פרט למניין ההרוגים ביפן, אשר ממשיך לעלות כל העת, ישנו חשש מדליפה רדיואקטיבית חמורה בכור הגרעיני בעיר פוקושימה ביפן, אשר נפגע ברעש האדמה ובצונאמי שהגיע אחריו. מצלמות הטלוויזיה תיעדו את מה שנראה כפיצוץ בכור.
המומחים הישראליים בנושא חלוקים בדעותיהם באשר להשלכות הפגיעה הקשה בכור. פרופסור מנחם לוריא מהאוניברסיטה העברית, מומחה לבקרה ומניעה של זיהום אוויר, אמר לחדשות 2 כי "זה מדאיג מאוד. אין ספק שלא הכרנו דבר כזה שנים רבות, אולי מאז שנעשו ניסויים גרעיניים באטמוספירה בשנות ה-50".
פרופ' לוריא: יותר מסוכן מצ'רנוביל
"ממה שרואים, האסון הזה אפילו יותר מסוכן מצ'רנוביל, גם מבחינת חשיפה של האוכלוסייה והעובדים לחומר רדיואקטיבי ומבחינת גם הנדידה של התמרה הרדיואקטיבית באזור", אמר פרופ' לוריא.
הוא הסביר כי, "ברגע שהטמפרטורה יוצאת משליטה, הדלק הגרעיני עובר לפאזה הגזית ומאחר שמדובר במתכות ומוצקים, הם נהפכים לחלקיקים והם אלה שיכולים לנדוד למרחקים מאוד גדולים. בצ'רנוביל הם נדדו אלפי קילומטרים".
"אני חושב שהסיכוי שיגיעו לאזורנו שואף לאפס, אבל בפירוש כל איזור האוקיינוס השקט יכול לספוג כמויות רבות של קרינה רדיו. סין, קוריאה, ואפילו בצפון אמריקה סביר שתימדד עלייה ברמת הרדיואקטיביות", הזהיר.
פרופ' רונן: עוד אין סכנה של ממש
פרופסור יגאל רונן, מומחה לכורים גרעיניים מאוניברסיטת בן גוריון, הסביר בחדשות 2 כי מה שאנו רואים בתמונות הוא לא פיצוץ של ממש, אלא שחרור של קיטור. "אין שם שום דבר שיכול להתפוצץ. כתוצאה מהתקלה של אובדן הקירור, החומרים הרדיואקטיביים פולטים חום ויש צורך לסלקו".
"היות והקירור לא עובד, הקירור נעשה ע"י כך שחלק מהמים הופכים לקיטור ויש צורך לשחררו", אמר פרופ' רונן. "כנראה שמספר מוטות דלק בתוך הכור נפגעו, המעטפת נפגעה, ואז חומר רדיואקטיבי דולף לקיטור וכשמשחררים את הקיטור כמות מסוימת של חומר רדיואקטיבי יוצאת".
על הסכנות הצפויות הסביר פרופ' רונן כי "כשליבת הכור לא הותכה, הסכנה היא מאוד מזערית. יותר מפחידים את הציבור מאשר באמת קיימת סכנה. ליבת הכור נמצאת בבניין שנקרא 'מאטם' - כיפת ברזל עבה שאמורה לעבוד גם ברעידת אדמה, תפקידה הוא למנוע דליפה מליבת הכור ולא לאפשר לחומרים הגזיים לדלוף אל מחוץ לכור. התקלה היא מוכלת ואפשר להתמודד איתה. הסכנה תהיה אם תתרחש התכה של ליבת הכור או פריצה בבניין המאטם".