היסטוריה נולד ב-1758 בדרום אירלנד. אביו היה חקלאי, והובאן התחנך עם בעלי האדמה שאצלם עבד אביו, וקיבל הכשרה כבונה גלגלים וכנגר. בשנות העשרים לחייו התקבל ללימודים בבית הספר הגבוה לציור בדבלין, הצטיין בלימודיו ואף זכה בפרסים, ולאחר סיום הלימודים, עבד כמתמחה וכשרטט בסטודיו של מנהל בית הספר, האדריכל תומס אייבורי.
הגירה לאחר המהפכה האמריקאית היגר הובאן לארצות הברית וב-1785 החל לעבוד שם כאדריכל. הוא הכיר רבים מהאירים שהיגרו לפניו וכבר התערו בממשל, וקשרים אלה סייעו לו לקבל עבודות. הוא תכנן, בין השאר, את בית המשפט המחוזי בצ'רלסטון שבדרום קרוליינה ואף פתח בית ספר לשרטוט. יש האומרים כי ייתכן שאף פגש בג'ורג' וושינגטון במהלך ביקורו של הנשיא בדרום ב-1791. בין אם פגש בו או לא, וושינגטון התלהב מעבודתו והזמין אותו לפילדלפיה, שהייתה אז הבירה הזמנית.
הזכייה הגדולה ביולי 1792 זכה הובאן בתחרות לתכנון משכן הנשיא בוושינגטון הבירה. הצעתו נבחרה מבין תשע הצעות, והוא אף זכה במדליית זהב בזכות הצעתו היפה והמעשית. את מיקומו של הבית בחר הנשיא וושינגטון יחד עם מתכנן העיר פייר לאנפנט, בכתובת שדרות פנסילבניה 1600 של היום. רבים מאמינים שהובאן ביסס את השרטוט שלו על בית ליינסטר בדבלין, שבו יושב כיום הפרלמנט האירי, אולם וושינגטון הכניס בתוכנית המקורית כמה שינויים: הגדיל מעט את הבית, ביקש להוסיף קישוטים, הוסיף לו אולם גדול לקבלות פנים, ודרש שהבניין יצופה אבן.
הבית הלבן הבנייה החלה באוקטובר 1792 והושלמה ב-1800. בשנים אלו פיקח הובאן על הבנייה והתפרסם בזכות היעילות, כושר המנהיגות ותשומת הלב שנתן לפרטים. כשנקלעה בנייתו של בניין הקפיטול לקשיים, מונה הובאן לפקח גם על בנייתו, אף שתוכנן בידי האדריכל וויליאם תורנטון. הובאן היה מעורב גם בבנייתו של משרד האוצר האמריקני, ובבנייתם של משרדים נוספים. נוסף לכך היה מעורב בבנייתם של כמה מהמוסדות הקתוליים בעיר, בהם אוניברסיטת ג'ורג'טאון, שבנה למד אחד מבניו. הבית הלבן עלה באש ב-1814, והובאן שב ופיקח על בנייתו מחדש.
הנשיא וושינגטון לא זכה לראות את השלמת הבנייה, והזוג הנשיאותי הראשון שעבר אפוא לגור בבניין היו ג'ון ואביגיל אדמס. מאז התגוררו בבניין כל נשיאי ארה"ב, וכל אחד מהם הכניס בו שינויים לפי טעמו - אולם הקירות הפנימיים והחיצוניים נותרו ללא שינוי. בבניין 132 חדרים, 35 חדרי אמבטיה, 147 חלונות, 28 מקומות לאח, שמונה גרמי מדרגות ושלוש מעליות. בעבר כונה הבניין "ארמון הנשיאות" או "בית הנשיא", ורק ב-1901 נתן לו הנשיא תיאודור רוזוולט את השם שבו הוא נודע בכול העולם כיום - "הבית הלבן".
משפחה בוושינגטון הכיר הובאן את אשתו (ייתכן שהייתה השנייה), סוזנה סוול. סוזנה ילדה לו עשרה ילדים, אולם שלושה מהם מתו בצעירותם, וגם היא עצמה הלכה לעולמה בגיל צעיר. רוב הניירות והמסמכים של הובאן אבדו בשריפה בשנת 1880, ולכן רק מעט יחסית ידוע אודותיו.
עוד משהו הובאן היה שייך למסדר הבונים החופשיים. בנוסף לארכיטקטורה, עסק הובאן גם ביזמות נדל"ן, בבנייה ובהשכרה. הוא היה גאה במוצאו האירי ואף הקים עמותה שתסייע למהגרים צעירים ממולדתו האירופית. במידע רשמי שפרסם אודותיו הבית הלבן, מצוין שהובאן החזיק עבדים שסייעו לו בעבודתו - בעיקר נגרים מומחים. הוא הלך לעולמו ב-8 בדצמבר 1831 ונקבר בוושינגטון.