מלחמה פנימית בין ועדות האתיקה בלשכת עורכי הדין זורעת מבוכה בקרב עורכי הדין, בשאלה האם הם רשאים לציין על נייר המכתבים של משרדיהם גם עורכי דין השותפים עמם לשירותי משרד בלבד.
ברקע - תלונה נגד ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, המטופלת בוועדת האתיקה במחוז תל-אביב, בטענה כי בלוגו נייר המכתבים של משרדו נכללים לעתים גם עורכי דין שאינם שותפיו או שכיריו, אלא מקבלים ממנו שירותי משרד בלבד.
לאחר שבשבוע שעבר פירסמה ועדת האתיקה בתל-אביב גילוי דעת כללי האוסר על עורכי דין לכלול שותפים לשירותי משרד בנייר המכתבים, פירסמה שלשום (א') ועדת האתיקה הארצית גילוי דעת נגדי, שדווקא מכשיר את התנהלותו של גיא-רון.
בגילוי הדעת תוקפת ועדת האתיקה הארצית את הוועדה המחוזית, שבראשה עומד עו"ד אפרים נוה, מקורבו של עו"ד דורון ברזילי - הצפוי להתמודד נגד גיא-רון על ראשות הלשכה. לדברי ועדת האתיקה הארצית, הוועדה בראשות נוה פועלת מתוך "מאבק פוליטי".
אלא שיו"ר ועדת האתיקה הארצית עצמו, עו"ד דרור ארד-איילון, הוא מקורבו, חברו ושותפו לסיעה של ראש הלשכה גיא-רון, ואף ייצג אותו במספר מקרים.
על-פי גילוי הדעת של ועדת האתיקה המחוזית, לעורכי דין אסור לכלול בלוגו של נייר המכתבים שלהם עורכי דין החולקים עמם שירותי משרד בלבד, או המייעצים זה לזה על בסיס מזדמן.
גילוי הדעת פורסם בעקבות התלונה שהוגשה נגד גיא-רון.
במקביל הודיעה ועדת האתיקה במכתב לגיא-רון כי נייר המכתבים במשרד עורכי הדין "אדם", שבבעלותו, איננו תואם את כללי האתיקה, ודרשה ממנו לתקן את נייר המכתבים, הכולל לדבריה גם עורכי דין השותפים עמו בשירותי משרד בלבד.
לדברי הוועדה, נייר המכתבים של גיא-רון מטעה את הציבור ומהווה מצג-שווא.
"התנהלות חמורה"
עו"ד ארד-איילון העביר ל"גלובס" את תגובתו לגילוי הדעת כבר בשבוע שעבר. אלא שמתברר כי השבוע כינס ארד-איילון את ועדת האתיקה הארצית, וזו החליטה להוציא גילוי דעת נגדי, המכשיר את התנהלותו של גיא-רון.
"גילוי הדעת (של ועדת האתיקה המחוזית, י"י) עלול להטעות את ציבור עורכי הדין ואת לקוחותיהם", הודיעה ועדת האתיקה הארצית, "והוא ניתן בחוסר סמכות".
לטענת ועדת האתיקה הארצית, "עורך דין רשאי להציג על נייר המכתבים המשרדי שלו את כל עורכי הדין העובדים עמו במשרד, בין אם הם שותפים מלאים, שכירים, יועצים או שותפים לשירותי המשרד - ובלבד שיש ביניהם שיתוף-פעולה מקצועי. ועדת האתיקה אינה בוחנת ואינה צריכה לבחון את ההתקשרות המסחרית או הכלכלית בין עורכי דין באותו משרד, שכידוע יש לה היבטים רבים ומגוונים".
לדברי ועדת האתיקה הארצית, החוק איננו מסמיך את ועדות האתיקה המחוזיות לפרסם גילויי דעת, וסמכות זו נתונה לוועדה בראשות ארד-איילון בלבד.
"מצב שבו כל ועדת אתיקה מחוזית תוציא גילויי דעת שאינם תואמים את הדין אינו נסבל", כותב ארד-איילון, "הוא יוביל להתפרקותה של מערכת האתיקה המקצועית ועלול לאיים על האוטונומיה המשמעתית שעומדת ביסוד עצמאותו של מקצוע עריכת הדין".
את התנהלות הוועדה בראשות נוה מגדיר ארד-איילון "חמורה והרת-סיכון".
"התערבות פסולה"
בעקבות פרסום זה, שיגר היום (ג') יו"ר ועדת האתיקה המחוזית, עו"ד נוה, מכתב לכלל חברי ועדת האתיקה הארצית, וקרא להם לחזור בהם מגילוי הדעת שלהם.
"התערבות ועדת האתיקה הארצית מהווה התערבות לא ראויה ופסולה בבדיקת התלונה בוועדת האתיקה המחוזית", כתב נוה. "על מנת להכשיר את מה שנראה כפסול בעיני ועדת האתיקה המחוזית, פירשתם את הדין בצורה לא ראויה ומשיקולים לא ראויים".
לדברי נוה, הותרת גילוי הדעת של ועדת האתיקה הארצית על כנו "עלולה לגרום לאי-נעימות רבה ולפגיעה קשה באמון הציבור במערכת המשמעתית. נעשים מאמצים רבים להגיע לשיתוף-פעולה בין המוסדות השונים של המערכת המשמעתית. התנהלות כמו זו של ועדת האתיקה הארצית תפגע במאמצים אלה".
עו"ד גיא-רון סירב להגיב.
עו"ד ארד-איילון נמנע מלהשיב לשאלת "גלובס" האם אין בגילוי הדעת של ועדת האתיקה הארצית משום התערבות פוליטית לטובת גיא-רון. בתגובה מטעמו נמסר כי "אסור לוועדת אתיקה מחוזית לפעול בניגוד לעמדת ועדת האתיקה הארצית. כדי למנוע את המשך ההטעיה, נדרשה ועדת האתיקה הארצית לתקן את הדברים במהירות האפשרית. הטענה בעניין ראש הלשכה היא טענה מטעה. גילוי הדעת לא עסק בעניינו של ראש הלשכה, והוועדה הארצית לא הייתה מנועה מלדון בו. מתעורר חשש כי דווקא ועדת האתיקה המחוזית פעלה באופן פוליטי פסול".