בשנת 2010 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ומאגרות בכ-195.4 מיליארד שקל. בחודש שעבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים בכ-19.1 מיליארד שקל. אלה הם נתונים מרשימים לכל הדעות, שמשקפים גם עודף בגביית מסים בהיקף מיליארדי שקלים מעבר ליעדים שנקבעו בתקציב המדינה.
אלא שהמיליארדים הללו, ועוד הרבה מאוד כסף, זורמים במסדרונות רשות המסים, מדלגים בין שולחנות הפקידים והמפקחים, ומתעכבים עוד קצת אצל פקיד שומה כזה או אחר, הרבה לפני שהם מגיעים אל הקופה הציבורית.
אף אחד, למעט המושכים בחוטים ברשות המסים, לא יודע מה קורה עם הכסף הזה עד שהוא מתגבש לכדי סכום סופי שמגיע לאוצר. אנחנו סומכים על עובדי רשות המסים שיטפלו היטב בכסף שלנו.
ואז פתאום מתפוצצת לנו פרשת שחיתות חדשה - לכאורה כמובן - בפנים. השבוע זו היתה פרשת השוחד לכאורה ביחידה הארצית למודיעין שטח וחקירות מרכז ברשות המסים, שכבר זכתה לכינוי (ולא בהכרח בצדק) "פרשת רשות המסים השנייה".
שמות החשודים מפוצצים: נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר, ראובן שיף; ראש היחידה הארצית למודיעין שטח וחקירות-מרכז, דוד ואנונו; מנכ"ל קדימה, משה שחורי, ועובד חיצוני בקדימה, יואל מוגמי - שנעצרו בקול תרועה רמה, יחד עם אמרגנו של הזמר קובי פרץ.
על-פי החשד, ואנונו הפעיל באופן ישיר ובאמצעות מתווכים, וביניהם נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר שיף, מנגנון שוחד וטובות הנאה עבור נישומים שהגיעו אליו במסגרת תפקידו כראש היחידה לחקירות ובמסגרת תפקידו הקודם כראש ההוצאה לפועל ברשות.
לפני קצת יותר מ-4 שנים חוותה רשות המסים רעידת אדמה קשה, עם התפוצצות "פרשת רשות המסים" הראשונה. המשטרה פשטה על בתיהם של בכירים ברשות המסים, בהם ראש הרשות דאז, ג'קי מצא, וחשפה כי אנשי העסקים קובי בן-גור ויורם קארשי חשודים במתן שוחד למצא ולעובדים נוספים, כדי שימנו לתפקידים ברשות את אנשי שלומם ויקדמו את האינטרסים שלהם.
לאחרונה הורשע מצא, במסגרת הסדר טיעון, בסיוע לשוחד וב-5 עבירות של מירמה והפרת אמונים, ונשלח לשנת מאסר.
ויש עוד כמה פרשיות בשוליים - פחות דרמטיות - שהתרחשו "בין לבין" וגם הרבה לפני כן. ביניהן כתבי האישום שהוגשו נגד פקיד דן לשעבר, רו"ח שוקי ויטה ועו"ד יעקב וינרוט, בטענה כי ויטה טיפל בשומות לטובת לקוחותיו של וינרוט בתמורה לייעוץ משפטי במחיר מציאה; וגם כתב אישום ישן יותר, מ-2006, בפרשת מכירת המידע ממאגרי המידע של מס הכנסה וגופי ציבור אחרים לחוקרים פרטיים על-ידי עובדי מדינה, בהם גם חיים ליבוביץ', רכז בכיר במס הכנסה לשעבר, בתמורה לשוחד.
החשדות שהתפרסמו השבוע לא הוכחו עדיין, וייקח זמן רב עד שיתגבשו למסקנות שירכיבו תיק פלילי נגד מי מהמעורבים, אם בכלל. ובכל זאת, בעקבות הפרסומים הללו, שמתחברים לפרשיות עבר, קשה שלא לתהות אם לא מתפתחת לנו, ממש מתחת לאף, חממה נוחה במיוחד לשחיתות ציבורית, קרקע פורייה במיוחד למעילה בכסף של כולנו.
כרוניקה של שחיתות ידועה מראש
"הרשות היא כר פורה לשחיתות. יש הרבה כוח וסמכויות בידי הפקידים, הם נחשפים לסכומי כסף עצומים כשהמשכורות שלהם לא גבוהות, והפיתוי הוא גבוה", אומר רו"ח נדב הכהן ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי.
הכהן מדגיש כי הוא אינו מתייחס לחשדות האחרונים שפורסמו, אך "באופן כללי", הוא אומר, "אנשים ברשות המסים רואים ועיניהם כלות. הם גם יודעים דברים שאת ואני לא יודעים על כל מיני כספים שאנשים מקבלים בלי להתאמץ יותר מדי, למשל כשאדם עם קשרים חברתיים פנטסטיים מנצל את הקשרים שלו ומציע למולטימיליונר עסקה ענקית וגוזר 10-20 ו-50 מיליון דולר דמי תיווך, והוא לא עשה שום עבירה. הציבור לא חשוף לכך. אנשי רשות המסים יודעים על הכול, והם רואים איך עושים כסף מקשרים. לפעמים זה חוקי, לפעמים בשטח האפור, ולרוב ברור לכולם שזה לא בסדר, אבל לאט-לאט זה מרופף את כוח הרצון שלהם".
א', בכיר לשעבר ברשות המסים (השם שמור במערכת), מסביר כי זו כרוניקה של שחיתות ידועה מראש: "עורך דין ורואה חשבון במחלקה המקצועית, הסיירת של רשות המסים, מקבל 12-13 אלף שקל ברוטו אחרי 8-10 שנות עבודה. זה הגיוני? המשכורות הזעומות הן אחד הגורמים שמובילים לזה שהפיתוי של עובדי הרשות יהיה גבוה במיוחד".
- במה עובדי הרשות שונים מעובדי גוף ציבורי אחר?
"רשות המסים מופלית לרעה מבחינת שכר לעומת גופים אחרים, יחסית לרשות ניירות ערך, יחסית לבנק ישראל, ששם המשכורות מאוד מנופחות. למה אנחנו לא מוצאים ברשות ניירות ערך ובבנק ישראל מעילות? כי אלה גופים קטנים ומתוגמלים. ברשות נותנים לך משכורות נמוכות מאוד ביחס לשוק.
"עורך דין או רואה חשבון מתחיל, שעבר קורס מפקחים ומקבל משכורות של בקושי 7,000 שקל ברוטו, לכל היותר, ב-4 השנים הראשונות שלו, מגלגל מיומו הראשון מיליונים מצד אחד לצד שני. אנשים כאלה לא יכולים להתקיים. הממשלה לא מבינה שכשנותנים לאנשים עם כוח וסמכות משכורת יחסית נמוכה, הם פוזלים לצדדים. מיליונים מתגלגלים בידיים שלהם. קשה לעמוד בפיתוי כשאתה צריך לפרנס משפחה של 3-4 ילדים".
לא', שפרש לסקטור הפרטי וראה איך תלוש המשכורת שלו מקבל נפח לראשונה בקריירה של כ-10 שנים, קשה להאשים את הפקידים. את האצבע המאשימה הוא מפנה לעבר המדינה.
"המדינה עצמה יוצרת כר נרחב כדי לשלוח יד בשחיתות ובכל הדברים האלה", הוא אומר. "חד-משמעית, הממשלה אשמה. היא לוקחת את האנשים הטובים ביותר, נותנת להם משכורת יחסית נמוכה ואומרת להם 'לכו להתקיים'".
"הפיתוי נעוץ במבנה הארגון"
היינריך היינה, מגדולי המשוררים של גרמניה במאה ה-19, אמר "כסף הוא האלוהים של זמננו". מאז ועד היום נאמר אותו הדבר באלפי וריאציות. האמנם התשובה כל-כך פשוטה? הפיתוי שמגלמים בתוכם סכומי הכסף שתלויים ועומדים מעל ראשם של פקידי רשות המסים, ממתינים לקטיפתם כפרי בשל, כל-כך חזק?
"כנראה שכן", אומר רו"ח הכהן, אך מבקש גם להדגיש כי רשות המסים בכלל מיוחדת בהקשר הזה. "התופעה הזו, הכר הפורה לשחיתות, במשך השנים הולכת יחד עם דברים אחרים, עם התופעה שהרבה אנשים התעשרו מהר, עם לגיטימציה להיות עשיר ולנהל רמת חיים גבוהים. יש מתירנות. הבון-טון הוא להצליח, ולא בודקים בציציות איך.
"היום זה בסדר גמור לנצל קשרים בשביל להתעשר. אלה שהיו רגולטורים ויועצים הולכים לעבוד אצל האחים עופר ודנקנר, ואנשים שהיו בתפקידים בכירים בממשלה ובמשרד האוצר מקבלים אחרי זה ג'ובים ואופציות ותופרים לעצמם כיסים גדולים - הם לא עושים עבירות, אבל התופעה של להצליח מתעצמת וחלק מהאנשים ברשות המסים ובמקומות אחרים כנראה לא עומדים בפיתוי. וכך אנחנו רואים פרשיות שחיתות וחשדות שונים ומשונים. יש הרבה גופים ציבוריים שגם בהם יש שחיתות, אבל עוד לא גילו אותה".
עו"ד פנחס רובין, מבכירי פרקליטי המס בישראל, לא חושב שמערכת המס בישראל מושחתת. "מימיי לא הרגשתי תחושת שחיתות הרווחת ברשויות המס", הוא אומר.
עם זאת, גם הוא מזהה את הפוטנציאל הרב לשחיתות שגלום בה: "צריך להבין שפקידי מס נגישים למעין 'כסף מזומן' כל אימת שהם דנים בשומה, שכן על-פי שיקול-דעתם הגמיש יישק דבר. במשיכת קולמוס קלה הם יכולים להעשיר נישום או למרר את חייו. זהו פתח פוטנציאלי למעשים פסולים, מה גם שהבקרה והפיקוח על שיקול-דעתו של פקיד השומה כמעט בלתי אפשריים. כך שהפיתוי נעוץ במבנה הארגון עצמו".
"מסים זה לא שחור-לבן. יש הרבה שטח אפור", מוסיף גורם שעבד ברשות. "קל למי שחותם לשכנע את אלה שמעליו ששיקול-הדעת שלו ראוי. אותו אדם שמגיע לסיכומים לא כשרים עם נישום, הופך למייצג של הצד השני בתוך המערכת, והוא משכנע שהוא אכן צודק. יש המון תיקים, עומס עבודה מטורף, ואי-אפשר לחקור כל תיק עד היסוד. התיקים שפתאום בודקים אותם נובעים בדרך כלל מהלשנה של מישהו, אבל בשוטף יכול להיות שיש מדגם פה-מדגם שם לגבי סבירות החלטה, אבל אי-אפשר לכסות את כל התיקים".
עו"ד ד"ר משה שקל, ממומחי המס המובילים בארץ, לא מבין על מה מדברים. עשרות שנים של עבודה מול רשות המסים, והוא מעולם נתקל ברמז לשחיתות.
"אני מכיר מערכת אחרת לגמרי ממה שאני קורא בשבוע האחרון בעיתון", הוא אומר. "ברור שברשות, ובכל מקום, בתפקידים רבי כוח והשפעה מצד אחד, כשמעורב הרבה מאוד כסף, זה כר פורה שבמסגרתו יכולים לצמוח כל מיני קוצים. צירוף של כוח מול שכר לא גבוה במיוחד וסכומי-עתק שעוברים דרכך. אבל טיפלתי בתיקים ענקיים, בהיקפים כספיים שקשה להעלות אותם על הדעת, ואף פעם, מימיי, לא הייתי בנקודה ששם הרגשתי שיש שיקולים אישיים של מי מהפקידים שמולם התמודדתי. להפך - תמיד פגשתי אנשים מאוד מקצועיים, מאוד רציניים ומאוד הגונים".
לדבריו, "במערכת שעובדים בה אלפי אנשים יהיו פה ושם מקרים בודדים של סטייה מהנורמה. זה צריך להכתים מערכת שלמה?".
"זו לא בעיה של המערכת"
גם רו"ח עופר מנירב, לשעבר נשיא לשכת רואי החשבון ויו"ר ועדת המסים של הלשכה, בטוח שאין תופעה של שחיתות ברשות המסים. "עשבים שוטים יש בכל מקום. רשות המסים בנויה נכון, הבקרות והאנשים בסדר גמור. אבל מערכת שתהיה הכי טובה והכי בסדר, תמיד יכולות להיות בה בעיות בגלל האופי של אנשים. יש כאלה שיותר ישרים ופחות ישרים, אבל זו לא בעיה של הסיסטם.
"אם יש עשב שוטה או שניים במערכת של 5,000 איש, להגיד שהמערכת לא בסדר, הדרך רחוקה מאוד. ברשות המסים ההגנות מצוינות משום שזה מבנה מסודר היררכי, הכול מתועד, יש פרוטוקולים, דברים שאפשר לבדוק אותם גם בדיעבד, לראות איך ולמה התקבלו ההחלטות ואת התיעוד לכל ההחלטות. בגלל שהופכים כל עשב שוטה ל'פרשה', אני חרד למערכת ולמה שיהיה בעתיד".
עו"ד טלי ירון-אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה, מסכימה ומצרה על ה'עליהום' על הגוף שעמדה בראשו. "לא מדובר בתופעה. מערכת המסים בישראל היא טובה מאוד. אם ימשיכו לרדוף אנשים על שיקול-דעת מוטעה המערכת לא תוכל להמשיך להיות טובה, ואני מתייחסת למקרים של ג'קי מצא ושוקי ויטה, ולא למקרה הנוכחי.
"הפרסומים האלה גורמים לאנשים במערכת רשות המסים להרגיש שחושבים שהם מושחתים ולשתק את היכולת שלהם לעבוד. זה גם גורם לכך שהציבור חושב שהוא יכול לשחד את עובדי הרשות.
"אני מופתעת. הערכתי שיש שחיתות ברמות יותר נמוכות כי קשה להתמודד איתן, אבל חשדות בנוגע לרמה הזו, של ואנונו, זה מאוד מפתיע אותי. זה לא מאפיין של המערכת".
עו"ד זיו שרון מוסיף כי "אסור להתערב יתר על המידה בשיקול-הדעת שנתון לעובדי הרשות. נשמתה של פעולת רשות המסים היא שיקול-הדעת שטומן בחובו גם סיכון. ככל שתחפור ותלטף את התיק אולי תגיע לתוצאה המדויקת ביותר, אבל אינטרס המערכת הוא לא שימוצה הדין עד לסנטימטר האחרון, עם כל נישום, אלא שיגיעו למה שיותר נישומים ויגבו יותר. יצירת מחסומים אולי מיישרת דברים, אבל יש לה גם מחיר. אם הפקידים של המערכת יהיו עסוקים בלגבות את עצמם, הם יעבדו פחות בעבודה העיקרית".
גם יאיר רבינוביץ', לשעבר נציב מס הכנסה וכיום יועץ בתחום המיסוי, מבקש לסכם במסר חיובי: "רשות המסים היא אחת הרשויות המקצועיות והיותר טובות בשירות המדינה. היא מונה למעלה מ-5,000 איש שעוסקים במיליארדים, וכל עבודתם מבוססת על שיקול-דעת.
"באופן טבעי יהיו שם מושחתים, השאלה היא הכמות ומידת הניסיון למזער את התופעה. יש תפוחים רקובים, ויש כאלה שעוד לא התגלו, אבל לא מדובר במנגנון מושחת. השחיתות שנתגלתה היא מזערית".
"צריך מישהו כמו גבי אשכנזי"
קצת יותר מחודשיים חסרו למנהל רשות המסים הפורש, יהודה נסרדישי, כדי שבניגוד לכל הסיכויים, יעלה בידו לסיים קדנציה מוצלחת למדי בתפקיד. אבל כנראה שסיום מוצלח של קדנציה שלמה כמנהל רשות המסים משול בישראל לניסיון לצלול בקישון ולהישאר בריא, או להתמנות לרמטכ"ל - זה כמעט בלתי אפשרי.
כעת, לאחר שפרשת השוחד החדשה נחשפה, איש כבר לא יזכור לנסרדישי, שיסיים את תפקידו ב-30 באפריל, כי הרשות תחת הנהגתו הצליחה בשנתיים האחרונות לעמוד מחדש על רגליה ולחזור להיות גוף אכיפה אפקטיבי למדי.
המומחים שרואיינו לצורך הכנת הכתבה חלוקים ביניהם באשר לשאלת דמותו הרצויה של מנהל רשות המסים הבא, שזהותו טרם נקבעה. אחדים מהם סבורים כי הוא צריך לבוא מקרב בכירי הרשות הנוכחיים. אחרים בטוחים שהכרחי להביא לתפקיד אדם מבחוץ, מנהיג בעל שיעור קומה שיהיה ביכולתו לשקם את המערכת. רק אחר-כך, הם אומרים, צריכה לבוא בקיאותו בתחום המס.
להחזיר את הכבוד האבוד
נציב מס הכנסה לשעבר, רו"ח יאיר רבינוביץ', רואה בסיום הקדנציה של נסרדישי הזדמנות פז להחזיר לעובדי הרשות את כבודם האבוד. לדבריו, מה שצריך עכשיו זה להביא לרשות אדם מבחוץ, שיהיה מנהיג אמיתי. "היום, אנשים ברשות פוחדים לקבל החלטות והמשמעות היא הרס אמיתי של מנגנון המס בישראל.
"אני מאמין שאם יביאו אדם מתאים, יהיה ביכולתו, עם החומר האנושי הקיים, להחזיר למנגנון את כבודו, לנהל את הרשות ולהחזיר לעובדים את המוטיבציה", אומר רבינוביץ', שמציין כי אם היו נותנים לו לבחור מנהל רשות חדש, והיו מעמידים בפניו ברירה בין אדם שהוא ידען גדול במסים לבין אדם שהוא מנהיג כמו למשל הרמטכ"ל גבי אשכנזי - "הייתי מעדיף את אשכנזי, כי דרוש מנהיג".
הפנטזיה של רבינוביץ' על מנהיג לרשות בשיעור קומתו של אשכנזי כנראה שכבר לא תתממש. לדברי עו"ד פנחס רובין, יהיה גם קשה מאוד לגייס מועמד טוב מבחוץ, שיחליף את נסרדישי. "אינני רואה תור של מתדפקים על שערי רשות המסים, והחפצים בתפקיד מבין אנשי המקצוע שמחוץ למערכת, רובם ממילא נגועים בניגוד עניינים. עם זאת, ישנם מועמדים טובים וראויים מאוד בין בכירי רשות המסים היום, ומתוכם צריך יהיה לבחור את מנהל הרשות הבא".
רו"ח עופר מנירב מסכים עם רובין. "לדעתי לא צריך להביא עכשיו מנהל מזן אחר. כל השמות מתוך המערכת ששמעתי שהועלו כמועמדים הם ראויים. מה שקרה עכשיו לא צריך לשנות את זה בכלום. יש אנשים טובים בתוך המערכת. אני לא חושב שהמערכת נגועה בעשבים שוטים ושצריך היום להביא מישהו מבחוץ שינכש אותם. זה לא המצב".
לדברי רו"ח נדב הכהן, את הפתרונות לבעיות רשות המסים צריך למצוא במקומות אחרים, ולא באדם זה או אחר שישמש כמנהל. "הסיכויים שיגיע 'מלאך מושיע' שינקה את האורוות, יצעיד את כולם קדימה וינווט למהלכים מקצועיים נכונים ולרפורמות מס מרחיקות לכת - הוא לא מהמשופרים. גוף כל-כך גדול עם כל כך הרבה עוצמה, הפינות האפלות מתרבות בו".
בין אם מנהל הרשות הבא יבוא מתוך הרשות ובין אם ייובא מחוץ למערכת, בין אם יהיה מומחה גדול במסים ובין אם יהיה מנהיג בעל שיעור קומה - יהיה עליו להתמודד עם תדמית בעייתית ועם אלפי עובדים שמסתובבים עם הראש למטה. גם הליך המינוי לא צפוי להיות פשוט.
וכדברי עו"ד רובין: "זה יהיה הרבה יותר גרוע הפעם. יקפידו או יגזימו בציציותיו של מנהל הרשות הבא, אפילו יותר מאשר עשו ליואב גלנט, המועמד לשעבר לרמטכ"לות".
