הפרס. מי ייהנה השנה מכבוד והערכה על "הישגים חשובים בהגנה על זכויות האדם, הגנת החירות ותמיכה בשלום ברחבי העולם", וגם ב-250 אלף דולר במזומן? ב-2010 היה זה מיודענו רג'פ טאיפ ארדואן, ראש ממשלת טורקיה; שנה קודם לכן - דניאל אורטגה, נשיא ניקרגואה, מנהיג המהפכה הסנדיניסטית, שזה שנים אינו מזיז את נתיניו מהתואר אזרחי אחת המדינות העניות ביותר בכדור המערבי.
"הפרס הבינלאומי לזכויות האדם על שם מועמר אל-קדאפי" מחולק, מאז 1988, מקרן של 10 מיליון דולר היושבת בשווייץ, והוא ממומן על-ידי השליט הלובי שכיוון השבוע אש ישירה - מהיבשה, מהאוויר ומהים - היישר על ראשי עניי מולדתו; השליט שגייס נגדם שכירי חרב ואיים להציף את מדינתו בגז חרדל ולהבעיר עליה את בארות הנפט. חזון הקרן, מתוך האתר הרשמי שלה: "as the sun shines for everyone freedom is right for everyone"
העולם. דבר ממה שקורה היום בארמונות קדאפי איננו מפתיע. 42 שנה, מאז הפיל את המלך אידריס הראשון ותפס את השלטון, קדאפי הוא קודם כל דיקטטור הרוצח את בני עמו, טרוריסט רצחן הפועל נגד אזרחי העולם ושליט המנופף בנשק להשמדה המונית.
הכול היה ידוע. בכל זאת, העולם שתק וקדאפי צחק בגדול על כולם. שליטי העולם דיברו על סנקציות, אבל הובלו בתאוות בצע ופחד. למעט אי-אלה הבלחות, כולם פיזזו והתבטלו מול האיש שהחזיק בידו את ההון העצום של המדינה, המספקת 2% מהנפט העולמי. התקשורת הבינלאומית כמו המעיטה את הזוועות והמשיכה לטפח, בנימה מגחכת, את האיש שידע לנצל את חולשותיה: הם מחפשים משוגעים, ביזארים, צבעוניים ופרובוקטיביים, אני אספק להם את זה והם יהפכו אותי לכוכב עליון.
"התקשורת אוהבת טיפוסים צבעוניים - והוא יודע את זה. תכסיסן צמרת, אקרובט רציני שיודע להתנהל בצורה אופטימלית מול התקשורת", אמרה פרופ' יהודית רונן, מומחית ללוב מאוניברסיטת בר-אילן, כשקדאפי הדהים את העולם במופע האימים הראשון שלו בעצרת האו"ם. שעה וחצי של נאום שעשה צחוק מכולם.
תלבושות זהב, כסף ושני, כובעים מעל שיער צבוע בשחור-לילה, צבא אמזונות שריריות והאוהל הגדול שהחל לפרוס על הקרקע של דונלד טראמפ. "יש לו אגו ענק וצורך אדיר להיות במרכז העניינים. תקשורת מזריקה לו חיים. קדאפי שלא נמצא תחת אור הזרקורים הוא קדאפי כבוי", הוסיפה רונן (ynet, 24.9.09).
הטירוף. זה מטורף זה? הוא סובב את העולם על אצבעו הקטנה ועדיין מסובב. כשהיה לו ברור שלא יוכל עוד להתחמק ממעורבות ואחריות על פיצוץ מטוס פאן-אם מעל לוקרבי, ב-1988, הוא החל לפצות בכסף את הנפגעים, והסנקציות שהוכרזו נגדו בוטלו.
כשהבין שהנשיא ג'ורג' בוש הוא בלתי צפוי והוא עצמו עלול להיות סדאם חוסיין הבא, הוא יזם משא ומתן חשאי, ב-2003-2004, שאחריו יצא בהודעה דרמטית על התפרקות מרצון מנשק להשמדה המונית, צמצום טווח הטילים והפסקת ההליכים לייצור פצצת אטום. הוא העמיס אוניות בציוד גרעיני, גז חרדל וגז עצבים, ושלח אותן אל מחוץ ללוב. בוש קיבל תחושת מנצח ונרגע, טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה אז, חייך והרגיע את האירופאים. מועמר קדאפי המשיך בדרכו.
הנשיא. מועצת הביטחון קוראת "להפסקה מיידית של האלימות ולנקיטת צעדים שייתנו מענה לדרישות הלגיטימיות של העם הלובי". אנגלה מרקל, גרמניה, וניקולא סרקוזי, צרפת, חזרו לאיים בסנקציות. האיחוד האירופי מקפיד על "נימוסים והליכות". וברק אובמה, מנהיג העולם שוחר החופש, מגמגם. התגובה הבוטה נגד חוסני מובארק, הידיד הכי חם של ארה"ב בעולם הערבי, נעלמה. לוחם זכויות האדם הגדול לא ממש מגיב לרצח העם המתבצע בלוב. והוא רואה את זה און-ליין.
