גל עליות המחירים ששטף לאחרונה את מרבית שוקי המניות בעולם החזיר אל הכותרות את מנבאי השחורות. כרגיל, גם הפעם הטענה היא שהשוק עלה לנקודה גבוהה מדי ושמכאן מתבקש תיקון. האם כדאי למכור את התיק ולהתבצר במזומן? האם בכלל אפשר לדעת אם השוק יקר? שאלה טובה.
אם תשאלו את וורן באפט, הוא יפנה אתכם ליחס בין שווי השוק של כל החברות הציבוריות במשק לתמ"ג של המדינה (תוצר מקומי גולמי, הערך הכולל של כל המוצרים והשירותים הסופיים שיוצרו בתחום המדינה בשנה מסוימת). זהו מעין מכפיל מכירות של המדינה כולה, בדומה למכפיל המכירות של חברה (שווי השוק שלה לחלק לסך המכירות), ולכן הוא עשוי להיות פרמטר מצוין לבחינת רמת התמחור של המניות בשוק.
כיוון שהחברות הציבוריות מייצגות רק חלק מהחברות במשק, מובן כי במצב נורמלי היחס צריך להיות נמוך מ-1. ואכן, כלל האצבע של באפט קובע כי השוק נסחר במחיר הוגן כשהיחס נע בין 0.75 ל-0.9. יחס נמוך יותר מרמז כי השוק זול, ויחס גבוה יותר אומר שהשוק יקר.
האם זה עובד? לפעמים, אבל ברור שלא תמיד. למשל, אילו הייתם נעזרים בפרמטר הזה הייתם יכולים להרגיש שהשוק נסחר ביוקר בסוף 2007, אז היה היחס 1.2. באופן דומה, בסוף 2008 הייתם יכולים להבין כי השוק זול היות שהיחס היה 0.6. מצד שני, גם ב-2005 וב-2006 היחס הזה היה גבוה מ-1, ואפילו 1.1, אבל היום אנו יודעים שמי שהסתגר במזומנים שגה ופספס עליות של עשרות אחוזים בשנים שבהן המשק צמח בצורה בריאה והשוק לא היה יקר. גם היום היחס עומד על 1.1, אז האם אתם מוכנים לקחת את הסיכון ולהמר נגד השוק?
לפני שאתם מוציאים כסף ומהמרים על כיוון, שימו לב לנתון המפתיע הבא: מכפיל הרווח הממוצע בשוק עומד היום על סביבות ערכו הממוצע, כלומר האינדיקטור הפופולרי הזה דווקא מרמז שהשוק אינו יקר.
מבולבלים? בצדק. אז הנה השורה התחתונה: לדעתי, מרבית המניות בשוק הישראלי, ובעיקר אלה של החברות הגדולות מהמדדים המרכזיים, אינן זולות במיוחד; אבל זו אינה סיבה לנחש כי גל ירידות לפנינו. להפך, יש היום מספיק סיבות להניח ששוק המניות הישראלי ימשיך לטפס - למשל השיפור הכלכלי בארץ, הריבית שצפויה להישאר ברמה נמוכה יחסית גם בעתיד הקרוב, היעדר חלופות השקעה אג"חיות ובועת הנדל"ן, שימשיכו לדחוף כספים סולידיים נוספים לעבר שוק המניות.
את זה צריך לקחת עם מילת אזהרה: אלה אינן סיבות לקנות מניות. מניה קונים רק מסיבה אחת - כאשר אנו סבורים שהיא נסחרת בהנחה לשווי ההוגן שלה, וזה לא קשור בדרך כלל למצבו של השוק כולו.
לכן, בחירה באסטרטגיה של תזמון השוק על סמך אינדיקטורים או מכפילים בלבד, ללא שווידאתם כי הניירות שקניתם נרכשים במחיר אטרקטיבי, לא צפויה לעבוד, ואפילו עלולה להוביל להפסד. מצד שני, אם תתעלמו מנתוני המקרו המבלבלים, ותצללו עמוק יותר לתוך המניות הקטנות יותר, תגלו חברות נהדרות עם פוטנציאל צמיחה משמעותי ועם תמחור הרבה יותר זול. בטור מלפני שבועיים נתתי שתי דוגמאות לחברות כאלה, שעדיין לא עלו על הגלאים של מרבית המשקיעים, וגם הפעם אסיים עם רעיון שיכול להיות מעניין עבור אלה מכם שאינם נבהלים מחברות הנמצאות בהפסד זמני: תאת טכנולוגיות, הנסחרת במחצית מהשווי הנכסי שלה.
גילוי נאות: הכותב אינו מחזיק במניות המוזכרות. לבלוג ההשקעות של ינון אריאלי לחץ כאן.