"הייתי לפני כמה ימים בסיור בעמותת 'עלם'. כאחד שחשב שהוא יודע בדיוק מה נעשה במדינה הזאת, מכור לחדשות וקורא את כל העיתונים - הייתי בהלם. ילדות בנות 12 מכורות להרואין. זנות של ילדים, בנים ובנות, בשביל להשיג כסף לסמים. לפעמים מבצעים אקט מיני בשביל כסף למקלחת. חשבתי שיש עשרות, דיברו על אלפים. חשבתי שדברים כאלה יש רק במדינות עולם שלישי. כדאי שנתחיל לראות איפה אנחנו חיים, נסתכל על עצמנו במראה ונתחיל להתמקד בבעיות האמיתיות שיש כאן".
כך אומר, בראיון מיוחד למגזין "פירמה", הראל ויזל, מנכ"ל רשת האופנה הישראלית פוקס.
- אילו היית שר הרווחה, מה היית עושה?
"אם הייתי שר הרווחה, אני בטוח שתוך 3 חודשים ילדים בני 12-13 לא היו מסתובבים בגנים הציבוריים ועוסקים בזנות בשביל להשיג כסף לסמים. נקודה. לא תוך שנתיים, לא להקים ועדות, ועדות משנה או קבוצות של יועצים. תוך 3 חודשים זה היה נגמר. מעניין אותי לדעת אם שר הרווחה מסתובב בניידות האלה בלילות ורואה את הדברים האלה, או שהוא קורא על כך רק באימיילים".
- איך ההרגשה להיות בן לעשירון העליון בעוד בארץ יש מעמד בינוני שנאבק ואנשים שרעבים ללחם?
"הרגשה מצוינת. אני זוכר את עצמי בחופש הגדול, כשהייתי בן 16, עומד עם דלי מלא סברסים בכניסה לשקם הגדול בגבעתיים ומוכר סברסים לכל מי שנכנס. אני זוכר את עצמי עובד כנער שליחויות, כעבודה שנייה אחרי שהשתחררתי, במשך שנתיים וחצי, משבע בערב עד 23:00 כל יום במסעדה הסינית ברמת-אביב.
"אני יודע שכל מי שרוצה יכול למצוא עבודה, ואני מתקומם נגד אלה שיושבים בבית, בוכים על מר גורלם ואומרים שהם לא מסוגלים למצוא עבודה. לכל מי שרוצה לעבוד יש עבודה. אנחנו מחפשים בשיניים עובדי מחסן ולוגיסטיקה במחסנים הראשיים, ולצערי אנשים לא רוצים לעבוד".
ויזל גם מקפיד שילדיו, שנולדו למציאות ורודה משלו, לא ינוחו על זרי הדפנה. "לפני מספר חודשים, כשחזרתי מהעבודה ביום שישי בצהריים, ראיתי את הילד שלי, בן 12, מארגן חברים במגרש החניה של סביון, לשטיפת מכוניות. לאירועים בסביון הוא מגיע עם צידנית ומוכר ארטיקים.
"כשהבן שלי, בן 16, עבד בסניף פוקס בקריית-אונו, הוא חזר יום אחד באחת בלילה הביתה ואמר 'אבא, אולי חופש מחר?', אמרתי לו, 'היית צריך לתכנן מראש שמחר לא מגיעים לעבודה'".
- יש כאן רדיפה של אנשי עסקים?
"במידה מסוימת יש רדיפה. מנסים להעצים כל הזמן את הסיפור של הון-שלטון".
"המדינה הייתה חמדנית"
דוגמה חיה לרדיפה של המדינה אחר אנשי עסקים, מוצא ויזל בנושא תמלוגי הגז. "יש כאן תמרור אזהרה לאנשי עסקים, שמפחיד לעשות עסקים עם המדינה כי היא לא תמיד עומדת במילה שלה. אני לא מכיר את פרטי הפרטים כי אני לא מאלה שמשקיעים, למרות שאחד מבעלי רציו, יגאל לנדאו, הוא חבר טוב ושכן שלי. איך יכול להיות שעושים עסקה ונותנים לאנשים לחפש גז ונפט, וברגע שמגלים גז או נפט משנים את חוקי המשחק ורוצים לגבות תמלוגים גבוהים יותר?"
- זה הוביל אותך למסקנות כלשהן באשר להתנהלות העסקית שלך כאן?
"אני לא רואה איך זה משפיע עליי, אבל אני חושב שזה יכול להשפיע על חברות בינלאומיות שירצו להשקיע בישראל. מבחינתן זה סימן שאלה על עסקאות או חוזים עתידיים שלהן במדינת ישראל. לו הקידוח היה נכשל, אף אחד מהממשלה לא היה נותן זיכוי ומענקים על ההשקעות, כך גם כשהצליח - הממשלה לא צריכה לשנות את ההסכם. מה הם חשבו, שמישהו הולך לעשות קידוח והוא מצפה לא לגלות גז? עשית עסק - תקיים את המילה שלך".
- המדינה הייתה רשלנית?
"המדינה הייתה חמדנית".
לדברי ויזל, "המדינה נעזרת ביחצנים על מנת ליחצן את המהלך מול בעלי ההון, כשלמעשה מי שמחזיק בכמויות ענקיות של מניות החברות האלה זה עמך ישראל. מאות אלפי אנשים שהימרו וקנו את המניות. המדינה לא פוגעת רק בבעלי ההון, אלא בגברת כהן מחדרה".
- אתה לא באמת חושב שגברת כהן מחדרה קנתה מניות. הרי פלח מאוד מסוים של האוכלוסייה משקיע בבורסה.
"לפי מה שאני יודע, מאות אלפי אנשים מישראל נמצאים בשוק ההון, ואם אני מדבר על עמך ישראל, אז בעקיפין העם יושב בכל הקרנות וכל הקרנות משקיעות בכל מניות הנפט - הפגיעה היא רוחבית.
"אני בטוח שאחוז הגברות כהן מחדרה שמשקיעות במניות הנפט גבוה מאלו שמשקיעות בחברות גדולות ומסודרות, כי אצלן החלום גדול יותר בשל הסיכוי שמניות הנפט, במידה שיצליחו, יעלו במאות אחוזים. וכמו שאני בטוח שאחוז הגברות כהן מחדרה שממלאות טוטו ולוטו גדול יותר מאחוז עשירי המדינה, אני בטוח שזה דומה במניות הנפט.
"האם יכול להיות שגברת כהן מחדרה תזכה בטוטו או בלוטו, והמדינה תטיל תמלוגים גבוהים יותר על הזכייה בפרס הראשון בעשרות מיליוני שקלים בלי שהיא ידעה זאת קודם? זה זהה לחלוטין. את זעקותיה לא ישמעו. האוצר צייר את זה כאילו זו מלחמה בין המדינה לעשירי ישראל שמחזיקים בחברות".
- גם ח"כ שלי יחימוביץ'?
"חד-משמעית גם היא. ובמקרה הספציפי, לדעתי היא עשתה גם טעות פוליטית, כי היא כאילו ניסתה להילחם בעשירים - אבל היא פגעה בקהל פוטנציאלי של מאות אלפי בוחרים שלה, שמחזיקים במניות האלה".
ח"כ שלי יחימוביץ' מסרה בתגובה לדברי ויזל: "המאבק על תמלוגי הגז הוא מאבק על מה ששייך ממילא לציבור, כך שאין מדובר במלחמה. עמדותיי הכלכליות לא נקבעות על-פי תועלת פוליטית, אלא על-פי מה שהגון ונכון וטוב למדינה ולאזרחיה, והנימה הדקה של האיום הפוליטי בדבריו של ויזל לא עושה עליי רושם. צריך לציין כי המוסדיים השקיעו שברי אחוזים במניות הגז, כך שציבור החוסכים הרחב לא רק שלא נפגע, אלא שהוא וצאצאיו ייהנו מפירות רווחי הגז".
הראיון המלא - במגזין "פירמה".
לעמוד הפייסבוק של פירמה