ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין איננה חייבת לחשוף בפני עורך דין שהוגשה נגדו תלונה משמעתית, את הפרוטוקולים של דיוניה, ואלה נותרים חסויים, למרות הרפורמה שהפכה לפומביים את ההליכים בבתי הדין המשמעתיים של הלשכה - כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שרה ברוש, בפסק דין עקרוני.
השופטת ברוש דחתה את בקשתו של עו"ד חיים אינדיג לקבל את פרוטוקולי ועדת האתיקה בעניינו, על-פי חוק חופש המידע, ואף חייבה אותו בהוצאות לטובת הלשכה בסך 30 אלף שקל.
מדובר בהליכים משמעתיים המתנהלים נגד עו"ד אינדיג, על רקע סכסוך בין בעלי המניות של חברת פרמייר קלאב, ניסן חקשורי ומשה בובליל.
אינדיג שימש כדירקטור בחברה ובכמה חברות הקשורות בה, ובמקביל ייצג את חקשורי בתביעה שהגיש נגד בובליל.
ועדת האתיקה קבעה כי אינדיג מצוי בניגוד עניינים, והגישה נגדו קובלנה משמעתית. בסבב התכתבויות נוסף בין אינדיג לוועדת האתיקה נמסר כי הוועדה דנה שוב בעניינו על בסיס חוות-דעת פנימיות. אינדיג ביקש לקבל את חוות-הדעת.
ועדת האתיקה טענה כי מעמדו של נילון, שעניינו נדון בפניה, דומה לעניינו של נאשם שעניינו נשקל בפרקליטות, המבקש לעיין בחומר החקירה נגדו.
לפי הפסיקה, טענה הוועדה, אין לנאשם זכות לעיין בחוות-דעת פנימיות של הפרקליטות. מסירת חוות-דעת של חברי ועדת האתיקה לעיונו של עורך הדין הנילון, נטען, יחשוף אותם ללחצים בלתי ראויים מצד נוגעים בדבר.
השופטת ברוש דחתה את ההשוואה בין ההליך המשמעתי להליכים פליליים. עם זאת, לדבריה, "ועדות האתיקה מורכבות מעמיתיו למקצוע של עורך הדין הנילון, דבר שיש בו להגביר את החשש כי מתן פומבי לתוכן הדיונים ימנע החלפת דעות חופשית בין החברים".
עם זאת, ברוש ציינה כי אם עו"ד אינדיג היה מנמק כיצד המידע היה מסייע לו, היה הדבר "עשוי היה להטות את כף המאזניים".
עו"ד אינדיג סירב למסור את תגובתו.