים מזומנים לקופת הזכיין, אבל מה שחושבים עליהם באמת, נאמר רק בחדרי-חדרים?
עכשיו את מבינה, פרידה, שלאף אחד לא אכפת איך הפכת לנרקומנית? איך הרגיש ליעוז כשהתייתם מאימו בגיל צעיר? סביר להניח שאתם לא, כי אתם בבית "האח הגדול", מנותקים מתקשורת, מבלים בלה-לה-לנד שלכם שבה אתם הכוכבים.
על מי הבדיחה כאן? עליכם? עלינו? על ההפקה? ואולי כל התשובות נכונות?
"האח הגדול", יום ד', 21:00, ערוץ 2 קשת