נדל"ן העולמי צומח לגובה, ועל-פי נתונים חדשים, 2010 שברה שיאים בכל מה שקשור לגורדי שחקים ומגדלים.
לפי נתוני סקירה שפרסמה CTBUH, המועצה הבינלאומית לבנייה לגובה, הייתה 2010 שנת שיא בהשלמת גורדי שחקים ברחבי העולם. את המועצה מייצג בישראל המהנדס ישראל דוד, המכהן גם כממלא מקום יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, ואחד ממתכנני מגדל אביב, הגבוה במגדלים הבנויים בשטח מדינת ישראל.
מהסקירה עולה כי לצד השלמת הבניין הגבוה בעולם בדובאי, בורג' כליפה, המתנשא לגובה 828 מטר מעל פני הים, הושלמו השנה לא פחות מ-66 מגדלים במדינות שונות ברחבי הגלובוס, בגובה 200 מטרים בממוצע. מכאן יוצא שב-2010 הושלמו יותר גורדי שחקים מבכל שנה אחרת בהיסטוריה. לשם השוואה, השיא הקודם נרשם ב-2007, שבה הושלמה בניית 48 גורדי שחקים.
מפת הרקיע משתנה
מפת גורדי השחקים השתנתה ב-2010: הושלמה בנייתם של ארבעה מגדלי-על שגובהם מעל 400 מטר. המגדלים החדשים תפסו את המקומות הראשון, הרביעי, השביעי והתשיעי ברשימת הבניינים הגבוהים בעולם, ועם השלמתם יש כיום בעולם 12 מגדלי-על (שגובהם 400 מטר ומעלה) בסך-הכול.
בראש רשימת המדינות, שבהן הושלם השנה המספר הרב ביותר של גורדי שחקים בגובה יותר מ-200 מטר, ניצבת סין, עם 21 גורדי שחקים שנבנו בתחומה. מיד אחריה, מתייצב איחוד האמירויות הערביות, עם 14 גורדי שחקים, ובמקום השלישי ניצבת בגאווה קוריאה הדרומית, עם שמונה גורדי שחקים שאוכלסו בה השנה.
ישראל דוד מזהה שתי מגמות בולטות, העולות מנתוני CTBUH, ומאפיינות, לדעתו, את השנים הנוכחיות בתחום: המגמה הראשונה היא מעבר מרכז הכובד של גורדי השחקים המתוכננים והנבנים, ממדינות המערב ליבשת אסיה. המגמה השנייה שמסתמנת, היא שימוש גובר והולך בגורדי שחקים, גם למטרת מגורים, ולא בעיקר למשרדים, כמו שרווח בעבר.
תיכף נשבר עוד שיא
המשבר הכלכלי שפקד את מדינות העולם לא פסח והשפיע גם על בניית המגדלים, וכך, למרות השיאים שנשברו ב-2010, האטה נרשמה בקצב בניית פרויקטים נוספים. התחזיות הן שבשנים 2011 ו-2012 תושלם בניית גורדי שחקים נוספים, ושהשיא שנרשם בשנת 2010, יישבר מהר יותר משנדמה.
מהתבוננות ברשימת 100 המגדלים הגבוהים בעולם, ניתן להבחין בבירור כי המזרח לוקח את הבכורה מהמערב. במקום הראשון, נמצא מגדל בורג' כליפה האמור, בדובאי, על 163 קומותיו. המקום השני שייך למגדל טאייפאיי 101 הטייוואני, המתנשא לגובה 508 מטרים ויש בו 101 קומות, שבנייתו הושלמה כבר ב-2004.
שני המגדלים הבאים ברשימה נמצאים בסין, הראשון בשנחאי (492 מטר, 101 קומות, הושלם ב-2008) והשני בהונג קונג (484 מטר, 108 קומות, הושלם ב-2010). את הרשימה ממשיכה מלזיה עם צמד המגדלים המפורסם בקואלה לומפור, המתנשאים לגובה 452 מטר, בכול אחד מהם 88 קומות, ושבנייתם הושלמה כבר ב-1998.
המקום השביעי ברשימה הוא של מגדל בעיר ננג'ינג בסין, שבנייתו הושלמה השנה (450 מטר, 66 קומות). ארצות הברית, הגיעה רק למקום השמיני ברשימת המגדלים הגבוהים בעולם, וזאת בזכות מגדל וויליס הוותיק בשיקגו, המתנשא לגובה 442 מטר, בן 108 קומות ושבנייתו הושלמה אי-שם ב-1974.
הגמדים הישראליים
בישראל של 2010, ניצב רק מגדל אחד שנחשב לגורד שחקים, כזה המתנשא לגובה יותר מ-200 מטר - מגדל משה אביב במתחם הבורסה ברמת גן, שבנייתנו הושלמה ב-2000. ובכן, מתברר שתנופת הבנייה המרשימה בישראל, על מגדליה המתוקשרים, עדיין לא הופכת אותה לשחקנית בזירת הבנייה כובשת-השמיים הבינלאומית.
"המגדלים הגבוהים-לכאורה שנראים בישראל, הם 'גמדים קטנים' בהשוואה למגדלים שנבנים כיום בעולם. הידע לתכנון גורדי שחקים, קיים בישראל, ואיגוד המהנדסים עורך כנסים והשתלמויות בנושא בנייה לגובה, על מנת לשפר את הידע המקצועי בתחום", אומר דוד.
הוא מעיד שיש לא מעט יזמים שהיו רוצים לבנות גורדי שחקים בישראל. זה לא קורה כי כשיזם ישראלי רוצה לבנות בניין גבוה מאוד, הוא נתקל בהתנגדויות מרשויות רבות, כגון רשות שדות התעופה וגורמים סטטוטוריים אחרים, "שחונקים כל יוזמה כזאת, כדבריו. "לכן", הוא מנבא, "אזרחי ישראל ימשיכו להביט בקנאה בהתפתחות הבנייה לגובה בעולם, ובמדינות הנחשבות כעולם שלישי, ומה שיישאר להם הוא האפשרות לבקר כתיירים במגדלים כאלו".
מקצצים בקומות
אז למה לא צומחים בישראל גורדי שחקים? הרי מדובר בפתרון מצוין למצוקת הקרקעות, שרק הולכת ומחריפה. עו"ד ענת בירן, מומחית לדיני תכנון ובנייה ויו"רית פורום תכנון ובנייה בלשכת עורכי הדין, אומרת כי שוק הנדל"ן המקומי מתקשה לעכל מגדלים בני עשרות קומות. והיא מסבירה: "ראשית, ככל שהבניין גבוה יותר, עלויות הניהול והתחזוקה בו גבוהות יותר, ולכן אינו מתאים למגורים לכול שכבות האוכלוסייה. זה מתאים רק לאוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, שמסוגל לשלם אלפי שקלים בחודש עבור הניהול והתחזוקה".
בנוסף, אומרת בירן, הבנייה לגובה מתאימה יותר לשכונות חדשות שבהן התושבים לא מבקשים לשמור על המרקם הקיים, וזה מסלק התנגדויות רבות שצצות כשרוצים לבנות מגדל בשכונה ותיקה".
בירן מעידה שבתקופה הנוכחית, נותנות הוועדות המקומיות משקל רב להתנגדויות תושבים לתוכניות חדשות", ומציינת שהתארגנויות התושבים מתמקצעות והולכות - מקימים עמותות ומנהלים מאבקים משפטיים ותקשורתיים. דוגמאות בולטות להצלחה של התנגדות תושבים לבנייה לגובה הן המגדלים אסותא ופרישמן-דיזנגוף, בתל-אביב, שבהן קוצץ מספר הקומות בעקבות התנגדויות שהגישו תושבים.
