ב-2010 ובינואר השנה נרשמו עודפי גבייה משמעותיים של מסים בישראל. בינואר 2011 עלתה גביית המיסים ב-10.6% לעומת ינואר 2010, ל-19.5 מיליארד שקל, כך שנצבר עודף בגביית המסים בכמיליארד שקל מעבר ליעד שנקבע בתקציב. גם בפעילות התקציבית של הממשלה נרשם בינואר עודף תקציבי של 4.7 מיליארד שקל.
כלומר, כלכלת ישראל יציבה וצומחת. רק לאחרונה שמענו מנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שתחזית הצמיחה ל-2011 תעודכן למעלה, דבר שיתבטא גם בגידול בגביית המסים. עודפי תקציב של 2010, בסך 700 מיליון שקל, עברו למשרד הביטחון, וישנם עודפים נוספים בקופת האוצר שטרם חולקו.
אך במקביל ליציבות הכלכלית ההולכת ומתבססת של המדינה, מדיניות המיסוי שלה מרחיבה את פערי המעמדות. המעמד הנמוך ומעמד הביניים (העשירונים הראשון עד השמיני), סובלים משחיקה מתמשכת בהכנסתם הפנויה, ששיאה סדרת העלאות מחירים בחודשים האחרונים, כולל העלאה משולשת של מחירי הלחם, הדלק והמים.
הממשלה אינה אחראית ואינה אשמה במרבית מעליות המחירים - מחיר החיטה, למשל, מושפע מתנאי מזג-אוויר קיצוניים בעולם, שמשמידים יבולים שלמים, ומחירי הדלק עולים בעולם ברציפות זה כמה חודשים. עם זאת, בתקופה שבה המדינה נהנית מעודף הכנסות ומעודף תקציבי, ניתן לשקול שינוי מסוים בחלוקת העוגה התקציבית ומתן סיוע לאזרחים; כמו למשל הפחתת רכיב המיסוי בדלק, בהתאם לחלק מהכספים שנצברו.
אין צורך להיות מקובעים ולהיצמד לנוסחאות ולתרחישים ישנים, שחלקם אינם מתאימים היום למצב הכנסות המדינה. אם המצב טוב מהצפוי, וישנן הכנסות עודפות וכסף, שייהנו מכך גם האזרחים. ואם עורכים חשיבה מחודשת, כדאי לבחון עוד כמה שינויים במקורות ובשימושים.
הסקטור העסקי הוא מנוע צמיחה חשוב למשק, ולכן העלאת המיסוי עליו, מהלך פופוליסטי שמוזכר בתקשורת לעיתים, תהיה טעות שתכביד על פעילות החברות ותקטין את האטרקטיביות של פעילות עסקית בישראל. איני סבור, שכדאי להעתיק מבריטניה את ההעלאה הזמנית של המיסוי על הבנקים, או להעלות את מס החברות. העלאת שכר מינימום תזיק למשק מאותה הסיבה.
הפגיעה ברווחי החברות ובצמיחתן תתגלגל לשאר המגזרים במשק, כולל למשקי הבית. בשיעורי הכלכלה למדנו כי הביקוש לכוח עבודה הוא ככל ביקוש אחר, והעלאת שכר המינימום תפחית את מספר המועסקים ותגביר את האבטלה.
אז מה לעשות? יש להקטין את המסים הרגרסיביים, שפוגעים בשכבות החלשות. מימון ההקלות הללו יבוא הן מהעודפים התקציביים, והן ממיסוי מדוד של האלפיון העליון. אך ראשית - המסים הרגרסיביים. הבלו והמע"מ על הדלק מהווים 58% ממחירו, ומשרד האוצר כבר הביא בחשבון בתקציב הדו-שנתי העלאה עתידית נוספת של 20 אגורות לליטר ב-2012, שיעלו את מחירו עוד יותר.
אם יש עודפי כסף, מדוע לא לבטל חלק מההעלאות המחירים הללו? גם המע"מ, שהיה אמור לחזור לשיעור 15.5% בינואר 2011, נשאר 16% בהוראת-שעה של משרד האוצר. מדוע בעצם? האם לא ניתן להקטינו כעת?
עם זאת, ניתן להגדיל מעט את המיסוי על בעלות על דירה שנייה, שלישית ורביעית. להעלות את ההפרשות לביטוח לאומי ואת מס הכנסה על שכר שש-ספרתי, ולהקטין בכך מעט את הפערים בין אלו החשים את העלאות המחירים בכיס ובין אלו שקוראים עליהן בעיתון.
ולאלו השואלים אם איני פזיז מדי בחלוקת העודפים, אזכיר כי כל צעד הוא הפיך. אם תתהפך המגמה ונחווה גביית-חסר, ניתן להכריז על העלאת מיסים ומחירים בכל זמן.
הכותב הוא יו''ר קבוצת אינפיניטי