שלווה סטואית?
"איש משפחה", ו' 18:25, "יס קומדי"
איזה טיימינג נפלא לעונה חדשה של אחת הסדרות הכי מופרעות בתולדות הטלוויזיה: שישי בערב, עוד מעט שבת, ריחות תבשילים באוויר, "ארץ נהדרת" באופק, ו... זה הזמן ליהנות מפצצת הצבע הזאת, שלקחה את ז'אנר המשפחה הלא מתפקדת של שנות ה-90, למקומות הכי ביזאריים.
אם ה"סימפסון" סאטירית בעיניכם, הרי שלעומת משפחת גריפין מקוהוג, גיבורת "איש משפחה", נדמים הסימפסונים מספרינגפילד למשפחת קוסבי... גיבור הסדרה הוא פיטר גריפין, על התפר שבין ה"זבל הלבן" למעמד הביניים, הוא עצלן, חרמן, שיכור, חמדן ושמן. אשתו לואיס היא גברת סקסית וטובת לב, ש"הסתבכה" עם המשפחה הלא נכונה: בנה המתבגר נראה כמו גירסה צעירה ומאוד לא חיננית של אביו, וביתה היא הילדה הכי לא מקובלת בתיכון.
שתי הדמויות המעניינות ביותר הן סטואי התינוק, שבניגוד מוחלט לשמו, הוא יצור נוירוטי עם הפרעות נפשיות ומיניות קשות, וחברו הטוב בריאן, כלב המשפחה והאינטלקטואל היחיד בה.
כל הדמויות הן פרי מוחו הקודח של סת' מקפארלן, היוצר הקומי המוערך ביותר כיום בתעשיית הטלוויזיה. ברגעים החלשים שלה, "איש משפחה" היא סדרה שנונה, בחזקים - היא מצחיקה עד דמעות.
הפוך כפול חזק
"האח הגדול", שבת 21:00, ערוץ 2
נדמה כי העונה הזאת של "האח הגדול" מתנהלת לפי שיטת קרמבו לשחייה. מי שהמשפט האחרון היה קצת סתום בעיניו, מוזמן לדלות מהזיכרון את סרט הקאלט "מבצע סבתא", שבו רמי הויברגר, בתפקיד קרמבו (אחת הקריקטורות המצחיקות ביותר על דמות בן המשק) מסביר מה השיטה הטובה ביותר לשחיית חתירה: "אתה מתחיל הכי חזק שאתה יכול, ולאט לאט מגביר את הקצב".
זה מה שקרה העונה ל"האח הגדול": התחילו הכי חזק שאפשר, הגבירו קצב, ועכשיו הם קצת עייפים. העונה הזאת חסרה את המתח התרבותי שהיה בשתי קודמותיה בין "בובלילים לפרידמנים": בין יוסי לשפרה ובין אלירז לסער, והיא מתחילה לאבד גובה (אם כי יש לציין שגם כאשר הרייטינג שלה נפגם מעט, מדובר עדיין בתוכנית הנצפית ביותר בטלוויזיה).
מה עושים? הדחה כפולה! שני שיאים ("פיקים" בעגה) של רייטינג לאורך הפרק, באופן שאמור לדחוק את הממוצע קרוב יותר ל 40% מאשר ל 35%. המדור מברך על היוזמה: מאחר שספק גדול אם יהיה עוד מעניין בבית "האח הגדול" בעונה הזאת, לפחות שיהיה מותח!
העתיד של הקולנוע?
"אווטאר" ו"ליאון", ה' מ-22:00, "הוט סרטים" ו"יס 4"
הדי טקס האוסקר עדיין נשמעים באוזנינו, והערב יוכלו ליהנות צופי הכבלים והלוויין משני סרטים הקשורים לנושא: הקשר של הראשון, "אווטאר" (22:00 הוט סרטים), הוא לטקס של השנה שעברה, עת הפסיד שובר-הקופות הזה את האוסקר ל "מטען הכאב", כשהעובדה שהזוכה היא גרושתו של המפסיד, הפכה את כל העניין לפיקנטי במיוחד.
"אווטאר" הוצג עם צאתו כעתיד הקולנוע, סרט שממלא אולמות בעידן שבו קטן מסך הקולנוע לממדיו הזעירים של צג-המחשב. לטעמי דווקא הצפייה הביתית, במסך רגיל ובלי אפקט התלת-ממד, מלמדת שלסיפור על חייל המארינס שנשלח לכוכב פאנדורה (משל ברור על מדיניות החוץ האמריקנית), יש איכויות קולנועיות מוחלטות, שלא תלויות באפקטים.
כדי למצוא את הקשר של "ליאון" (23:53, יס 4) לאוסקר, צריך להתמקד בדמות המשנה הצעירה שלו. מעשה ברוצח שכיר, איש קר ומחושב לכאורה, שלא מערב רגשות עם עסקים. אלא שכאשר הרוצח הזה הוא ז'אן רנו המצוין, התמונה הופכת למורכבת: משפחה נרצחת, הבת, נערה בת 13 היא השורדת היחידה, וליאון-רנו, מקבל הזדמנות להיגאל, אם יגן על חיי בת חסותו החדשה. את האחרונה אגב, שיחקה ילדה חצי ישראלית בשם נטלי פורטמן, מלפני ארבעה ימים, זוכת האוסקר נטלי פורטמן. הסרט אגב, ראוי לצפייה בלי קשר לכל הטריוויה הזאת.