גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יצואן לניו-זילנד: "למרות ההלם, לא צפויים כרגע שינויים"

למרות המרחק הגיאוגרפי והשוק הקטן 151 חברות ישראליות פועלות בניו-זילנד ■ איך תשפיע עליהם רעידת האדמה שארעה אתמול בכייסטצ'רץ'?

רעש בעוצמה 6.3 בסולם ריכטר שפקד את העיר כרייסטצ'רץ' שבאי הדרומי של ניו-זילנד, המית עליה חורבן והרס: בניינים קרסו על יושביהם, בתים עלו באש, מכוניות נקברו תחת ההריסות, עצים נפלו, תשתיות נפגעו, והתוצאה היא עשרות הרוגים, ביניהם גם מטייל ישראלי, ומאות שעדיין לכודים תחת ההריסות.

"זהו יום שחור בהיסטוריה שלנו", אמר ראש ממשלת ניו-זילנד, ג'ון קיי. לפי שעה, לא ברור איזו השפעה תהיה לרעש על הפעילות העסקית הישראלית בעיר וביתר חלקי המדינה בעתיד הקרוב. "עדיין מוקדם מדי לדעת", אמרו לנו כמה חברות ישראליות הפעילות בניו-זילנד.

היקף הסחר (יצוא ויבוא) של ישראל עם מדינת האיים שבדרום-מערב האוקיינוס השקט זניח יחסית ועומד על 56 מיליון דולר בשנה: היצוא הישראלי למדינה המבודדת הסתכם אשתקד ב-40 מיליון דולר, ואילו היבוא ב-16 מיליון דולר בלבד.

למרות הצימאון הגובר של ניו-זילנד לטכנולוגיות חדשות, ולמרות הפתיחות שלה למשקיעים זרים (מדורגת במקום השלישי במדד "קלות עשיית עסקים" של הבנק העולמי, ובמקום השישי במדד הסחר הבינלאומי) - הישראלים לא עטים עליה, בעיקר בשל הריחוק הגיאוגרפי ואוכלוסייתה הקטנה (4.4 מיליון תושבים). מסיבות אלה, ניו-זילנד מדורגת במקום ה-61 במפת יעדי היצוא של ישראל (לעומת אוסטרליה המדורגת במקום ה-22).

בין 151 החברות הישראליות שכן פעילות במדינה נמנות מפעלי ים המלח, תרכובות ברום, פלרם, מכתשים מפעלים כימיים, אבן קיסר, סודה סטרים, ישקר, פינציה אמריקה-ישראל, כתר פלסטיק וטבע נאות.

אינפו: התפתחות הסחר בסחורות ישראל ניו זילנד

גד פרופר, קונסול כבוד של ניו-זילנד:

"קיבלתי הרבה מאוד טלפונים של הורים מודאגים"

גד פרופר, קונסול כבוד של ניו זילנד בישראל / צלם עינת לברון

לפני 13 שנה, קיבל התעשיין גד פרופר שיחת טלפון מפתיעה משגריר ניו-זילנד בטורקיה, שהיה אז אחראי גם על ישראל. "הוא צלצל ואמר לי שהוא רוצה לפגוש אותי. בפגישה הוא הציע לי להיות קונסול כבוד של ניו-זילנד בישראל, והסכמתי", משחזר פרופר, המודאג מאוד מהאסון שפקד את המדינה. "אני נמצא בקשר עם משרד החוץ, ומתעדכן בפרטים. עדיין לא הצלחתי לדבר עם גורמים שונים בניו-זילנד, ולכן אני לא יכול לנדב מידע מפורט יותר על המתרחש מעבר למה שכבר ידוע ומתפרסם".

- האם בעקבות מה שקרה פנו אליך אנשי עסקים בבקשת עזרה?

"במהלך היום קיבלתי הרבה מאוד טלפונים של הורים מודאגים, שאת כולם הפניתי לחדר המצב של משרד החוץ".

- האם יש לך עסקים בניו-זילנד?

"לא, למעט יצוא קטן של מוצרי אסם לקהילה היהודית בניו-זילנד, המונה 5,000-6,000 יהודים. את עבודתי כקונסול כבוד אני עושה בהתנדבות, ובדרך-כלל אני לא אוהב לערב עסקים עם הובי. יכול מאוד להיות שבעתיד, כשאסיים את תפקידי כקונסול, אתפנה לעשות שם עסקים".

- מדוע ניו-זילנד נתפסת אצלנו יותר כיעד תיירותי ופחות כיעד עסקי?

"בגלל המרחק, למרות הפוטנציאל העסקי הלא קטן שלה עבור חברות ישראליות".

- איזה פוטנציאל?

"ניו-זילנד היא שוק מערבי ומפותח לכל דבר ועניין. היא פוטנציאלית בעיקר לשיתופי-פעולה טכנולוגיים. הניו-זילנדים, מטבע הדברים, רואים בישראל מדינה רחוקה וקטנה. קל להם יותר לעשות עסקים עם אסיה, למשל, והם פחות מודעים לפוטנציאל לעסקים איתנו. עם זאת, יש שם נכונות לעבוד איתנו. בנוסף, השנה שר המדע של ניו-זילנד צפוי לבקר בארץ. אני מקווה שבעקבות ביקורו יתפתחו קשרי מסחר טכנולוגי ומדעי טובים יותר".

- איך אתה כקונסול כבוד פועל לקידום העסקים בין המדינות?

"אני הכתובת הניו-זילנדית היחידה במדינת ישראל. ככזה, אני שמח לעזור לכל מי שפונה אליי, ולא רק לאנשי עסקים. לשמחתי, אני לא עוסק בדרכונים ובוויזות, בזכות פטור מוויזה (עד שלושה חודשים) שהצלחתי להשיג לישראלים.

"באחרונה, במסגרת שיפור היחסים בין ישראל לניו-זילנד, נחתם גם הסכם 'ויזות טיול עבודה' (שטרם אושרר), המאפשר למטיילים ישראלים לעבוד שם עד שנה. לאנשי עסקים יש כתובות נוספות כמו לשכת המסחר ישראל-אוסטרליה-ניו-זילנד, מכון היצוא או שגרירות ישראל בניו-זילנד, שנפתחה אשתקד אחרי שנים שהייתה סגורה מסיבות תקציביות ובאחרונה אף קלטה מקומי שתפקידו לקדם עסקאות".

- ניו-זילנד היא מדינה פרו-ישראלית?

"ניו-זילנד היא כמו מדינות אירופאיות. לפעמים היא בעדנו ולפעמים לא. היה לא נעים, למשל, בפרשת הדרכונים המזויפים שבמרכזה היו שני הישראלים, אורי קלמן ואלי קרא, שנעצרו (ולאחר מכן שוחררו), שנחשדו כסוכני מוסד שניסו להשיג במרמה דרכונים ניו-זילנדים.

"היום מכהנת שם ממשלה אוהדת יותר מקודמתה. שר החוץ ויו"ר הפרלמנט של ניו-זילנד ביקרו בישראל אשתקד, ובאפריל השנה מתוכנן ביקור של יו"ר הכנסת, רובי רבלין, בניו-זילנד. ביקורי גומלין הם תולדה של שיפור ביחסים. זה חשוב ועוזר גם לקדם את העסקים בין המדינות".

- מהו הסיכון העיקרי בשוק זה?

"ניו-זילנד היא כמו כל מדינה מערבית אחרת. אפשר לעשות בה עסקים בדרכים שאנחנו רגילים ומכירים ובצורה פתוחה וישירה. הניו-זילנדים הם אנשים נעימים מאוד ו'ביזנס לייק'. חושבים כמונו".

- איך הכי נכון לעשות שם עסקים?

"ברמת המדינות, הדרך הטובה ביותר היא לקדם משלחות עסקיות לשם ולכאן. רק במפגשים בארבע עיניים אפשר להיווכח שלצד השני אין קרניים ושאפשר לעשות עסקים טובים. זו הדרך, ולצערי לא נעשה מספיק בעניין הזה".

סודה סטרים אינטרנשיונל:

"דיברנו עם הנציגים ולשמחתנו כולם בסדר. כשאסונות כאלה קורים, זה חשוב יותר מהביזנס"

דניאל בירנבאום, מנכ

"המותג 'סודה סטרים' מצליח בניו-זילנד יותר מאשר בישראל", אומר דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודה סטרים אינטרנשיונל. לדבריו, ל-20% מבתי האב בניו-זילנד יש מכשיר סודה סטרים ול-70% מתושבי המדינה יש מודעות למותג.

"המותג שלנו ותיק בניו-זילנד, הוא משווק שם 20 שנה בהיקף של כ-4 מיליון אירו בשנה, ונמכר כיום ב-750 חנויות בפריסה ארצית, שזה בערך כל השוק. בעיקר בחנויות חשמל ואלקטרוניקה, כלי בית וסופרים גדולים. בשלוש השנים האחרונות הכפלנו את המכירות שלנו משנה לשנה, בזכות המפיץ המקומי שעושה לנו שם עבודה פנטסטית".

- מה שלומו?

"משרדיו ממוקמים באוקלנד שבאי הצפוני, הרחק ממוקד הרעש, ולכן הוא לא נפגע פיזית. דיברנו עם הנציגים שלנו במדינה, ולשמחתנו כולם בסדר. גם במשרד יחסי הציבור המקומי שלנו, שיושב בכרייסטצ'רץ', כולם בסדר, למעט נזק שנגרם למבנה. כשאסונות כאלה קורים, זה הכי חשוב ולא הביזנס".

- האם צפויה פגיעה במכירות?

"כרגע עדיין לא ברור אם תהיה ירידה במכירות בעקבות מה שקרה. וגם אם תהיה, היא לא תשפיע לרעה על סודה סטרים העולמית. מהניסיון שהיה לנו בשיטפונות הקשים האחרונים באוסטרליה, אחרי שהם יבשו חלה עלייה אדירה במכירות, שקיזזו את הירידות שנגרמו בשיטפונות. להערכתנו, צפויה להיות איזושהי השפעה על המכירות בימים הקרובים במוקד הרעש, אך לא ביתר חלקי המדינה. וגם בניו-זילנד, כמו באוסטרליה, אחרי שהחיים יחזרו למסלולם, אנשים יחזרו לקנות. לפי שעה, המפיץ שלנו לא ביטל או עיכב משלוחים מהארץ".

- איך זה שאתה לא צופה פגיעה במכירות, לפחות בכרייסטצ'רץ'?

"משיחה שעשיתי עם הנציגים שלנו בניו-זילנד, למרות ההלם, השוק והתמונות הקשות, לא צפויים כרגע שינויים".

- כמה מהווה השוק הניו-זילנדי ממחזור המכירות שלכם?

"השוק הניו-זילנדי מהווה כ-1.5% ממחזור המכירות של סודה סטרים. ניו-זילנד נחשבת לאחד השווקים היותר חדורים שלנו. אנחנו שם עם שתי רגליים על הקרקע. למעשה, חדרנו שם פי-שניים יותר מאשר בשווקים אחרים בסדר גודל דומה".

- איך זה שסודה סטרים מצליחה יותר בניו-זילנד מאשר בישראל?

"כי אנחנו נחשקים שם יותר. לא תמצאי שם חנות כלי בית או מוצרי חשמל בלי סודה סטרים. זה מוצר חם, שהיה לאחד הנמכרים ביותר בכריסטמס האחרון. פה בארץ, לכי תשכנעי רשתות חשמל כמו 'שקם אלקטריק', 'א.ל.מ' ו'מחסני חשמל' למכור את המכשיר שלנו, שמשום מה נתפס אצלם כלא חדשני. אנחנו לא רוצים לרדוף ולשכנע, ומעדיפים להשקיע מאמץ במכירות במדינות אחרות. זה אבסורד שמותג ישראלי כחול-לבן לא נמכר ברשתות החשמל הישראליות. בניו-זילנד יודעים להעריך את החדשנות שלנו יותר".

- תאר את הניו-זילנדים כפרטנרים עסקיים?

"הם עושים עבודה מדהימה, הם יצירתיים ואגרסיביים. הם יודעים לשלב ביזנס עם פלז'ר. הם יודעים לחיות".

- האם אתם מפרסמים שם את המותג כישראלי?

"משרד יחסי הציבור שלנו מקדם את המותג כירוק וידידותי לסביבה ולא מבליט את ארץ מוצאו, למרות שאנחנו לא מתביישים בזה".

- מהו הקושי הגדול בשוק זה?

"האתגר הוא בעיקר לוגיסטי, בגלל המרחק הגיאוגרפי. למשלוח לוקח כחודשיים להגיע. גם אין אניות ישירות לשם. זה מקשה על ניהול המלאים ומייקר את ההתעסקות איתם. מסיבה זו הקמנו באמצעות קבלן משנה מפעל מקומי למילוי גז. יש לנו שמונה מפעלים כאלה בעולם. וכדי לעמוד בביקושים הגדלים, שקשה לחזות מראש, המפיץ שלנו מחזיק תמיד מלאי גדול יותר".

אס.סי.אר מהנדסים:

"מיד הצענו ללקוח את עזרתנו במשלוח ציוד וטכנאים, כפי שעשינו ברעידה הקודמת"

אורי ענבר, סמנכ

אומרים שבניו-זילנד יש יותר כבשים מבני-אדם. "אבל יש שם יותר פרות מכבשים", טוען אורי ענבר, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת "אס.סי.אר מהנדסים", העוסקת בפיתוח ובהטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברפתות. לדבריו, לפי שעה לא ברור מה עלה בגורלם של הרפתנים והפרות באזור הרעש, באותה מידה שלא ברור מהו מניין הלכודים מתחת להריסות.

"שוחחנו אתמול עם מנכ"ל חברת 'מילפוס', הלקוחה שלנו בניו-זילנד, שמשרדיה לשמחתנו לא ממוקמים במוקד הרעש. הצענו לו את עזרתנו במשלוח ציוד וחלקי חילוף חדשים וטכנאים לצורך שיקום, כפי שעשינו ברעידת האדמה הקודמת. הוא הודה לנו, אך ציין שלמיטב ידיעתו אין פגיעה באזורים החקלאיים שמחוץ לעיר שנפגעה, ושהפעם הפגיעה הקשה היא בתוך העיר. ברעידת האדמה שארעה בשנה שעברה והייתה חזקה הרבה יותר, כמעט ולא נגרמו נזקים בגלל המרחק של מוקד הרעש מאזורים מיושבים. כאמור, גם אז הצענו את עזרתנו לכמה רפתות שניזוקו, אבל הם לא היו צריכים".

אס.סי.אר מהנדסים, שהוקמה ב-1976 ומעסיקה כיום 190 עובדים, מספקת טכנולוגיות מתקדמות למאות רפתות בניו-זילנד משנת 2002, בהיקף של כ-4 מיליון דולר בשנה. "אנחנו מספקים שלוש טכנולוגיות עיקריות: טכנולוגיה לניטור הפרה, קרי לאיסוף מידע באמצעות קולרים אלקטרוניים על אודות הפרה כמו התנהגותה הפיזית ורמת הגרה שהיא מעלה; טכנולוגיה למדידת החלב הזורם מהעטין אל צינור החליבה; ומערכת מידע ותקשורת המאפשרת איסוף כולל של כל הנתונים מכל הסנסורים האמורים והצגתם לרפתן בצורה מרוכזת", אומר ענבר.

- עד כמה שוק החלב בניו-זילנד אטרקטיבי עבורכם?

"ניו-זילנד חרתה על דגלה את נושא החלב. בזכות תנאי האקלים ושטחי המרעה המצוינים והעצומים שלה היא הפכה למעצמת חלב, המייצאת כ-90% מתוצרתה. וכיאה למעצמה, משק החלב שלה הצטייד בשנים האחרונות בטכנולוגיות חדשניות. אנחנו יודעים לתת לניו-זילנדים את מה שהם צריכים, טכנולוגיות לשיפור תוצאות הרפת, ומכאן האטרקטיביות".

- האם אתם עובדים ישירות מול הרפתנים?

"לא. אנחנו עובדים עם 'מילפוס', חברה מקומית העוסקת בין היתר בשיווק המוצרים שלנו. בשנה שעברה זכתה 'מילפוס' במכרז להקמת רפת מחקר חדשה בניו-זילנד. לשמחתנו, רפת המחקר כוללת גם את הטכנולוגיות המתקדמות שלנו".

- איך הניו-זילנדים כפרטנרים עסקיים?

"נוח מאוד לעבוד איתם. אין ביורוקרטיה מיותרת והיצוא לשם מתנהל בלי בעיות. המרחק הגיאוגרפי והפרשי הזמנים מקשים בעיקר בהיבטים של תמיכה טכנית".

- מה הקושי הגדול בשוק זה?

"חינוך השוק והגברת מודעות הרפתנים לפוטנציאל של הטכנולוגיה הם האתגרים הגדולים ביותר. עיקר ההתמודדות שלנו היא לא מול המתחרים, אלא מול הרפתנים כדי שירצו להשקיע יותר בטכנולוגיות מתקדמות. רפתנים הם עם שמרן, ולכן לא פשוט להחדיר להם טכנולוגיות מתקדמות. במערב אירופה קל לנו יותר. זה בגלל שהניו-זילנדים מצליחים, בזכות האקלים ושטחי המרעה, לייצר חלב איכותי בעלויות נמוכות ועם מרווחים גבוהים יחסית. אין להם תמריץ להשקיע יותר בטכנולוגיות מתקדמות".

- איך נכון להתנהל עסקית במצב כזה?

"להיות שירותי, להציע עזרה וגם להיות מוכן לתת אותה ".

אינפו: הסחר ישראל ניו זילנד

עוד כתבות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

טראמפ מגיב לביטול המכסים: "חרפה, יש לנו חלופות, אלטרנטיבות נהדרות"

המדדים עולים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן