משהו קרה בקומת ההנהלה של קומברס בשבוע האחרון. לפי הדיווח שמסרה החברה לבורסה, ביום שישי האחרון נחתם "הסכם פירוד וייעוץ" עם המנכ"ל, אנדרה דהן, ובו הוא הסכים לפרוש מכל תפקידיו בחברה ובחברות הבנות של הקבוצה החל מסוף השבוע הנוכחי. דהן ישמש כיועץ לחברה בשלושת החודשים הבאים.
נדירים הם המקרים בהם מנכ"ל של חברה, קל וחומר מנכ"ל של חברת ענק הנסחרת בשווי של 1.5 מיליארד דולר, עוזב באופן מיידי את כל תפקידיו ואף לא נשאר בדירקטוריון. קשה לדעת מה התרחש מאחורי הקלעים והביא לעזיבה המיידית של דהן, אבל דבר אחד אפשר לקבוע בוודאות: בחברה שבה כמעט הכול דולף החוצה, העזיבה של דהן היא אחד האירועים הבודדים בקומברס שלא דלפו טרם התרחשותם.
יהיו הסיבות אשר הביאו את דהן לסיום תפקידו אשר יהיו, בקומברס נותרו עם השאלה את מי להעמיד כעת בראש החברה. אחרי שדהן הובא לקומברס מבחוץ, הגיע דירקטוריון החברה למסקנה כי הדבר האחרון שהחברה צריכה במצבה הנוכחי הוא עננה נוספת של חוסר ודאות, ועדיף שמי שיעמוד בראשה הוא אדם שכבר מכיר את פעילותה.
כך מצא את עצמו היו"ר, צ'רלס ברודיק, עושה את הדרך ההפוכה מהמקובל, ומתמנה למנכ"ל קומברס טכנולוג'י, חברת האחזקות שמחזיקה היום בסטארהום, ורינט (52%) ובקומברס CNS, בה מרוכזת פעילות הבילינג ושירותי הערך מוסף של החברה.
דהן עוזב את קומברס לאחר שהשלים כמעט ארבע שנים בראשות החברה, והתמודד עם לא מעט אתגרים. את פועלו בחברה ניתן היום לסכם גם על פי היעדים שהוא עצמו העמיד עם כניסתו לתפקיד במאי 2007, בראיון ל"גלובס".
מימוש נכסים: מעט מדי, מאוחר מדי
הכותרת שנבחרה לאותו ראיון, הייתה התייחסותו של דהן למבנה החברה. "קומברס נוהלה כחברת השקעות, וזה לא מתאים היום", אמר דהן. "אנחנו עוסקים בטכנולוגיות ולא מתכוונים להמשיך להתנהג כמו בנק השקעות. אני לא חושב שזה מה שהמשקיעים היו רוצים שנהיה, ובכלל, אין דוגמה כזו של חברות תוכנה ציבוריות שמנוהלות כחברת אחזקות שאינן קשורות אחת לשנייה", הוא אמר אז.
ואכן, לאחר עזיבתו של מייסד ומנכ"ל החברה, קובי אלכנסדר, אשר נמלט מאימת החוק לנמיביה, באמת לא היה הרבה טעם להחזיק בחברות הבנות, שפעילותן אינה סינרגטית לזו של קומברס.
אלא שבפועל, סטארהום, אולטיקום, ו-ורינט נשארו תחת כנפיה של קומברס טכנולוג'י עוד שנים ארוכות, עד שבקיץ האחרון החלה קומברס למכור חלק מנכסיה. מכירה זו נעשתה לא כתוצאה ממדיניות אותה התווה דהן, אלא מכורח המציאות: קומברס נקלעה למצוקת מזומנים והודיעה כי היא בוחנת מימושם של נכסים כדי לשפר את מצבה.
כך, רק כשהיא עם הגב אל הקיר, החל דהן לבצע את מכירת ההחזקות בפועל, ומטבע הדברים לא תמיד בעיתוי אופטימלי: קומברס אמנם מכרה נתח מחברת ורינט לפי מחירי שיא תמורת כ-80 מיליון דולר, אבל חברה בת אחרת, אולטיקום, נמכרה תמורת 90 מיליון דולר אשר שיקפו לפעילותה שווי של 13 מיליון דולר בלבד (בניטרול המזומן בקופה). נכון להיום, קומברס עדיין מחזיקה ב-52% מחברת ורינט, העוסקת בפיתוח פתרונות תוכנה לניתוח הקלטות דיגיטליות, ובסטארהום, המפתחת תוכנות לתחום שירותי הנדידה.
חזרה למסחר: הוצאות ללא תוצאות
חלק גדול מהטענות שהופנו כלפי דהן, נגעו להוצאות האדירות שהגיעו למאות רבות של מיליוני דולרים, על תיקון הדוחות ופרסומם מחדש בעקבות פרשת הבקדייטינג והרישום החשבונאי הקלוקל. התיקון נועד לאפשר לחברה לחזור ולהיסחר ברשימה הראשית של בורסת הנאסד"ק. באותו ראיון ממאי 2007 התייחס דהן לעניין ואמר כי "זו עבודה משמעותית, אני לא רוצה להמעיט בערכה אבל נסיים אותה הכי מוקדם שאפשר".
בתשובה לשאלה "מי מבטיח למשקיעים שלא יתגלו פרשות נוספות שיצריכו את בדיקת הדוחות", הוא ענה כי "עשינו עבודה מקיפה ורצינית, לא מצאנו משהו שלא צץ קודם לכן, ואני לא מצפה שיהיו הפתעות".
קרוב לארבע שנים עברו מאז, וקומברס, על-אף ההוצאה האדירה שרוקנה את קופתה, עדיין לא חזרה להיסחר בנאסד"ק. זאת, לאחר שהשלימה את תיקון הדוחות של השנים הקודמות, אך עדיין לא הגישה את הדוחות השנתיים של 2010.
מוצרים ועובדים: חוסר חדשנות ותסכול
קומברס פיתחה לאורך השנים מוצרים חדשים שאומצו על-ידי השוק, והיא מזוהה בעיקר עם פיתוח התא הקולי. זה אפשר לחברות הטלקום לרשום הכנסות גם כאשר לקוח התקשר למנוי אחר ולא קיבל תשובה. אך בתקופתו של דהן קשה להיזכר בפיתוח חדשני או במוצר של קומברס שהביא לשינוי ממשי ואומץ על-ידי חברות ומפעילות הטלקום. קומברס לא זיהתה בזמן את הטרנד הנוכחי של הסמארטפונים שהחל בשנת 2007 עם השקת האייפון הראשון, ולא נערכה לפיתוח מוצרים שמתאימים לשוק הזה, שנמצא כעת בפריחה.
עזיבתו של דהן, ניתן להמר, התקבלה באנחת רווחה בקרב עובדי קומברס, שסבלו בשנות כהונתו מסביבת עבודה חסרת ודאות, כאשר חרב פיטורים תמידית מתהפכת מעל ראשם. הליכתו של דהן, שפיטר כ-2,500 עובדים בשישה גלי פיטורים, תביא עמה ודאי הקלה לעובדים, ועשויה להוות סיומה של תקופה קשה בחברה, ולהתחלה של תקופה חדשה, בה תחזור קומברס למסלול של צמיחה.
תנאי העסקה: ציון 100
עלות שכרו של אנדרה דהן במשך ארבע השנים בהן ניהל את קומברס הסתכמה בלמעלה מ-20 מיליון דולר (בשנים 2007-2009 עמדה עלות שכרו על 17.9 מיליון דולר). זו כללה מלבד שכר של כמיליון דולר לשנה, גם מניות, החזרים על הוצאות, ובונוסים.
במסגרת תנאי הפרישה שלו, צפוי דהן לקבל 80% מהבונוס ל-2010, עניין של כ-800 אלף דולר (מתוך "מצנח זהב" שהיקפו צפוי לעמוד על מיליוני דולרים). את היעדים שהוצבו לדהן לשם קבלת הבונוס איננו יודעים, אבל גם הם מעלים סימני שאלה. לאור העובדה שהחברה עדיין לא השלימה את פרסום מלוא הדוחות, נקלעה לבעיית נזילות ומנייתה המשיכה לדשדש גם בשנה זו - מהם בדיוק היעדים שבהם עמד דהן, ובגינם הוא זכאי לבונוס?
המורשת של דהן: נכשל כפול ארבע
פרק זמן של ארבע שנים בתפקיד הוא מספיק ארוך על מנת להטביע חותם בחברה, אולם תקופתו של אנדרה דהן בקומברס תיזכר בעיקר כזו שהתאפיינה בחוסר כיוון, תסכול של העובדים ומסמוס הזמן והערך של החברה.
נראה שאחד מבין המאות הרבות של הטוקבקים שהופיעו בתגובה לידיעות אודות עזיבתו של דהן, מסכם בצורה החדה ביותר את עידן אנדרה דהן בחברה: "בואו נחלוק יחד את התוצאות: 1. חזרה לבורסה - נכשל. 2. מזומנים - נכשל. 3. מוצרים חדשים - נכשל. 4. שינויים ארגוניים - נכשל. 5. שכר אישי - מצטיין".