"התת-אלוף המשיך לגלוש למישורים של אי-אמירת אמת, והדברים חמורים ביותר ומדברים בעד עצמם. במהלך הדיון בעתירתו ביקש התת-אלוף לירות לכל הכיוונים ולהגיש ראיות שאינן קבילות בנושאים שאינם קשורים לעתירתו".
לא, הדברים הללו לא נאמרו על-ידי מי שאתם חושבים, אלא על תת-אלוף עימאד פארס. אמר אותם שלשום (ב') שופט המחוזי בתל-אביב קובי ורדי, בדחותו את עתירת פארס לבטל את הדחתו מהצבא.
תזכורת: ביולי 2009 עשתה אשתו של פארס תאונת דרכים בעודה נוהגת ברכב שהעמיד צה"ל לרשות בעלה. לפי תקנות הצבא, אישה או בעל יכולים לנהוג ברכב צבאי רק בנוכחות בן-הזוג הקצין (או הקצינה).
במקום להודות בעובדות - פארס, כמו רבים אחרים, ניסה לצאת מהסיפור באמצעות שקרים. לאחר זמן הודה כי לא אמר אמת.
האלוף בני גנץ, אז סגן הרמטכ"ל, נזף בו. הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, הציע לפארס לפרוש מצה"ל, וכשזה סירב, החליט להדיחו מהצבא.
מאז מנהל פארס מאבקים משפטיים לשינוי ההחלטה - ללא הצלחה.
גלנט לא הודח
הבעיה היא שמה שאמר השופט ורדי אפשר בקלות לומר גם על יואב גלנט. בעצם, לא רק שאפשר לומר זאת, אלא שמבקר המדינה והיועץ המשפטי לכאורה אף אמרו זאת, ובחריפות יתרה.
משום כך, כידוע, איבד גלנט את המינוי לרמטכ"ל. אבל הוא לא הודח מהצבא, אף שגם הוא לא אמר אמת, ובנסיבות ולמען מטרות הרבה יותר חמורות. למרות זאת, פארס הודח - וגלנט לא.
האם אפשר להימנע מהשאלה אם העניין קשור לכך שפארס הוא בן העדה הדרוזית? זה בסדר גמור לרצות לקבע אמות-מידה מוסריות גבוהות בצבא. אבל תנו לי אדם הטוען כי מעולם לא שיקר - ואומר לכם שהוא משקר ברגע זה. לכן, צריך להביא בחשבון גם את טיב השקר, את נסיבותיו ואת מטרותיו.
פארס השתמש בשקרים כדי לחמוק מאחריות לתוצאות מסירת רכבו לאשתו. יואב גלנט השתלט על אדמות בניגוד לחוק ולאחר מכן מסר לכאורה עובדות לא נכונות (על-פי המבקר והיועץ).
איזה משני המקרים חמור יותר?
המישור הערכי?
לא נעים לחזור שוב אל גלנט, אבל כשאני רואה תת-אלוף ממוצא דרוזי מגורש מהצבא, בעוד שאלוף יהודי שמעשיו חמורים יותר אינו מודח - אותי זה מקומם.
השופט ורדי אמר כי אינו רשאי להתערב בשאלת סבירות עונש ההדחה, כי "מדובר במישור הערכי המסור לחלוטין בידי שלטונות הצבא".
כלומר, הצבא כן יכול לבטל את החלטת ההדחה נגד פארס - ואם לא, אז להדיח גם את גלנט. אם זה לא ייעשה, יאבד הצבא את זכותו לדבר על מוסר וערכים.