במושב "התיווך בצומת דרכים", שעמד בסימן זילות מקצוע התיווך והניסיונות הכושלים להתאגד, התלהטו הרוחות סביב שאלת סף הכניסה הנמוך למקצוע. יאיר לוי, מנכ"ל ובעלים של יאיר לוי אסטרטגיה, אמר שבענף נפוצה הלצה לפיה "גם חשמלאי רכב, ומוסכניקים בכלל, מוציאים חשבוניות על עסקאות נדל"ן שתיווכו בהן".
המתווכים מהקהל טענו שהאנשים מתכוננים לבחינת הרישוי שעות בודדות לפני שהם ניגשים אליה ועוברים אותה בהצלחה. רשמת המתווכים במשרד המשפטים, אתי מויאל, הודתה ש"המציאות הזו מוכרת". היא סיפרה שבמשרדה עובדים על שינוי הבחינה. מויאל העריכה כי עד אוקטובר השנה, או ינואר בשנה הבאה יועלה הרף, והמתווכים ייבחנו גם על שאלות מרכבות יותר הקשורות לתכנון עירוני, מיסוי ורגולציה בתחום הנדל"ן.
עדינה חכם, מנכ"לית אנגלו-סכסון, אמרה שהמתווכים, כ-14 אלף בישראל, צריכים להתאחד ולהקים איגוד מקצועי כמו רואי החשבון ועורכי הדין ו"לשפר בעצמם את האיכות האנושית במקצוע ולא להטיל את האחריות על המוסדות הממשלתיים בלבד".
עליזה כהן, מנכ"לית קבוצת רשף נכסים, הציגה מציאות שונה. היא טענה כי "משפטנים רבים מסיימים את לימודיהם באוניברסיטה ואינם פונים להתמחות במקצועם, אלא לעיסוק בנדל"ן כמתווכים".
עוד נושא שכיכב בפאנל היה התשלום למתמחים. חכם סיפרה שבסניף החדש שפתחה הרשת בקרית גת, שהוא סניף הנהלה, (לא ברישיון) המתווכים החדשים עובדים כחודשיים הנחשבים לסטאז', הכשרה שבמהלכה הם אינם מקבלים שכר. לעומתה, עליזה כהן, סיפרה שאצלם משלמים לסוכנים בתחילת דרכם שכר בסיס, על מנת שיוכלו ללמוד בנחת את המקצוע.
ג'קי מקמל, מנכ"ל מ.א.ן נכסים, קבל על כך שנרשמים יותר ויותר מקרים שבהם עסקאות נדל"ן נסגרות תוך ניגוד עניינים, וזאת כאשר עורכי הדין החותמים על החוזה מקבלים שכר טרחה גם על תרומתם המשפטית וגם כמתווכים. בקהל נשמעו קריאות הסכמה, והיו שטענו גם שהדבר קורה לא רק עם עורכי הדין, אלא גם עם בעלי מקצועות שונים כגון משווקים של פרויקטים, הגובים לעצמם קופון כמתווכים בסגירת עסקה.