1. על פערי הרמות האדירים בין ריאל מדריד לברצלונה לא צריך להרחיב. ראינו את השחיטה 0-5 בקאמפ נואו בסוף נובמבר. כולנו רואים מדי שבוע את הכדורגל הסוחף של בארסה, לעומת משהו מרשים הרבה פחות שמציגה ריאל. אבל מי שחושב שמאבק האליפות בספרד מת, כדאי שיציץ קודם אל תקדים מההיסטוריה הלא-ממש רחוקה.
העונה היא 2006/07. גם אז ברצלונה, באימונו של פרנק רייקארד ובכיכובם של רונאלדיניו, אטו, מסי, דקו וצ'אבי, נחשבה לקבוצה האטרקטיבית והטובה ביותר בעולם. גם אז, ריאל של פאביו קאפלו היתה הקבוצה הפרגמטית והמשעממת. בדיוק כמו היום, עמד ב-2007 הפער בין ברצלונה המוליכה לבין ריאל, אחרי 28 מחזורים, על חמש נקודות. זה נגמר עם אליפות שהוכרעה ביום האחרון של העונה לטובתה של ריאל. בעונה הנוכחית, אפשר להעריך שהסיטואציה של ריאל אפילו יותר "נוחה": יש לה עדיין משחק ביד מול ברצלונה, ועוד בברנבאו. ב-2006/07, בשלב הזה של העונה, שני מפגשי ה"אל-קלאסיקו" כבר היו מאחורי בארסה וריאל.
כדרכם של מאמנים זהירי-לשון כמוהו, גם פפ גווארדיולה ממש לא סוגר את סיפור הליגה הספרדית. "ברור לי שהאליפות תוכרע רק ממש לקראת סוף העונה", אמר מנג'ר ברצלונה אחרי שהשמיט 2 נקודות ביום ראשון ב-1-1 עם סביליה.
2. עוד קפיצה קטנה ל-2006/07. למרות האליפות, לקתה ריאל מדריד במחלה חשוכת-המרפא שמאפיינת אותה לאורך השנים: ביזוי מעמדו של המאמן. התואר שקאפלו הביא לא ממש הרשים את רמון קלדרון, הנשיא דאז, שפיטר את האיטלקי בבושת פנים. הסיבה: כדורגל לא מספיק אטרקטיבי.
השאלה שהכי מסקרנת כרגע את האוהדים והתקשורת בספרד היא מה יהיה עם ז'וזה מוריניו בעונה הבאה. על הנייר, הסיכויים של הפורטוגלי להמשיך בתפקיד המנג'ר גם בעונה הבאה נראים קלושים. קודם כל בגלל ההתבטאויות של מוריניו עצמו, שלא מפסיק לשחרר בחודשים האחרונים הצהרות בהן הוא מפגין חוסר-אכפתיות כללי כלפי ריאל, ומביע את רצונו לחזור לאמן באנגליה. עניין אפילו יותר מהותי מהבחינה הזאת הוא אופיו הייחודי של הנשיא הנוכחי, פלורנטינו פרז, אדם שלא ממש ידוע בסבלנות אינסופית למאמנים שלו: מוריניו הוא המנג'ר ה-7 שמעסיק פרז ה-8 השנים שבהן הוא משמש כנשיא המועדון (בשתי קדנציות שונות).
אבל הסטטוס של מוריניו קצת שונה. פרז לא מרבה לדבר על המאמן שלו, אבל מההצהרות הנדירות שלו על הפורטוגלי אפשר ללמוד שיש ביניהם יחסים של הערכה. בדצמבר הוא קרא לו "המאמן הטוב בעולם". בסוף השבוע, במפגש הוקרה לחברי המועדון שחוגגים העונה 60, 50 או 25 שנים רצופות כ"סוסיוס", התייחס שוב פרז למוריניו: "מוריניו מגלם את ריאל מדריד. הוא לא רק מאמן מצוין, הוא גם מייצג באופן טוטאלי את האינטרסים של המועדון".
מה אומרים הפרשנים בספרד על מעמדו של מוריניו לקראת העונה הבאה? "צריך להבין שפרז שינה קונספט", מסביר אלפרדו רלאנו מהעיתון "אס", הנחשב למקורב לריאל מדריד. "פעם השחקנים היו הכוכבים הראשיים של המועדון והמאמן היה במעמד משני. אבל כשאחד כמו מוריניו נמצא כאן, ברור שהוא הכוכב הראשי".
המסקנות: זכייה בתואר משמעותי (אליפות או ליגת האלופות) תשאיר את מוריניו לשנה נוספת בברנבאו בכל מקרה, ובלי קשר לאיכות הכדורגל. אבל גם עונה נטולת תארים, באופן שכל כך לא הולם את ריאל מדריד, כנראה לא תשים קץ לקדנציה שלו בברנבאו.
פלורנטינו פרז. מפטר סדרתי (אבל מוריניו יכול להיות רגוע) / צילום: רויטרס
3. בעונה הקודמת הוא נחשב לאחד הפלופים הכי גדולים בתולדות ריאל מדריד. רכישה בשווי 35 מיליון אירו מליון הצרפתית הרימה את הציפיות ממנו לשמיים, אבל הוא נתן בתמורה 9 שערים בלבד ב-32 הופעות. אך עונת 2010/11 הביאה איתה את התחייה של קארים בנזמה.
החלוץ, שאמור לעלות הערב (ד') בהרכב מול האקסית שלו, כבש שלושה צמדים בשלושת משחקי הליגה האחרונים. העונה כבר יש לו 19 שערים ב-38 הופעות. ובהיעדרו של היגוואין הפצוע שגמר את העונה, וקשיי הקליטה של אדבאיור שהגיע רק בינואר, הפך בעצם בנזמה לחלוץ החשוב ביותר של הבלאנקוס.
"מצאתי את עצמי העונה", הסביר ביום שני בנזמה ל"אס". "זה גם בגלל שלמדתי ספרדית והרבה יותר קל לי לתקשר עם החברים, אבל גם בגלל הרבה מזל שנוחת עליי עכשיו - וכל עוד הוא כאן, אני צריך לנצל אותו".
בריאל מתמוגגים מהפורמה של בנזמה, ומנסים להעלות לו את הביטחון בכל דרך אפשרית. המנהל המקצועי, חורחה ואלדנו, טען השבוע כי "אנחנו בטוחים שבנזמה יכבוש הרבה שערים עבורנו במשך הרבה שנים", ואילו מוריניו אמר ש"בנזמה נמצא ברמה הכי גבוהה שהוא היה בקריירה שלו, הוא עושה דברים שעדיין לא ראיתי אותו עושה".
ולחשוב שמדובר על אותו שחקן שבתחילת העונה קיבל בבוקר אחד פסטיבל של השפלות ממוריניו באחד האימונים, כשהאחרון צרח עליו: "אתה מגיע לכאן ב-10:00 כשאתה חצי ישן, וב-11:00 אתה כבר ישן לגמרי".
בנזמה. ברוך הבא לסנטיאגו ברנבאו (צילום: רויטרס)
4. למרות היתרון איתו היא מגיעה מהמשחק הראשון (1-1 בצרפת), ריאל מפחדת מליון פחד מוות. בכל זאת, מדובר על המנחוס הרשמי שלה: ב-7 מפגשים עם הצרפתים בליגת האלופות לא הצליחה ריאל לנצח אפילו פעם אחת. מאזן המפגשים בברנבאו שבו ייערך הגומלין היום? 3 תיקו. וכמובן, בעונה הקודמת, באותו שלב בדיוק, היתה זו ליון שהדיחה את ריאל מהמפעל.
נשיא ליון, ז'אן מישל-אולאס, כבר החל עם לוחמה פסיכולוגית, כשאמר: "מוריניו בטח יבוא לשחק על 0-0". אבל הנה משהו שאולי יוריד קצת למישל-אולאס את הביטחון: ב-20 הפעמים האחרונות בהן חזרה ריאל למשחק גומלין אירופי בבית שלה אחרי תיקו בחוץ, רק פעם אחת היא לא הצליחה לעבור לשלב הבא.