העיתונאי ופרשן הספורט רון קופמן הגיש היום (ד') לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד מפעל הפיס בסך 3.1 מיליארד שקל, בטענה כי מפעל הפיס מטעה את ציבור המשתתפים בהגרלות החישגד בכך שהוא מעמיד למכירה כרטיסי גירוד גם לאחר שכבר לא קיים למי שרוכש אותם סיכוי כלשהו לזכות בפרס.
באמצעות עו"ד רם גורודיסקי טוען קופמן כי ההטעיה של מפעל הפיס את הציבור באה ליד ביטוי בכך שהוא אינו מפרסם ברבים את מספר הפרסים שהוא משלם בהגרלות חישגד וחישגד אלקטרוני, וכרטיסי ההגרלה שהופקו באותה סדרה עומדים למכירה גם לאחר שקטן או נשלל לחלוטין הסיכוי לזכות בפרס כלשהו.
לדבריו, מספר הכרטיסים בכל סדרה עומד על מיליונים, והתקופה בה נמכרים כרטיסי ההגרלות הינה ארוכה למדי ויכולה להימשך גם חצי שנה. מכאן, טוען קופמן, קיים סיכוי רב כי משתתף בהגרלה ירכוש כרטיס כאשר סיכוייו לזכייה נמוכים מאוד, או שכבר לא קיימים כלל, כיוון שהפרסים באותה סדרה חולקו כבר.
בתביעה נטען כי במקום שסיכויי הזכייה בפרס כלשהו בהגרלות יהיו שוויוניים ובלתי מושפעים מגורמים חיצוניים, הם מושפעים בצורה דרמטית מכמות הפרסים ששולמו עד אותה עת. ואולם, עובדה זו אינה נמסרת לציבור ואינה מפורסמת על-ידי מפעל הפיס. כך למעשה, קיים בהגרלות החישגד והחישגד האלקטרוני תנאי מהותי המשפיע על הסיכוי לזכות, שאינו מובא לידיעת הציבור.
עוד טוען קופמן בבקשה לייצוגית כי שיטת פעולה זו מנוגדת לנהוג במדינות אחרות, בהן קיימות הגרלות דומות. הפסול בנוהג זה של מפעל הפיס, טוען קופמן, מתעצם לנוכח העובדה כי הגרלות החישגד מתאפיינות במגוון של פרסים שאינם בסכומי כסף גבוהים במיוחד.
לפיכך, נטען, בצד הסיכוי לזכייה באחד מהפרסים הראשונים, הגבוהים יחסית, מניע עיקרי עבור המשתתפים בהגרלות אלה הוא הסיכוי לזכייה בפרס כלשהו. בשנים האחרונות, מפעל הפיס עצמו ממתג וממצב הגרלות אלה כרכישה כדאית, תחת הכותרת "בוא'נה, זה אחלה כסף". לדברי התובע, המסר אותו מפרסם מפעל הפיס לציבור הרחב הוא כי גם אם סכום הפרס אינו גבוה במיוחד - ההשתתפות בהגרלה כדאית ומשתלמת.
לו היה מפעל הפיס נוהג כדין ומגלה לציבור המשתתפים בהגרלות כמה פרסים כבר שולמו, נאמר בבקשה, היה יכול התובע, או כל משתתף אחר, לבחור את ההגרלה או הסדרה העדיפה עליו, בה מן הסתם קיימים סיכויים גבוהים יותר לזכייה כלשהי, או להחליט כי אינו מעוניין להשתתף בהגרלה כלל.