גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיכוי האחרון של נתניהו

הוועדה שאותה הקים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בראשות השר ישראל כץ לעניין המשילות, מעידה על כך שהנושא עלה לתודעה פוליטית גבוהה, ואינו יורד מעל סדר היום, ובצדק. שיטת הממשל הישראלית הגיעה למבוי סתום. שליש מחברי הכנסת נמצאים בממשלה (שרים וסגני שרים), סיעת אהוד ברק בת 5 החברים, קיבלה 4 שרים ויושבת-ראש ועדה; הממשלה היא כנסת זוטא; החלטותיה אינן מבוצעות ושריה רבים בפומבי זה עם זה.

במשך שנים הזהירו אותנו מפני כנסת "לעומתית", שבה לממשלה אין רוב. אך החלופה הנוכחית גרועה ממנה: יש לנו ממשלה "לעומתית", שבה הממשלה נגד הממשלה ושר החוץ נואם בעצרת האו"ם נגד תוכנית ראש הממשלה. מי שמצוי במערכת השלטון המשותקת יודע את האמת: ההחלטות החשובות מתקבלות על-ידי פקידים לא נבחרים; והתוצאה היא תיעוב כללי של המעמד הפוליטי ושעור מצביעים פוחת והולך. הבחירות אינן רלבנטיות עוד; רלבנטי הוא מה ש'אגודה' תצליח לקבל ממפלגת השלטון ומה שיחליטו היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה.

אסון השריפה בכרמל ממחיש את גודל השיתוק: שתי החלטות ממשלה על רשות כבאות ארצית ועל חידוש הציוד נותרו "על הנייר"; אך אין את מי להאשים במחדל. בתקופה שבה נדונה שאלה זו התחלפו יותר מעשרה שרי פנים. עד ששר חדש למד את הנושא, הוא קיבל תפקיד חדש או נותר בחוץ. הממשלה הנוכחית אינה נוקפת אצבע לתיקון המצב, ואף מחמירה אותו: ההסכם הקואליציוני מעניק זכות וטו לשותפי הליכוד לטרפד מהלכים לתיקון השיטה. בכך מכר הליכוד את נשמתו והמיר את טובת המדינה בטובת אגודה, ש"ס ואהוד ברק.

לשם מה אפוא הוקמה הוועדה למשילות? כדי לתת הכשר להצעת החוק שתעניק זכות בחירה ליורדים? זה שינוי השיטה? זה יבריא את חוסר המשילות? הרי צעד כזה רק יחמיר את המצב: זכות בחירה בחו"ל צריכה להינתן לישראלי הנמצא שם באורח ארעי. נתינתה לאנשים שאינם קשורים לארץ, פירושה פגיעה ברוב המקופח המשרת שירות ביטחון, משלם מיסים גבוהים, ובתמורה מקבל יחס של זלזול מממשלתו.

רובנו יודעים את האמת: שיטת הבחירות היחסית הטהורה מולידה קטסטרופה ממשלית. היא נותנת למיעוט - לעתים מיעוט קטן הזוכה למעמד של "לשון מאזניים" - כוח לא יחסי. רוב ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו מאז 1977 הם חד-צדדיים: כמה מילים יפות על שלום וביטחון, ולאחר מכן התחייבויות מוחשיות להעניק טובות הנאה לחרדים: מפטור סיטונאי משירות ביטחון ועד לשימור משכורתו של רב עיר במקרה שמשרתו בוטלה עקב איחוד רשויות מקומיות. הקורא הסכמים אלה - כדאי שיצטייד בכדורים נגד בחילה - אינו מאמין שהם מתייחסים לישראל: אין בהם זכר לבעיות חברתיות של לא-חרדים; אין חברה קשת-יום; אין בעיה של השתתפות בכוח העבודה; אין התייחסות לרוב הישראלים המשרתים בצה"ל, המשלמים מיסים, עובדים ומפרנסים את החלק הגדל והולך של אוכלוסיית ישראל המובטלת מרצון.

הממשלה מעודדת ומממנת מערכות חינוך אנטי-ציוניות, אנטי-דמוקרטיות, שבהן אין דריסת-רגל להכרזת העצמאות ולעקרונותיה וכן לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. זכויות הרוב נרמסות, והליכוד מתחייב בפני אלה הרומסים אותו, שהמצב גם לא ישתנה בעתיד. שלטון החוק הוא פיקציה: הוא אינו חל על נוער הגבעות, על החרדים ועל הבדואים בנגב.

יש דרך לתקן את המצב. קיימות הצעות מהצעות שונות: ועדת נשיא המדינה, בראשותו של פרופ' מנחם מגידור, הגישה הצעה לשינוי שיטת הבחירות. יש הצעה להנהגת משטר נשיאותי; ישנה הצעת פרופ' אוריאל רייכמן לבחירות-משנה בין ראשי שתי המפלגות הגדולות ביותר; יש הצעה של פרופ' סיימון היקס לבחירת חלק מהח"כים בבחירות אישיות; וישנה הצעה שלי לשינוי דרך הקמת הממשלה ולאימוץ שיטה שהצליחה בסקנדינביה.

בכל אחת מהשיטות המוצעות קיימים חסרונות, אך כולן כאחת טובות יותר מהמצב הנוכחי, המסכן את הדמוקרטיה הישראלית. המכנה המשותף לכל ההצעות הוא הקטנת היחסיות הטהורה, כפי שנעשה הדבר ברוב רובן של הדמוקרטיות הפרלמנטריות. אך הקטנת היחסיות תיתקל, כמובן, בהתנגדותם של לשונות המאזניים.

הדבר המפליא מכול הוא, שלמפלגות הבינוניות בכנסת יש אינטרס להתאחד למען שינוי השיטה - שינוי שיגדיל גם את כוחן. לליכוד, לקדימה ולישראל ביתנו יש רוב בכנסת. יש סיכוי אחרון שערב הבחירות הבאות, כשהמשמעת הקואליציונית תתפורר, יעשו מפלגות אלה יד אחת למען שינוי משמעותי. כותב שורות אלה הצליח להעביר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בעזרת ח"כ אוריאל לין ואחרים, ערב הבחירות, למרות התנגדותו המרה של ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר.

זה אכן תפקידה היחיד והרלבנטי של הוועדה למשילות: להתכונן לימים אלה ולהכין הצעת חוק שתובא להצבעה ערב בחירות.

הכותב הוא מרצה למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, שר החינוך וח"כ לשעבר

עוד כתבות

שר המשפטים גדעון סער חותם על תקנות השקיפות לאגודות העותמאניות / צילום: דוברות משרד המשפטים

סער חתם על תקנות השקיפות באגודות העותמאניות; ארגוני העובדים זוכים להקלות

על-פי ההערכה, יש בישראל כיום בין 3,000 ל-4,000 אגודות עותמאניות פעילות, בהן גופים ציבוריים גדולים ומשפיעים כמו ההסתדרות, לשכת עורכי הדין ומד"א ● התקנות יחולו על ההסתדרות ועל שאר ארגוני העובדים, אולם הם יזכו להקלה ביחס לשאר האגודות

מייסדי ATERA מימין: אושרי מויאל (CTO), גיל פקלמן (CEO) / צילום: גילי לוינסון

אחרי עשור ללא מימון חיצוני, אטרה גייסה 100 מיליון דולר בחצי שנה

לאחר שגייסה 25 מיליון דולר בפברואר, החברה המפתחת מערכת לטיפול בתקלות IT מגייסת עוד 77 מיליון בהובלת ג'נרל אטלנטיק האמריקאית ● הגיוס האחרון נותן לאטרה שווי של חצי מיליארד דולר וכשליש ממנו ילך ליזמים ולעובדים

פייסבוק / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

פייסבוק מציגה עלייה של 56% בהכנסות - הקצב המהיר ביותר מאז 2016

הפרסומות בפיד שלכם שוות הרבה כסף: המעבר המואץ למסחר מקוון הקפיץ את הכנסות ענקית הטכנולוגיה והמדיה החברתית ל-29.08 מיליארד דולר - גבוה מהתחזיות ● המניה הגיבה בירידות במסחר המאוחר שלאחר פרסום הדוחות

אופיר אבקסיס, ערן גפן ושלומי אביב / צילום: יוליה בורשטיין, כדיה לוי,  ניב קנטור

"עבודה דיגיטלית ייצרה לחברה תוך חודש שירות שמכניס מיליונים"

בכנס על צמיחה מואצת ע"י טכנולוגיה, ציין מנכ"ל VMware ישראל, כי בשל המגפה חברות למדו שסמנכ"לי טכנולוגיה הם שמאפשרים להמשיך לתפקד ולייצר צמיחה

טים קוק, מנכ"ל אפל / צילום: Shutterstock, John Gress Media Inc

ענקיות הטכנולוגיה שוב שברו שיאים. אז למה המשקיעים בכל זאת חוששים?

אפל, מיקרוסופט וגוגל סיימו את הרבעון החולף עם רווח נקי של 57 מיליארד דולר או 620 מיליון דולר פר יום ● הגיוון הרב בתחומי הפעילות העסקית של הענקיות, שמתבסס על רכישות שביצעו לאורך השנים, אפשר להן לצלוח מכשולים כמו המחסור העולמי בשבבים ● האם הצמיחה האדירה תימשך?

הקפיץ את מניית חברת הקנאביס הרפואי. ניר צוק / צילום: תמר מצפי

צעצוע של עשירים: ניר צוק משקיע בחברת הקנאביס יוניבו

מייסד חברת אבטחת הסייבר פאלו אלטו ישקיע 11 מיליון שקל ביוניבו: "צועדת לקראת הובלת השוק בישראל" ● המניה זינקה בת"א 24% בתגובה לדיווח

עובדי משרדי הממשלה מחזיקים יותר כלי רכב ביחס לשאר המשק / צילום: כדיה לוי

ההפתעה שמסתתרת בחוק ההסדרים ועשויה לשנות את כללי המשחק במגזר הציבורי

החזר הוצאות רכב במגזר הציבורי מביא לכך שעובדי משרדי הממשלה מחזיקים יותר כלי רכב ביחס לשאר המשק, כך עולה מסקירה של הכלכלנית הראשית באוצר ● מה תוקע את שינוי המודל שמוסיף אלפי כלי רכב לכבישים הפקוקים, והאם עכשיו יש סיכוי אמיתי לפתרון

סרטון הדגמה של סטודיו סי / צילום: צילום מסך

עובדי סטודיו C לביהמ"ש: להביא בחשבון את המשך העסקתנו בבחירת הרוכש

עובדי הרשת שקרסה מבקשים מביהמ"ש כי במסגרת השיקולים להחלטה מי ירכוש את החברה, יש לקחת בחשבון את התחייבות הרוכש להמשך העסקת רוב העובדים, תוך מתן עדיפות להצעת שתבטיח העסקת מספר גדול יותר של עובדים לתקופה ממושכת ככל שניתן

חייבים להגדיר מטרות אובייקטיביות / אילוסטרציה: Shutterstock

הגשמה עצמית היא לא פרמטר להצלחה בקריירה; אז מה כן?

מהו הפרמטר הראשון והחשוב ביותר להצלחה בקריירה, ומדוע חייבים להגדיר מטרות אובייקטיביות?

מפעלים מזהמים. חברות שלא נערכות לצמצום הפליטות לא יזכו לאשראי בקרב משקיעים / צילום: Shutterstock

אם ישראל לא תנקוט צעדים משלימים, מיסוי הפחמן יהיה צעד מזהם ויקר

מס פחמן, אותו מתכננים להטיל בישראל, נחשב לפרקטיקה נדרשת ואפקטיבית להפחתת פליטות ● אלא שמומחים מזהירים כי המהלך לבדו לא רק שלא יתרום למעבר לאנרגיות מתחדשות - הוא גם יהפוך לחסם בדרך לתחבורה חשמלית ולמנגנון שיעלה לכולנו הרבה כסף

מטוס אל על בנתב"ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ'

למרות ההתחייבות: אל על מבקשת מהאוצר לדחות את ההנפקה

חברת התעופה מבקשת לדחות את ההנפקה, שהייתה אמורה להתבצע עד סוף החודש, בשל השפעות וריאנט דלתא של הקורונה ● במכתב לעובדים ציין מנכ"ל אל על כי החברה עשויה לבצע פיטורים נוספים, אך בינתיים אין תוכניות כאלו

משה ליכטמן (מימין)  וחיים שני, בעלי קרן IGP / צילום: ענבל מרמרי

הכי רחוק מיוניקורן: חברות הטכנולוגיה ג'קדה ו-MTS נמכרו לחברות אמריקאיות

שתי החברות - מהישראליות הוותיקות בוול סטריט - דשדשו בשנים האחרונות, ונסחרו בשוויים נמוכים יחסית ● ג'קדה, שנסחרה לאחרונה בשווי של כ-30 מיליון דולר, הייתה שווה בעבר כמעט 900 מיליון דולר

עאידה תומא–סלימאן / צילום: יצחק הררי - דוברות הכנסת

גם אם למשותפת אין עניין לתמוך בתקציב, לפחות שישקיעו בנימוק

הח"כית עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת טענה כי היא לא מוכנה להצביע בעד התקציב כי "40% ממנו הולך לצבא ולהתנחלויות" ● האם זה נכון? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה לא יצאה לחופש: 10 הנפקות חדשות ביולי, 73 מתחילת השנה

במסגרת גל ההנפקות הראשוני השוטף את הבורסה מזה כשנה, הצטרפו למסחר כבר 100 חברות חדשות, שגייסו יחד יותר מ-22 מיליארד שקל

טוקיו, יפן / צילום: Shutterstock

הונג קונג ממשיכה להתאושש; ניסאן מזנקת 7% ביפן אחרי שדיווחה על רבעון חזק

מגמה חיובית בכל בורסות אסיה, עליות של יותר מ-2.5% בשנזן והונג קונג ● מגמה מעורבת בחוזים בוול סטריט אחרי שהפד הותיר את הריבית בארה"ב על כנה ● הביטקוין יציב יחסית סביב 40 אלף דולר ● עונת הדוחות: היום יפורסמו תוצאות אמזון, סמסונג ואיירבוס

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

S&P 500 נותר ללא שינוי; מניות אלפאבית ובואינג קפצו

הבורסות באירופה ננעלו בעליות שערים, בארה"ב הדאו ג'ונס נחלש ו-S&P 500 נותר ללא שינוי ● בואינג עברה מהפסד לרווח ברבעון השני ● טבע הפחיתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה

מתחם החיסונים של קופת חולים כללית בהיכל שלמה בתל אביב / צילום: אבי כהן

ותודה לחיסונים: כך עקפה קופת חולים כללית מותגי על נוצצים והפכה לחביבה במיוחד על הצרכנים

משבר הקורונה הציב בחזית את מערכת הבריאות, וההשפעה על מיתוג קופות החולים נראית בבירור ● מבצע החיסונים הפך את קופת כללית להפתעת השנה, אבל גם הקופות המתחרות לא נשארו מאחור ● מדד המותגים

חיסון לקורונה של חברת פייזר. תחזיות החברה על צורך במנות דחף של החיסון מתחילות להתגשם / צילום: Shutterstock, Small365

פייזר מעלה את התחזיות להכנסות מהחיסון

במקביל לדיון במנה השלישית, פייזר העלתה את התחזיות שלה להכנסות ל-2021 ● זאת, לאחר שהתזה שלה לגבי הצורך בחיסוני דחף לקורונה ולחיסונים מותאמי וריאנט, כנראה התממשה ● נראה היום כי חיסון לקורונה אינו עניין חד פעמי, אלא מכונת מזומנים מתמשכת

שר המשפטים גדעון סער / צילום: ניב קנטור

תקנות השקיפות באגודות העות'מניות: בלי מקל ובלי גזר

שר המשפטים גדעון סער אומנם הוציא לפועל את המהלך שעמד במשך שנים רבות על הפרק, וחתם על תקנות השקיפות באגודות עות'מניות - אך דבר מרכזי חסר בהן: יכולת האכיפה ● התקנות החדשות לא מפרטות שום סנקציות כלפי מפירי החוק

ראשון לציון עד הרצליה , נתיבי איילון פקק / צילום: שלומי יוסף

עובדי המדינה מקבלים הטבה של אלפיים שקל בחודש - וזה מה שהיא עושה למצב בכבישים

סקירה שמפרסמת הכלכלנית הראשית בנוגע להשפעה של החזר הוצאות רכב במגזר הציבורי חושפת כי הזכאות של עובדי ענף המינהל הציבורי מעודדת רכישת רכבים והתניידות פחותה בתחבורה ציבורית ● עוד נמצא כי העובדים במגזר הציבורי מרשים לעצמם לרכוש ביטוחים יקרים יותר ומקיפים יותר