ספטמבר 2008. הימים ימי דמדומי שלטונו של אהוד אולמרט. ראש הממשלה מודיע על התפטרות מתפקידו בעקבות עדותו המוקדמת של מוריס טלנסקי נגדו והאולטימטום שהציב יו"ר העבודה דאז ושר הביטחון, אהוד ברק, לקדימה להחליף את ראשה. הנשיא, שמעון פרס, מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על יורשתו של אולמרט בהנהגת קדימה, ציפי לבני.
התרגשות עוברת בחוגים מסוימים בישראל - לראשונה בתולדות המדינה כל רשויות השלטון יהיו תחת הנהגה נשית: ראש הרשות המחוקקת, דליה איציק שכיהנה אז גם כנשיאה בפועל בעקבות הנבצרות, עליה הודיע משה קצב; ראש הרשות השופטת, דורית ביניש; ועתה - לבני כראש הרשות המבצעת.
אלא שתוך 3 שבועות התברר שישראל לא עוברת כל-כך מהר לסדר מטריארכלי חדש. לבני נכשלת בניסיונה להקמת ממשלה, ולאחר הבחירות, בינואר 2009, השלטון נכבש בידי ממשלת ביבי-ברק-ליברמן.
והנה לקראת הבחירות הבאות, הצפויות בנובמבר 2012, אך לפי הערכות ייתכן שיתקיימו כבר בראשית השנה הבאה, נשמעים פעמי מהפך נשי חדש. גוש המרכז-שמאל, שלמעשה לא הצליח להתייצב מאז רצח המנהיג-האב, יצחק רבין, ב-1995; וניסה מאז להעמיד בראשו בעיקר גנרלים, מפואד בן-אליעזר, דרך עמרם מצנע וכמובן ברק - אך נחל בקלפי מפלות חוזרות ונשנות, כשכוחו בכנסת הולך ומצטמק - מצמיח כעת הנהגה נשית משולשת בראשות 3 מפלגות המרכז-שמאל הציוניות: לבני בראשות קדימה; שלי יחימוביץ' בראשות העבודה וזהבה גלאון בראשות מרצ.
כמובן שכל אחת מ-3 צריכה להיבחר תחילה בפריימריז במפגלתה. לבני תנסה לכבוש שוב את ראשות קדימה לקראת הבחירות הבאות, כשמולה יתייצב, ככל הנראה, שוב שאול מופז; יחימוביץ' הודיעה כבר שתתמודד על ראשות העבודה בספטמבר הקרוב, כשנכון להיום היא מובילה בסקרים יחד עם יצחק (בוזי') הרצוג; וגלאון, שתשוב לכנסת עם התפטרותו הצפויה של יו"ר מרצ, חיים אורון, כבר הודיעה שתתמודד על ראשות מפלגתה.
חזרה לגולדה ואלוני
בהיסטוריה של ישראל הנהיגו נשים מפלגות בשני מקרים - גולדה בשנים 1969-1974 כראש הממשלה וכראש מפלגת השלטון; ושולמית אלוני תחילה כמנהיגת רצ, ובהמשך כמנהיגת מרצ ב-1992, שסייעה לרבין לכבוש את השלטון במהפך השני. כעת, לראשונה בהיסטוריה הפוליטית של ישראל, 3 המפלגות העיקריות של המרכז-שמאל הציוני עשויות להיות בו-זמנית מונהגות בידי נשים.
כדי ש-3 הנשים הללו יכבשו את השלטון, הן צריכות להשיג יחד 50 מנדטים. זאת, תחת הנחה שהמפלגות הערביות ישמרו על כוחן ויקבלו 11 מנדטים גם בבחירות הבאות. היעד של 50 מנדטים לקדימה-עבודה-מרצ נראה כעת מעט קשה להשגה. ואולם, תארו לכם תרחיש - לא בלתי סביר - שבסיוע יאיר לפיד ואריה דרעי - הצפויים להופיע על הבמה הפוליטית לקראת הבחירות הבאות - היתרון היציב והברור של גוש הימין-חרדים נשבר, וגוש המרכז-שמאל מצליח להשיג רוב חוסם של 61 מנדטים.
האם הישראלים אכן שבעו מגנרלים לשעבר ומרי ביטחון למיניהם, שרואים ופותרים את כל הבעיות דרך כוונת הרובה? האם הישראלים יפקידו את הנהגת המדינה בימים של חוסר ודאות גיאו-פוליטית במזרח התיכון בידי טרויקה נשית? האם ישראל 2012 בשלה לממשלת לבני-יחימוביץ'-גלאון?