לכל מוכה-הגה (דהיינו, חולה-הגה אנוש) יש רשימה של מכוניות חלום. אותן בריות מוטוריות שאילו-רק הייתה ידו משגת, היה גודש בהן את חצר הבית.
רשימות שכאלה בדרך-כלל צומחות לאחר אינספור ניסיונות כושלים למצוא תשובה לשאלה המקובלת: "לו יכולת לקנות כל מכונית שמתחשק לך, באיזו היית בוחר?".
רק עם הגיל, והחמרת מחלתו, מבין חולה-ההגה הנבוך כי אין תשובה אינטליגנטית לשאלה האידיוטית הזאת. ניסיונו לימד אותו סוף-סוף, שכל גומחה מהעולם המוטורי ראויה למכונית חלום משלה. ולכן, אין "מכונית חלום" אחת. יש רשימה.
תכולת הרשימות הללו איננה סטטית כלל ועיקר. מכוניות חדשות נכנסות, ותיקות נפלטות, לעתים שבות הוותיקות ונכנסות, ודווקא החדשות ממהרות להיפלט. יש תנועה ערה (בכך, אגב, היא שונה מאוד מרשימת אנשי השלטון הישראלי, שבה מככבות כבר עשרות שנים אותן גרוטאות דלות).
גם לי יש כמובן רשימה שכזאת. פרי איסוף שקדני של גחמות מוטוריות, סטיות אוטומוביליות, וכניעה מוחלטת ליצרים כאלה ואחרים. להלן חלק ממנה: רכב לשטח - מרצדס G קלאס. לחיי היומיום - ב.מ.וו 3M. לנשמה ולגיל - אאודי קוואטרו קלאסי ו/או לנצ'יה דלתא אינטגרלה. להתפעמות ולגיחות למסלול - פורשה 911. לדהירה למלוא אורכה של אירופה, מה*אמ*ר*פ*ס*ט ועד גיברלטר - מרצדס CL 63 AMG. ולדרך חזרה, כדי שתהייה מהירה לא פחות אבל תתהדר גם באדרת נאה של תקינות פוליטית - לקסוס 600 ו/או ב.מ.וו סידרה 7 היברידיות.
כאמור, רשימה חלקית.
לכבוד מה נזכרתי בכל האמור לעיל? לכבוד המצטרפת הטרייה ביותר לרשימת חלומותיי המוטוריים: מיני JCW. ובעברית - מיני ג'ון קופר וורקס. דהיינו, מיני של ב.מ.וו, שעברה טיפול מעמיק ואוהב בסדנת השיפורים של משפחת קופר, וגם קרויה על שמו של מר ג'ון קופר, יצרן גאוני של מכוניות מרוץ ואביה הרוחני והפיסי של מיני-קופר ומיני-קופר-S האגדתיות.
שימור הכריזמה
זו הייתה אהבה ממבט ראשון. די היה בהתיישבות על כס הנהג החובק, בהצצה בסדרת הכפתורים שובה-הלב, בדוושות המוכספות (שלוש(!) כולל קלאטץ' אמיתי(!)), בידית ההילוכים, בהגה עוטה העור, באסופת הצגים העגולים, במד המהירות המשתרע בגאווה עד 260 קמ"ש, וכבר נשבה לבי. וכשהתנעתי את המנוע (בכפתור התנעה כמובן ולא בסיבוב בנאלי של מפתח) ו-1,600 הסמ"קים המוגדשים שלו פצחו בגרגור לכאורה-כעוס, שזור בקולות פיצוח עליזים, כאילו במדורה גדושת איצטרובלים מדובר, ידעתי שאני מאוהב.
גילוי נאות. קולות הפיצוח הללו אינם תוצר של הצתות-סרק במנוע סופר-ספורטיבי המתקשה לפעול בסל"ד נמוך, אלא להטוט אקוסטי חביב של מתכנני המנוע; בכוונה תחילה הם הורו למערכת הזרקה להשפריץ אל המנוע כמה טיפות של בנזין בתזמון שגוי, כדי ליצור את הפיצוצים שובי הלב והנוסטלגיים. ולמרות שידעתי את הסוד - התאהבתי.
עוד גילוי נאות. גם את שאר משפחת המיני (זולת, אולי, הקלאב-מן) אני מוקיר מאוד. לטעמי, הישגה של חברת ב.מ.וו בשחזור, שיכלול ועדכון המיני-מינור האיקונית משנות ה-60, היא אחד ההישגים העיצוביים הגדולים של העשורים האחרונים. הם הצליחו לשמר, ואף להרבות, את מלוא החן, האופי, הכריזמה והחדווה (אם כי לא את המחיר העממי...) שייחדו את המקור.
נפגשנו בראשונה על מסלול המרוצים של זלצבורג. הזלצבורגרינג. בקוצר רוח המתנתי עד שיסתיימו תרגילי ההדרכה (ישיבה נכונה, תפעול הגה נכון, בלימת חירום, התחמקות ממכשול ושאר התרגולים המקובלים), שכמותם כבר חוויתי לא פעם. סוף-סוף הם תמו, ויצאנו להקפות. תחילה לאט, ואחר-כך מהר יותר ויותר, ככל שהניחה לנו מדריכת-הנהיגה שהובילה את השיירה. ולאחר שרכשנו את אמונה, התחלנו לדהור כדבעי.
טהורה ומרגשת
זה הרגע לחדול מההתחכמויות ומהניסוחים המפותלים, ולקרוא לדברים בשמם: המיני ג'ון קופר וורקס היא מכונית מדהימה. מסעירה. מרגשת. משעשעת. מכונת-כיף משוכללת ומדויקת, שאין כל אפשרות לעמוד בפני קסמיה. זו אחת מאותן מכוניות בודדות, באמת בודדות, שעל-מנת לנהוג בהן - אין צורך ביעד. צריך רק זמן.
די היה בהקפה אחת, כדי שאפצח בבכי תמרורים על פרידתי הקרובה ממנה. רציתי להימלט עמה לארץ האוטובונים החופשיים, ולבלות יחדיו את שארית חיינו. אבל אינני גנב רכב מיומן, ובקופתי הדלה אין 310,500 שקל מיותרים לרכישתה (כך היא תעלה למי שיזמין אותה בהזמנה מיוחדת לישראל), ולכן ידעתי כי נגזר עלינו להיפרד בסופו של יום.
כמה מספרים ונתונים חיוניים: 1.6 מוגדש. 208 כ"ס. 1.4 טון לא מבוטלים. 26 קג"מ במלוא התחום שבין 1,850 ו-5,600 סל"ד . 0-100 ב-6.2 שניות. מהירות מרבית 240, שישה הילוכים, בלמי ברמבו, נעילת דיפרנציאל אלקטרונית, בקרת יציבות הניתנת לניתוק חלקי ומלא, מתלים קשוחים אך לא אכזריים, תא מטען גדול דיו לאחסון כרטיס אשראי ומגבונים לחים, צמד מושבים קדמים יפהפיים ויעילים, צמד מושבים אחוריים כבכל שאר המינים (דהיינו, מיועדים לשינוע בריות מאותגרות-ממדים). כל האמור לעיל יוצר יחדיו מכונית-נהג טהורה ומרגשת. מכונית המביאה את "קסם המיני" למיצויו העליון. ועכשיו מספיק עם הסופרלטיבים, כן?
טוב, רק עוד אחד. עם תום החדווה על המסלול לא נותר זמן רב להגיע לנמל התעופה של מינכן. כמעט 200 ק"מ של כביש ציבורי. זכיתי להוביל את אחת ה-JCW חזרה למינכן. בפחות משעתיים הגעתי. רענן, מאושר, מחויך, ונכון לשוב ולעשות את הדרך הזאת עוד פעמיים לפחות.
מביני-דבר ידעו להעריך מהירות ממוצעת של 100 קמ"ש בכבישים ציבוריים (אף אם חלקם היו מהירים), מבלי להתעייף, להתעצבן או לאבד את חדוות הנהיגה (אחר-כך התברברתי חצי שעה בסבך כבישי נמל התעופה, וכמעט איחרתי את הטיסה. אבל זה כבר סיפור אחר).
*הכותב היה אורח ב.מ.וו בגרמניה
מתחרות
זעיר, יוקרתי ולוהט לאספנים? גם לזה יש מקום בשוק המקומי:
פיאט 500 אבארת'
מי שממש יתעקש יוכל להזמין בהזמנה אישית את אחת מ-10 המכוניות מסוג "פיאט 500 פרארי" שהוקצו לישראל. מדובר במכוניות פיאט 500 "אבארת'" מסדרה מוגבלת (פחות מ-2,000 יח') שעוברות שדרוג מקיף במפעלי פרארי, במסגרתו הן מקבלות מתלים מיוחדים, גלגלים ייחודיים, חלקי גוף מחומרים מרוכבים ותא נוסעים מפואר בעיצוב של פרארי. המנוע הוא 1.4 ליטר טורבו עם 180 כ"ס, הביצועים נמרצים והמחיר המשוער נע סביב 380 אלף שקל
סמארט "בראבוס"
חברת "בראבוס" הגרמנית מתמחה בשדרוגים ובתגבורים סופר-יוקרתיים של רכבי מרצדס. במקרה של סמארט הקטנטונת היא מציעה גרסה ייחודית, עם מנוע 1 ליטר מתוגבר שמייצר 102 כ"ס ומעניק למכונית העירונית הזעירה ביצועים של GTI נמרצת (0-100 קמ"ש ב-8.5 שניות). גם תא הנוסעים מקבל טיפול אקסקלוסיבי עם הרבה עור ועזרי יוקרה. אפשר להזמין אותה בהזמנה מיוחדת במחיר שמתחיל בכ-200 אלף ש'
אאודי S1
במחצית השנייה של השנה צפויה אאודי להשיק את הגרסה הלוהטת של מכונית המיני A1. הגרסה, שתיקרא ככל הנראה S1, תצויד במנוע 1.4 ליטר טורבו משודרג עם הספק שינוע קרוב ל-200 כ"ס. לרכב יהיו גם מתלים משודרגים, גלגלים מגודלים ועיצוב פנים ייחודי ועל-פי מקורות בחו"ל הוא יגיע לסביבות ה-240 קמ"ש ויאיץ 0-100 בכ-7 שניות. המחיר לא ידוע אבל אפשר להמר על יותר מ-220 אלף שקל