תעשיית ההיי-טק הישראלית ידועה ביכולות התוכנה הגבוהות שלה, בהתמחות במוליכים למחצה ובשבבים ובהיותה קו ייצור למוחות וכישרונות טכנולוגיים. גם בתחום מוצרי הצריכה הדיגיטליים והגאדג'טים היא מככבת, אך בעיקר בליבם של המוצרים. בשבב, בטכנולוגיית דחיסת האותות, בטכנולוגיית הוויירלס, אך לא במוצר שהוא כולו כחול לבן. גאדג'ט שהצרכנים מחזיקים ביד.
אחד המוצרים הצרכניים הישראלים הראשונים שעשו מהפכה ויצרו קטגוריה חדשה לחלוטין הוא הדיסק-און-קי שפיתחה חברת אם-סיסטמס, שאמנם לא יוצר בשעריה אך היא הייתה זו שמכרה את המוצר הסופי. מוצר מ-א' ועד ת' עם חותמת ישראלית. אך היא הייתה אחת הבודדות.
בשנים האחרונות יותר ויותר חברות מקומיות אחראיות על פיתוח מוצר טכנולוגי-צרכני שלם. חברות כמו Boxee, שמייצרת ממיר טלוויזיה מיוחד שמתחרה במוצרים של הענקיות גוגל ואפל, או PowerMat, שפועלת בתחום משטחי ההטענה האלחוטיים לצד דורסל ואנרג'ייזר, הן דוגמאות טובות. המוצר כולו רשום על שמן.
"הסיבה שאנחנו רואים באחרונה יותר חברות ישראליות עם מוצרים צרכניים מוגמרים, קשורה לבגרות שוק", אומר אורן רביב, אנליסט בכיר לטכנולוגיות חדשות ב-IDC. "ישראלים רבים שעבדו בחברות היי-טק בחו"ל נחשפו לשיטות עבודה חדשות ויצרו קשרים עם אנשים מעבר לים. ישראל מאוד חזקה בתחום המוליכים למחצה, שזה הבסיס למוצרים בתחום הזה, וזה יצר את החיבור בין אנשי הפיתוח לאנשי השיווק". הצרכן הסופי הפך לחלק הרבה יותר משמעותי בשנים האחרונות מתעשיית האלקטרוניקה.
"גלובס" מציג את החברות הישראליות שלקחו את היכולות ההנדסיות והפיתוחיות צעד ענק קדימה, והופכות את ישראל לשחקנית בתחום מוצרי הצריכה הדיגיטליים, לא רק במסגרת עסקאות OEM.
מאיימים על הכבלים והלוויין
חברת Boxee נחשבת לאחת מהישראליות פורצות הדרך בתקופה האחרונה. המוצר שלה, Boxee Box, מנסה לשנות את עולם הטלוויזיה המסורתית, שבו חברות הכבלים והלוויין שולטות בצרכנים דרך הסכמים מגבילים ותוכן מצומצם.
כך, ניתן לצרוך תוכן אינטרנטי בצורה נוחה על-גבי הטלוויזיה בסלון, כמו השכרת סרטים מנטפליקס, ערוצי טלוויזיה אינטרנטיים וגישה לתוכן המאוחסן במחשב.
מאחורי ייצור והפצת הממיר אמנם עומדת החברה הטאיוואנית D-Link, אך לב המוצר הוא ישראלי. עד כה צברה בוקסי 1.5 מיליון משתמשים והיא גייסה לאחרונה 16.5 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון פיטנגו ובשיתוף Softbank. החברה החלה גם בשיתופי פעולה עם iomega להטמעת התוכנה שלה במכשירי אחסון ועם חברת ViewSonic שמשלבת את הממשק של בוקסי בתוך מסך הטלוויזיה שלה.
על אף השורשים המקומיים, מנכ"ל בוקסי, אבנר רונן, אומר שקשה לדחוף מוצר היישר מישראל, במיוחד לצרכנים פרטיים. "אנחנו עושים את השיווק מניו יורק - לו היינו עושים אותו מישראל, היה לנו קשה. אין הרבה חברות ישראליות שמוכרות מוצרים ישירות לצרכן, במיוחד כשהשוק בארץ קטן וקשה לשווק דרכו מוצר לעולם. מנגד, כשבונים מוצר שפונה יותר לארגונים, זה יותר קל. כך יש לחברה קהל לקוחות יותר מוגדר והיא יכולה לעלות למטוס וללכת למכור להם".
אף שמדובר בחברה ישראלית, בוקסי לא מוכרת את המוצר שלה באופן רשמי בחנויות בארץ. "האתגר הוא שצריך תוכן מקומי, כמו גישה לאתר מאקו. בלי גישה לתכנים אינטרנטיים, זה בסך הכול סטרימר", אומר רונן. "אבל אנחנו רוצים להביא את בוקסי לארץ עוד השנה".
מוצר אזהרה ברכב
חברה ישראלית נוספת בתחום הרכב היא Mobileye. בעוד שגוגל עובדת על רכב שיודע לנהוג לבד, החברה מפתחת בישראל מוצר שיודע להתריע בפני הנהג על סכנת התנגשות בהולך רגל או ברכב הנמצא מלפניו וגם לעדכן על שמירת מרחק וסטייה מנתיב הנסיעה. המוצר של החברה מורכב ממצלמה הסורקת את קדמת הרכב וממסך המספק חיווי ויזואלי וקולי לנהג.
"יש חברות שהולכות לאקזיטים מהירים, כשהטכנולוגיה שלהן מותאמת לחברות אחרות", אומר מנכ"ל מובייל-איי מוצרים, יצחק ליטמן. "אנחנו עובדים על הטכנולוגיה שלנו מ-1999, מכיוון שלוקח לה זמן להבשיל. המוצר לא פותח כדי להתממשק עם מוצר אחר ולהיות טכנולוגיה משלימה, אלא לעמוד בפני עצמו".
מובייל-איי משלבת את המוצרים עם מספר חברות רכב גדולות כמו BMW, וולבו וג'נרל מוטורס. כדי להתמודד בארה"ב ובאירופה, סמנכ"ל השיווק, הרמן שפרלינג, מחברת האודיו הבינלאומית הרמן קרדון, החל לעבוד בתור יועץ חיצוני ולעזור בקבלת החלטות אסטרטגיות.
הטענה אלחוטית, ברכב ובמשרד
חברת PowerMat הישראלית, מציעה משטח הטענה שעליו מניח הצרכן את הטלפון שלו והוא יתחיל להיטען באופן אוטומטי ואלחוטי. פאוורמט מציעה גם מוצר סופי לצרכן וגם החלה באחרונה בשיתוף פעולה עם חברת הרכב ג'נרל מוטורוס, במסגרתו תשלב ברכבי החברה את הטכנולוגיה.
בפאוורמט שוקדים על שיתופי פעולה עם חברות וארגונים לשילוב משטחי הטענה בשולחנות בסביבת המשרד, בבתי קפה, בבתי מלון ואף בכיסאות המתנה בשדות התעופה. בדומה לבוקסי, פאוורמט עדיין לא מוכרת את המוצר שלה בישראל, אולם היא מתכננת להיכנס לשוק השנה וגם להפוך אותו לשדה ניסויים למוצרים החדשים שלה.
מדיה בוקס ברכב
חברת iway Mobile, שמפתחת את מערכת המדיה הסלולרית לרכב קומודו, בונה קודם כל על השוק המקומי. המוצר שלה - מערכת תקשורת המאפשרת לנהג לקבל מידע מגוון בסביבת הרכב כמו עדכונים על עומסי תנועה ויכולות ניווט, האזנה לתחנות רדיו אינטרנטיות וצפייה בערוצי טלוויזיה - ישווק בקרוב דרך סלקום.
אף שמשרדי החברה ממוקמים בבאר שבע, הרחק מהזירה העסקית היושבת במרכז הארץ, החברה מצליחה ליצור קשרים עם יצרניות רכב ומפעילות סלולר גדולות ממדינות אחרות בעולם. "הקדמה הטכנולוגית מאפשרת לעשות בקלות עסקים בינלאומיים. היום אני יכול בקלות לשלוח מייל או לעלות למטוס", אומר מנכ"ל iway Mobile, דני קנפו. "יש היום פתיחות יותר גדולה, למשל, בעולם האסיאתי, מה שלא היה לפני 15 שנה".
קנפו קידם את מערכת קומודו בתערוכת הסלולר העולמית בברצלונה. "קיבלתי 4,000 כרטיסי ביקור וחברות כמו סמסונג, מרצדס, נוקיה, פייסבוק ומיקרוסופט הגיעו להתרשם מהמוצר. אחרי שהם הגיעו אלינו לביתן, קל לי יותר להרים אליהן טלפון".
לנסוע על האופנוע ולשמוע
חברת Cardo Systems הישראלית פיתחה בעבר דיבוריות בלוטות' אישיות לצרכנים, אך החליטה להתמקצע בנישה של אוזניות ייעודיות לאופנוענים כדי ליצור בידול.
"נטשנו את תחום האוזניות האישיות בגלל התחרות מהמזרח הרחוק. שם אמנם מייצרים מוצרים דומים באיכות נמוכה יותר, אבל עדיין ברמה שאנשים מוכנים לקנות", אומר מנכ"ל החברה, אבי גלזרמן. "גילינו שהערך המוסף שאנחנו נותנים פחות משתלם ללקוח ולכן פנינו לאוזניות בלוטות' לקסדות, שם אנחנו מציעים יכולות שאנחנו יודעים למנף אותם". עד סוף השנה מתכננת קארדו, שמאפשרת גם קיום שיחות ועידה בין אופנוענים על בסיס תקשורת אלחוטית, להשיק דיבוריות לקסדות אופניים.
רמקולים זולים יותר בארץ
ממקום מושבה בנס ציונה, חברת Morel הישראלית נאלצת להתמודד בשוק מוצרי האודיו והרמקולים עם מותגים בינלאומיים כמו B&W ו-Bose. לצד זוג רמקולים מעוצבים הנמכרים ב-130 אלף שקל, מציעה מוראל גם
סדרות רמקולים בטווחי מחירים יותר שפויים. בשונה ממוצרי צריכה אלקטרוניים אחרים שנמכרים בישראל ברמות מחיר גבוהות מאשר בארה"ב, למשל, מי שירכוש בארץ רמקולים של מוראל ישלם פחות.
"אנחנו מציעים לקנות מותג בינלאומי במחיר הנמוך לפחות ב-30% מחו"ל", אומר מנהל השיווק של מוראל, שי אלעל. גושפנקא להצלחת הרמקולים של החברה היא קיבלה מסין, שם החלו לזייף את המוצרים שלה. "מזייפים אותנו הרבה שנים מסביב לעולם, אבל רק ברמת העיצוב ולא בסאונד. את זה קשה לחקות", הוא טוען.
בתחום הסלולר, זה לא ממש עובד
לצד הפיתוחים הישראלים המוצלחים, יש גם אכזבות. חברת Else (אמבלייז מובייל לשעבר), ניסתה לייצר בעצמה טלפון סלולרי ולהתחרות בענקיות כמו נוקיה, אפל וסמסונג, אך הפסיקה את הפעילות עוד לפני שהספיקה למכור מכשיר אחד בשוק.
Else אמנם לא תכננה למכור בשלב הראשון את הטלפון בישראל, אך גילתה במהרה שגם בשוק העולמי לא מחכים בזרועות פתוחות למכשיר המגע המתוכנן שלה.
חברת מודו, שניסתה גם היא לייצר טלפון סלולרי חדשני, כשלה אף היא. מודו, שאותה ייסד וניהל דב מורן, שאחראי על פיתוח התקני הדיסק-און-קי, עשתה רעש שיווקי כשהשיקה את הטלפון הסלולרי הקטן בעולם. המכשיר של מודו היה מסוגל להתחבר לאביזרים שונים ולאפשר להם לקבל יכולות סלולריות. אך חוסר ההצלחה בשוק, הביא להפסקת פעילות החברה אחרי ששרפה יותר מ-100 מיליון דולר.
למרות זאת, מורן עדיין מאמין ביכולות המקומיות. "אין סיבה שלא נראה הצלחה של חברות עם מוצרים טכנולוגיים. יש בישראל הרבה חברות היי-טק", אומר מורן ל"גלובס". "אני בקשר עם חלק מהחברות שפעילות היום בשוק הזה ויש שם אנשים נפלאים. יש להן סיכוי להתמודד עם המתחרים מחו"ל - זה הכול עניין של התמדה. צריך לזכור שיהיו גם כישלונות לצד הצלחות".