1. רובינשטיין Vs. חייק
ועדת חייק אמורה להתכנס מחר (ג') לדיון נוסף, שבמסגרתו היא מקווה להגיע להחלטה סופית בדבר הנוסח של השימוע שתפרסם. השימוע מהווה מסקנות ביניים לעבודתה, ויוצגו בו קווי המתאר להסדרת שוק התקשורת לשנים הבאות.
בראש הוועדה יושב אמיר חייק, לשעבר מנכ"ל מכון הייצוא ומנכ"ל משרד התעשייה והמסחר. ביום ג' שעבר נפל דבר בוועדה בעקבות הופעתה של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, נגה רובינשטיין. רובינשטיין הגיעה על-מנת להציג הערות משפטיות על טיוטת השימוע, אבל מה שהיא מכנה כ"הערות משפטיות", נתפס על-ידי חלק מחברי הוועדה כניסיון לפיליבסטר. כלומר, מהלך מתוכנן היטב שנועד למנוע את פרסום השימוע, שכן עיקריו אינם תואמים את השקפותיה של רובינשטיין בדבר הסדרת שוק התקשורת.
כאשר הרקע הוא חשדנות מוקדמת מצד חלק מחברי הוועדה כלפי רובינשטיין, הסיכוי שמשהו ענייני ייצא מהמפגש הוא נמוך. אותם חברים טוענים בעקשנות שרובינשטיין ניסתה להשפיע על נוסח השימוע, תוך ניצול כוחה ומעמדה.
היא מצידה טענה שאין במסמך אפילו משפט אחד שממנו ניתן להבין כי הערותיה אינן משפטיות - להיפך. היא טוענת שאמרה כבר בתחילת הדיון שאין מניעה משפטית לפרסם את השימוע, אבל מכיוון שיש לו השלכות ומשמעויות רחבות, יש צורך לדון בהיבטים שהוועדה לא נתנה עליהם את הדעת.
ההיסטוריה של רובינשטיין במשרד התקשורת יצרה לה דימוי לכאורה של מי שמסכלת שינויים.
גם אם יש שמץ של אמת בטיעון, אי אפשר להאשים אותה במחדלי המשרד לאורך השנים. היא מאורגנת ושיטתית בעבודה שלה, עד שהיא יכולה להגן על עמדותיה כחומה בצורה, וזה הקושי בהתמודדות איתה: היא מאלצת למצות עד תום את הסיבות וההסברים לעריכת שינויים או להחלטות בדבר מדיניות חדשה, ורבים לא אוהבים זאת.
מנהלים רבים רוצים לקבל את ההחלטה שלהם בצורה מהירה, ולא להידרש להסברים מפותלים ולהנמקות דקדקניות שמאחוריהם, כך הם סבורים, יש ניסיון להגן על היועצת המשפטית מפני כישלון בבג"ץ. אלא שרובינשטיין סבורה שהדרישה להנמקות דווקא מחדדת את עמדת המחליט ומוציאה ממנו את המיטב.
צורת העבודה הזו משפיעה באופן לא פשוט על התנהלות המשרד, אבל יש לכך סיבה - רובינשטיין פועלת במרחב חוסר ההחלטה, חוסר הדומיננטיות וחוסר המנהיגות המקצועית של מנכ"לי משרד התקשורת. הפעולה שלה בתווך הזה, משמעה הערמת קשיים עבור מי שאינו מנכ"ל מקצועי ואינו בקיא ברזי השוק.
רבים לאורך השנים ביקשו ממנה לתת חוות דעת משפטיות בלבד ועל רקע חוסר התפקוד של מנכ"לים במשרד לדורותיהם, רובינשטיין הופכת להיות שק החבטות שלהם. לכן, לא פלא שיש לה מתנגדים רבים דווקא בקרב משרד האוצר, שרוצה לראות שינויים מהירים בשוק התקשורת וממקד את הביקורת כלפיה - על אף שהיא לא תמיד הכתובת. אלא שהם, בתסכולם הרב, לא יכולים להאשים את המנכ"לים - ולכן מפילים את התיק עליה.
על הרקע הזה, התעוררה המחלוקת הבאה: בישיבה האחרונה, רובינשטיין דרשה להסביר כיצד מסתדרת ההחלטה של ועדת חייק לביטול הפיקוח על תעריפי בזק, עם מדיניות המשרד שלפיה הפיקוח יבוטל לאחר שבזק תרד לנתח שוק של 60% בטלפוניה, כפי שנקבע בוועדת גרונאו האחרונה. לדבריה, זו הערה משפטית ורק כדאי לתת עליה את הדעת. עבור חברי הוועדה, זו דוגמה להתערבות שלא במקום. היא, לשיטתם, צריכה להרים ידה רק אם דגל שחור של אי-חוקיות מתנוסס מעל ההחלטה.
זו הסיבה שבשלב מסוים נאמר לה על-ידי חברי הוועדה שהם אינם מעוניינים לשמוע את דעתה על השוק אלא מבקשים ממנה רק לומר אם הדבר הוא חוקי או לא.
זה כבר היה יותר מדי עבורה, והתוצאה היא שרובינשטיין מניחה לפתחה של הוועדה את ההחלטה לעשות מה שהיא רוצה עם הנייר שהציגה. ירצו - יקבלו; לא ירצו - לא יקבלו.
2. כחלון מאפשר למפעילים לשלוט
באוקטובר 2010 שעבר עבר בחוק ההסדרים התיקון שאמור לשחרר מעט את המונופוליזציה שיש בשוק ציוד הקצה בישראל - שוק פגום, בלתי תחרותי, שפוגע בצרכנים ובתחרות בשוק הסלולר.
אזרחי ישראל נפגעים על-ידי משרד התקשורת, שמסייע למפעילי התקשורת להמשיך ולהרוויח מיליוני שקלים על גב הצרכנים.
מצד אחד, מנסה משה כחלון, שר התקשורת, להילחם בחברות הסלולריות ולהגביר את התחרות בשוק. מצד שני, הוא ממשיך לחזק אותם בכך שאינו מסיים להתקין את התקנות שיאפשרו לכל מי שרוצה לייבא מכשירים ולמכור אותם בשוק החופשי.
פרטנר פרסמה את דוחותיה הכספיים בשבוע שעבר, וזה המקום להציע לכחלון ולהנהלת משרד התקשורת: צאו וראו כמה כסף הרוויחה החברה על מכירת טלפונים סלולריים.
היא ומתחרותיה, שיפרסמו בקרוב את דוחותיהם, מרוויחות מאות מיליוני שקלים על הטלפונים הסלולריים שהן מוכרות לנו.
ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה שוק ציוד הקצה נשלט באופן מוחלט על-ידי המפעילים. זה כמו שהבעלים של כביש 6 יקבע אילו מכוניות ייסעו בו.
אנו בעיצומה של מהפכה עולמית בכל הקשור לסמארטפונים ולטאבלטים. תערוכת ברצלונה שהתקיימה החודש הוכיחה שהיצרניות הגדולות והמפעילים בכל העולם עוברים לשם עם מאות סוגים חדשים של טאבלטים וסמארטפונים. ומה אצלנו?
כשכחלון מדבר על חדירת האינטרנט הלקויה במהירויות הגבוהות, צריך להזכיר לו שאינטרנט יישאר תמיד אינטרנט - לא משנה אם זה בסמארטפון, בטאבלט או במחשב הביתי.
ישראל מפגרת לא רק בסיבים האופטיים שאין לה אלא גם בציוד קצה שלא מגיע לארץ - רק בגלל משרד התקשורת.