השקעה בשוק המזון המקומי - שוק שצומח בקצב שנתי חד ספרתי יחסית נמוך - אינה ממש אטרקטיבית. משקיע ממוצע תמיד יחפש את המניה שתיתן לו תשואה דו ספרתית בטווח הארוך, ולכן למי שכן מתעקש על השקעה בחברת מזון - אך כזו שיכולה לצמוח בשיעורים גבוהים יותר מהשוק עצמו - נטו אחזקות יכולה להתאים.
מה החברה עושה?
חלק גדול מאיתנו מכיר מותגים כמו "שלושת האופים", "ויליגר", "דלידג" ועוד. מסע קניות בסופר השכונתי יפגיש אותנו עם רובם אך מעט מאוד אנשים יודעים מי החברה שעומדת מאחוריהם (וזאת לעומת מותגים שמשווקים על ידי אסם או שטראוס).
נטו, שהוקמה בגרסתה הראשונית על ידי דודי עזרא לפני שלושה עשורים, נמנית על חמשת יצרני המזון המובילים בארץ - מקום טוב באמצע בין "תנובה", "שטראוס" ו"אסם" .
נטו, שהונפקה זמן קצר לאחר שהוקמה, מתפקדת כיום כחברת החזקות, ומספר לא מבוטל מחברות הבת של הקבוצה נסחרות בשוק ההון המקומי (ביכורי שדה, טיבון ויל, ויליגר ונטו מלינדה). כך, השקעה בחברה חושפת את המשקיע לארבע חברות ציבוריות ולשאר הפעילויות הפרטיות של הקבוצה.
נטו מספקת מגוון מוצרי מזון שמתחלקים לחמש קבוצות שונות (ראו גרף), והשתיים העיקריות הן מוצרי הבשר ומוצרי הדגים. ויליגר, כדוגמה, מיצבה עצמה כיצרן המוביל של נתחי טונה, ואילו טיבון ויל ממוצבת כאחד מיצרני הבשר - מעובד וטחון - המובילים בארץ.
נטו מוכרת את מוצריה לרשתות השיווק הגדולות והבינוניות וללקוחות מוסדיים דוגמת חברות הסעדה, בתי מלון, בתי חולים ומסעדות. לנטו יש רשת הפצה - שמהווה יתרון תחרותי לא קטן - בת 160 משאיות שמאפשרות הובלה בו זמנית של סחורה קפואה, מצוננת ויבשה.
נטו, כאמור, מובילה את שוק הבשר המקומי ולפני כשש שנים בחרה החברה למנף יתרון זה ורכשה את פעילות ייצור ושיווק עופות ומוצרי בשר בהכשרים מיוחדים מחברת "מילמיט". פעילות זו - הקרויה "כשרויות מהודרות" - הפכה די מהר למנוע צמיחה לא קטן, ומקורו בהבדלים בין הזרמים השונים של אוכלוסיית שומרי הכשרות בארץ.
אוכלוסיה זו מתחלקת למספר זרמים, ולכל זרם יש את דרישות הכשרות שלו. נטו זיהתה את הצורך של רשתות השיווק השונות - דרך סניפיהן המיועדים לאוכלוסייה זו - לספק לזרמים השונים מוצרי בשר המותאמים לדרישות הכשרות שלהם, וכך הפכה פעילות הכשרויות המהודרות לפעילות הצומחת בשיעורים שנתיים דו ספרתיים של עד 20% ותורמת כרבע מסך ההכנסות של נטו מלינדה (החברה הבת תחתה מבוצעת הפעילות). יותר מזה. שיעור הרווחיות הממוצע בתחום גבוה מהממוצע בחברה, ולכן פעילות זו טומנת בחובה אפסייד משמעותי.
אך פעילות זו אינה היחידה שצומחת בשיעורים דו ספרתיים. נטו, דרך חברת הבת "ביכורי שדה" (אף היא בורסאית), מספקת פירות וירקות טריים למאות לקוחות, והגדול מביניהם הוא רשת השיווק של רמי לוי (האספקה לרשת של רמי לוי נעשית דרך חברה נכדה - ביכורי השקמה - שמוחזקת בשיעורים שווים על ידי נטו וביכורי שדה).
כפועל יוצא, בכל פעם שהרשת של רמי לוי פותחת עוד סניף, ההכנסות של ביכורי שדה גדלות. לוי ציין באחרונה כי מחזור ההכנסות של הרשת יגדל השנה במשהו כמו מיליארד שקל, ומכיוון שהפירות והירקות מניבים קצת למעלה מעשירית מסך הכנסות הרשת - הכנסות של עשרות מיליוני שקלים יתווספו השנה לדו"ח רו"ה של ביכורי שדה.
אופי הענף והתחרות בו
ענף המזון המקומי, וכאן לא נחדש דבר, הוא ענף תחרותי מאין כמוהו. מספר היצרנים הגבוה, שיעורי צמיחה חד ספרתיים (עד 3% בשנה) ושולי רווח נמוכים מחריפים את המלחמה בין יצרני המזון על טעמו וכיסו של הצרכן.
לנטו יש מותגים מבוססים אך הדבר נכון גם במקרה של מתחרותיה. בשוק הבשר המעובד והטחון, לדוגמה, מתחרה החברה במותגים דוגמת "עוף טוב", "זוגלובק", "מאמא עוף" ו"טירת צבי" אך החברה מחזיקה בכמחצית משוק זה, ולכן מתחרותיה אינן מהוות מקור לדאגה. במקרה של הדגים המשומרים (נתחי טונה), מחזיקה נטו בכשליש מהשוק, והמותגים המתחרים בה הם "סטארקיסט" ו"פיל טונה".
התחרות האגרסיבית דווקא שיפרה את מצב החברה והרעה את המצב של מתחרותיה הגדולות, וזו אחת הסיבות מדוע יש אפסייד נוסף בחברה. לנטו היה אשתקד נתח שוק של 4.6% (זהה לשנה הקודמת) בעוד שלתנובה היה 18.2% (18.7% בשנה הקודמת), ואילו לשטראוס גרופ היה 11.2% (לעומת 11.5% בשנה הקודמת).
"אנו שוקלים לרכוש חברה לייצוא של פירות וירקות"
חודשים האחרונים התקרבה נטו אחזקות לשוק ההון. הנהלת החברה שיווקה את מרכולתה בפני משקיעים מוסדיים, ולמרות שמדובר באחת מחברות המזון הוותיקות והמובילות בארץ, שחלק ניכר ממותגיה מוכר לצרכן הסופי, נטו התקבלה במחיאות כפיים סוערות - כאילו הייתה סטארט אפ צעיר שבאמתחתו ההמצאה הטכנולוגית הבאה בתור. מניית החברה השלימה מתחילת השנה עלייה של 16%, ואילו מדצמבר האחרון - אז ערכה החברה מצגת בפני אנליסטים ומשקיעים - גמעה המניה 34%. אחת הסיבות לרדיפת ציבור המשקיעים אחר מניית נטו היא הכרזת החברה על אימוץ מדיניות של חלוקת דיבידנד קבועה לפי קריטריונים די קשיחים - המטיבים עם המשקיע מן השורה - אך זו לבדה לא דחפה את המניה במעלה ההר.
נטו, כפי שעולה משיחה שערכנו עם עמי גולדין, מנכ"ל החברה, חותרת לכל מטרה בכוח ומקפידה לעשות זאת בזהירות כדי שתוך כדי החתירה לא תיפול למים. החזון של נטו הוא להיות ספק המזון המוביל בסל מוצריו במשק הישראלי, וכאן הכוונה היא לא לקחת את הכתר מתנובה/שטראוס/אסם. "כשאנו מדברים על 'סל מוצרים' אנו מתכוונים כדוגמה להיותנו ספק בלעדי של פירות וירקות עבור רשתות שיווק כמו רמי לוי וקו אופ", מסביר גולדין.
מיתוג, כפי שאומר גולדין, אינו רלוונטי בפירות וירקות. לצרכן הסופי לא ממש משנה אם העגבנייה שקנה הגיעה מהשדה של יחזקאל או של יעקב, ולכן רשת שיווק תמיד תעדיף לעבוד עם ספק יחיד של פירות וירקות. פירות וירקות מהווים כעשירית מסל הקניות הבסיסי של הצרכן הסופי, וכך היות נטו ספק יחיד עבור מספר רב של רשתות שיווק הופך את החברה לספק המזון המוביל בסל מוצריו. ואכן, מנתוני "ביכורי השדה" - החברה הבת דרכה מספקת נטו פירות וירקות - עולה כי מזון סטנדרטי זה הוא מנוע צמיחה לא קטן.
ביכורי שדה אמורה לסיים את השנה שחלפה עם הכנסות של 596 מיליון שקל בקירוב - גידול שנתי של 19% - ובמילים אחרות, צמיחה דו ספרתית שלא הייתה מביישת אף חברת מזון. "ואנו נמשיך לצמוח בקצב דו ספרתי בתחום זה", מבטיח גולדין. ל"ביכורי שדה" יש כרגע עשירית מנתח השוק המקומי, ובכוונת נטו להגדילו לפחות לרבע במהלך השנים הקרובות.
ואם כבר בפירות וירקות עסקינן, לנטו יש תוכניות ארוכות טווח עבור התחום. התוצרת החקלאית המקומית הפכה לשם דבר ברחבי העולם, ולכן ייצוא של פירות וירקות תוצרת הארץ יכול להפוך למנוע צמיחה רלוונטי עבור נטו (שאין לה יתרון בחדירה לשוקי חו"ל דרך שאר מוצריה). "פירות וירקות זה כן מוצר בר ייצוא, ולכן אנו שוקלים לרכוש חברת ייצוא שתשמש כפלטפורמה לייצוא של פירות וירקות", אומר גולדין, ואף מכוון גבוה כשהוא מסמן יעד רכישה פוטנציאלי: אגרקסקו, חברת הייצוא החקלאי המובילה בארץ, שמצויה בשליטת המדינה ותנובה. המדינה מנסה באחרונה להפריט את אגרקסקו אך קרן אייפקס, בעלת השליטה בתנובה לה הזכות לקנות את השליטה בחברה, עדיין לא גיבשה את דעתה בעניין.
אך לפני שתרכוש חברת ייצוא תנסה נטו לרכוש יצרניות מזון מקומיות אחרות כחלק מתוכניתה להגדיל את חלקה בשוק המזון המקומי. גולדין מסביר כי יש לא מעט יצרניות מזון בארץ שיכולות להתאים לחברה, והיא לא תתחרה על ליבן מול אסם או שטראוס. "אסם או שטראוס רוכשות רק חברות בעלות שיעורי רווחיות גולמית גבוהה. כל השאר יכולות להתאים לנטו", הוא מסכם.
נטו אחזקות - תעודת זהות
שנת הקמה: 1980
תחום פעילות: יבוא ורכישה מתוצרת מקומית, ייצור, עיבוד, הפצה ושיווק מגוון מוצרי מזון כשרים
מיקום: קריית מלאכי
שווי חברה: 239 מיליון דולר
תשואה בשנה האחרונה: 59.7%
תשואת דיבידנד: 3.7%
מכפיל רווח נוכחי: 8.1
מנכ"ל: עמי גולדין
יו"ר: עדי עזרא
בעלי המניות: דוד עזרא - 53.2%; גופים מוסדיים - 9.0%; ציבור ואחרים - 37.8%
מספר עובדים: 1,437
הפלוסים: תשואת דיבידנד מובטחת ושיווק מוצרי ריץ'
1. פרטי זה הכי, אחי
נטו השכילה לנצל את ההצלחה של המותגים הפרטיים, ולהחדיר מותגים מתוצרתה לתוך רשתות השיווק. שיעור החדירה של המותג הפרטי בארץ עדיין נמוך משמעותית מהממוצע העולמי, ולכן הוא טומן בחובו פוטנציאל לא קטן. אשתקד הכנסות נטו מהמותג הפרטי כמעט ולא צמחו אך בימים אלו שוקדת נטו על פיתוח מותג חדש עבור שופרסל, וזה אמור לייצר הכנסות שנתיות של כעשרה מיליון שקל ברווחיות יחסית גבוהה.
2. הדובדבן שבקצפת
לפני כשנה וחצי, בעקבות הקשיים של ויטה פרי הגליל, עבר הזיכיון להפצת מוצרי ריץ' האמריקנית לנטו. בינואר אשתקד החלה החברה לשווק את מוצרי ריץ' אך רק השנה יתברר גודל הפוטנציאל הטמון בזיכיון. למוצרי ריץ' יש רווחיות גבוהה (פועל יוצא של מיעוט מתחרים). נטו תסתייע במוצרי ריץ' כדי לפתח, בין היתר, גלידות פרווה וחלב עמיד - מוצרים הזוכים לביקוש רב במגזר הערבי בו אין אמצעי קירור מספיקים.
3. תשואת דיבידנד מובטחת
אחד הגורמים לתשואה שרשמה מניית נטו בחודשיים האחרונים הוא החלטת החברה להתחיל ולחלק דיבידנד באופן קבוע, ואף להעניק תשואת דיבידנד מינימלית מובטחת של 2.5%, ולא משנה מה יהיו רווחיה באותה שנה ו/או מחיר המניה. שני התנאים לתשואה לעיל הם מינימום סכום חלוקה של 25 מיליון שקל בשנה ומקסימום לחלוקה של 35% מהרווח הנקי השנתי.
המינוסים: דילול הקופה והוזלת מחירי הפירות והירקות
1. גל ההתייקרויות עלול להסתיים
גל ההתייקרויות שנרשמו בשנה האחרונה בשוק המזון הישראלי - במיוחד של פירות וירקות - עלול להגיע לסופו על רקע הביקורת הציבורית. הוזלת מחירי הפירות והירקות - שמהווים מנוע צמיחה משמעותי לחברה - עלולה לפגוע בשולי הרווח של החברה הבת "ביכורי שדה" וכפועל יוצא - בשולי הרווח של נטו.
2. תלות גבוהה ברשת רמי לוי
"ביכורי שדה" אכן מרוויחה מההתרחבות של רשת השיווק של רמי לוי אך פוטנציאל הצמיחה של הרשת ימוצה בשלב כזה או אחר, ואם "ביכורי שדה" לא תשכיל לחבור לרשת שיווק נוספת שמרבה להתרחב (דוגמת כמעט חינם), שיעורי הצמיחה של "ביכורי שדה" עלולים להפוך לחד ספרתיים.
3. דילול משאבים פנויים להשקעות הון/רכישות
החלטת החברה לחלק מעתה והלאה דיבידנד אכן עושה טוב למניה אך בעתיד - ואם תזרימי המזומנים של החברה יקטנו - תצטמצם קופת החברה, וכך יהיו לנטו פחות משאבים פנויים לביצוע השקעות הון ו/או רכישת חברות נוספות כפי שמתעדת החברה לעשות.