כשקרול בארטס ביקשה לעבוד בהנהלת בקבוצת M3, לאחר שהצטרפה לחברה ב-1976, אמרו לה: "נשים לא עושות עבודות כאלו". בתגובה, היא פרשה, עברה לענף המחשבים, וכיום היא הנשיאה והמנכ"לית של יאהו, וממלאת תפקיד מפתח באינטרנט העולמי.
מי שנמצא בצוות המנווט את אחד הארגונים הגדולים בעולם, המונה יותר מ-500 מיליון חברים, היא אישה. שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, נחטפה לשם מגוגל, שגם בה הייתה חברת ההנהלה עולמית. בדרך הספיקה סנדברג לעבוד עם הבנק העולמי כדי להילחם בצרעת, באיידס ובעיוורון, וברזומה שלה רשום גם פרק שבו הייתה ראש המטה של שר האוצר האמריקני, לורנס סאמרס, בתקופת ממשל קלינטון.
סנדברג השפיעה ומשפיעה על הדרך שבה מיליוני אנשים חיים בעולם. היא לא עושה את זה כי היא אישה; היא לא עושה זאת למרות היותה אישה; היא עושה את זה כי היא שאפתנית, מבריקה ומאוד אכפתית.
הרעיון שמישהו יכול להגיד לך מה את יכולה או לא יכולה לעשות, שהיה ציר מרכזי בעולמן של נשים לאורך רוב ההיסטוריה, הוא רעיון אנכרוניסטי. התפיסה שתוכלי לעשות עבודה מסוימת בהצלחה פחותה מאדם אחר, כי את אישה, היא תפיסה שיותר ויותר נשים עוקרות מהשורש. הרבה נשים כבר לא עוצרות היום לחשוב - האם אנחנו טובות יותר מגברים. הן פשוט עושות את עבודתן בצורה מעולה, בלי להידרש להשוואה המיותרת למין השני. נשים רבות אומרות לעצמן, אני עושה עבודה מעולה כי אני אדם חכם, חרוץ, משכיל, הישגי, תחרותי. לא כי אני אישה או גבר.
אריאנה האפינגטון ייסדה ב-2005 את אתר Huffington Post, אתר חדשות ובלוג, שמכסה פוליטיקה, מדיה, עסקים, בידור ועוד. עם השנים התרחב האתר לכמה מהדורות מקומיות ברחבי ארה"ב, ואירח כותבים מלארי דיוויד דרך דונטלה ורסצ'ה ועד ברק אובמה.
בחודש שעבר רכשה קבוצת AOL את Huffington Post תמורת 315 מיליון דולר, ומינתה את האפינגטון לנשיאה ולעורכת הראשית של קבוצת המדיה שלהם, הכוללת כמה מהבלוגים ואתרי הלייף-סטייל החשובים בעולם. האפינגטון קראה לאתר שלה על שמה, הפכה אותו לכוח מוביל, מעשה שהיה בלתי נתפס עבור נשים, שנולדו 20-30 שנה לפניה. היא סוללת את הדרך בדוגמה שהיא מתווה לנשים בכל העולם לשאוף ליותר, לדעת שאפשר להגיע לאן שהן ירצו כי אין מגבלות ליכולות שלהן, חוץ מהמגבלות שהן שמות לעצמן.
הדבר הזה נכון גם לגבי השופטת דורית ביניש, שמונתה לנשיאה הראשונה של בית המשפט העליון בישראל, אחרי שהייתה האישה הראשונה שמונתה לפרקליטת המדינה. בשני התפקידים האלה היותה אישה לא היה רלבנטי. בייניש מונתה לשני התפקידים הללו בזכות היותה משפטנית מהשורה הראשונה, ואישה אמיצה בעלת יחסי-אנוש בלתי רגילים.
מי שעברה את השינוי התפיסתי הזה - שלא צריך העדפה מתקנת כי אין מה לתקן - יודעת שאם את לא מרגישה נחותה, איש לא יוכל להפלות אותך. יותר ויותר נשים מבינות, שאף אחד לא יכול לעצור אותנו מלחתור לקראת המטרות שלנו, להביע את דעתנו, להילחם על מה שחשוב לנו.
עלינו, הנשים שעברנו את השינוי הזה, להמשיך ולסחוף אחרינו את הנשים שעוד לא הגיעו לשם. עלינו למשוך את הנשים שלא מסוגלות להשתחרר מהאפליה, רק משום שהן חוששות שהבוס שלהן לא מספיק ליברלי. אנחנו צריכות לא לוותר לבנות שלנו, כי "בנות פחות טובות במתמטיקה", ולעודד את העובדות שלנו להתקדם ולשאוף להגיע הכי גבוה שאפשר. עלינו להנחיל לנשים מסביבנו את ההבנה, שאין דבר שיכול לעצור אותן בדרך לפסגה, ושבכל תפקיד, בכל תחום, הסיכויים שלהן זהים לאלו של הגברים שמסביבן.
"יום האישה הבינלאומי" הוא הזדמנות טובה לשאוף לכך, שיום אחד לא יהיה צורך לייחד ולהעלות על נס נשים שהגיעו גבוה. לקוות, שבעתיד מקומן של נשים בתפקידים בכירים יהיה כה מובן מאליו, שלא יהיה צורך להקדיש לזה מאמר בעיתון.
זהבית כהן היא מנכ"לית אייפקס ישראל
המאמרים התפרסמו ב"גלובס הערב" במסגרת פרויקט מיוחד ליום האישה הבינלאומי