פרשת רשות המסים החדשה מעוררת שוב את השאלה בנוגע למגבלות החלות על עובדי רשות המסים בכל הקשור להתנהלותם מול רואי חשבון ועורכי דין המייצגים נישומים והקוד האתי שאמור לחול עליהם. האם נלמדו המסקנות מפרשת המינויים ברשות? התשובה היא, ככל הנראה, שלילית.
למרות ההצהרות, אותן נתן היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, לפיהן יינתנו הנחיות ברורות לאופן התנהלות פקידי השומה - בפועל הוציאה רשות המסים, מאז התפוצצות הפרשה הקודמת, רק שתי הנחיות.
ההנחיה הראשונה פורסמה באוקטובר 2008 ואסרה על מפגשים בין פקידי הרשות למייצגים בבתי-קפה, מסעדות, בתי-מלון ומקומות ציבוריים. כמו כן, נאסר על הפקידים לאכול על חשבון המזמין.
ההנחיה השנייה פורסמה בנובמבר האחרון והופנתה לראשי לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ויועצי מס, ואסרה עליהם להזמין את עובדי הרשות להרצאות בכנסים שהם עורכים ללא תיאום מראש עם ראש רשות המסים.
אגב, בניגוד להנחיה הראשונה, אישר עו"ד אבי חימי, המייצג את מנכ"ל קדימה, משה שחורי, החשוד בהעברת כספי שוחד לדוד ואנונו, ראש היחידה הארצית למודיעין שטח וחקירות ברשות, כי הלקוח שלו נפגש עם ואנונו, בגלוי, בבית-קפה ברמת-אביב.
"מטרת ההנחיות הייתה לצמצם אפשרות של ניגודי עניינים או לפחות מראית-עין של ניגוד עניינים שכזה. ואולם, ההנחיות הינן טלאי למה שאמור להיות מערכת הנחיות סדורה מגובשת בנושא, ואין להסתפק בכך", מסביר עו"ד קובי כהן, מומחה במיסוי ולשעבר פקיד השומה של היחידה הארצית לשומה ברשות. "כאשר הסתיימו החקירות הפליליות והפרקליטות הגיעה למסקנה כי נתגלו כשלים בדרך ההתנהלות, היו אלה אמורות להוביל להנחיות ברורות כחלק מתהליך של הפקת לקחים, וזה לא קרה עד היום".
כהן מציין כי היעדר הנחיות גורם לכך שכל פקיד מס שואל את עצמו אם הוא מתנהל נכון או שסופו לסיים בחדר חקירות. "הדבר מוביל באופן ישיר את הפקידות לפעול כאילו היא צועדת על קרח דק. החששות המוגברים והיעדר הוודאות יוצרים בסיס לפגיעה קשה במישור קבלת ההחלטות", אומר כהן.
סטנדרטים בסיסיים
לדברי רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת במשרד רואי החשבון שטרק את שטרק, "ההנחיות הקיימות הן הנחיות מינימליות שנבעו כתוצאה מאירועים שקרו בעבר. הנחיות אלה נתנו מענה נקודתי לדרך התנהגות שהייתה קיימת. אין בהנחיות אלה מהלך כולל של קוד אתי, שמטרתו להוביל דרך חיים ותרבות ארגונית הראויה במשרד ממשלתי, המטפל בנושאים רגישים ובציבור גדול כל-כך של אזרחים".
שטרק מדגישה כי הפרשות האחרונות מחייבות לשלב קוד אתי מקיף במשרדי ממשלה, ובעיקר באלה שבהם יש סיכונים רבים כדוגמת רשות המסים.
"הקוד האתי הראוי צריך שיכיל סטנדרטים בסיסיים שייצרו ויבטיחו שקיפות בתהליכי עבודה וקבלת החלטות ויגנו על ציבור העובדים, בעלי המקצוע המייצגים וציבור 'הלקוחות' מפני שרלטנים ומתחזים", מציינת שטרק.
שטרק טוענת כי יש להגביל שימוש במשאבי המדינה לצרכים פנימיים ולמנוע אפשרות של מתן מתנות והזמנות לאירועים לעובדי הרשות על-ידי מייצגים או נישומים.
לדבריה, "יש להגביל באופן ברור עיסוקים נוספים של העובדים אחרי שעות העבודה ולהקפיד על אכיפת ייצוג רק בידי מורשים לפי חוק, ולמנוע מה'מעאכרים' לייצג".