על רקע האסון ביפן, שמוביל את הבורסות לירידות שערים, "גלובס" דיבר על בכירים בשוק ההון ושמע מהם את התפיסה שלהם להתנהגות השוק ועל התחזיות שלהם על העתיד לבוא. רוב הבכירים סבורים כי תגובת השוק המקומי והעולמי גם יחד היתה מוגזמת וכי אין צפי לקריסה בעתיד הקרוב.
אין להשוות לרעש האדמה הקודם ביפן
ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות, סבורה כי הצורך במתן תחזיות באשר להשפעת הרעש ביפן על כלכלתה ועל כלכלות העולם ושוקי ההון העולמיים, הוביל פרשנים רבים להסיק מסקנות ממה שקרה בעקבות רעידת האדמה שפקדה את העיר היפנית קובה ב-1995.
עלות הנזק מרעידת האדמה בקובה דומה לעלותו ברעש הנוכחי: כ-150 מיליארד דולר; האבדות בנפש עמדו אז על 6,400, וכמו לאחר הרעש בקובה (ולמעשה, אחרי כל אסון), הפגיעה בפעילות הכלכלית מתחלפת בפעילות כלכלית מוגברת של שיקום. גם אז, כמו היום, הבנק המרכזי הזרים נזילות לשווקים, רק שהפעם, שלא כמו ב-1995, הפעולה נעשתה באופן מיידי.
אולם בכך פחות או יותר מסתיים הדמיון. לנוכח ההבדלים הגדולים בין שני רעשי האדמה, מתחזקת המסקנה שההשלכות הכלכליות-פיננסיות של האירוע הנוכחי יהיו משמעותיות יותר.
ההבדל המשמעותי ביותר שאנו רואים הוא בכך שהפגיעה הפעם היא במקורות האנרגיה של יפן. הפגיעה הזו תקשה על עבודות השיקום ועל החזרת הפעילות לסדרה. בהיבט שוק ההון, מדד הניקיי איבד 15% ברבעון שלאחר הרעש בקובה - השיעור שאיבד תוך יומיים בלבד בעקבות הרעש הנוכחי. ב-1995 שפכה ממשלת יפן תקציבי עתק על שיקום התשתיות. היום, עם יחס חוב לתוצר הגבוה בעולם, כ-200%, שפיכת כספים כזו אינה בלתי אפשרית, אך היא בעייתית מעט יותר.
הצורך בעבודות שיקום נרחבות יוביל לצמיחה של יפן על בסיס ביקושים מקומיים, ובמובן הזה השפעת האסון שלה על כלכלת העולם קטנה יותר ממה שניתן היה לחשוב.
עם זאת, אנחנו מעריכים שאפיק ההשפעה המהותי ביותר של האסון יתבטא במחירי הסחורות. ב-1995 הם נשארו רגועים. הפעם, על רקע גאות במחירים ופגיעה בהיצע של סחורות, סביר שנראה עלייה במחיריהן שתשליך על משקי העולם ושוקי ההון.
"יכול להיות שהאירועים סיפקו לשוק סיבה לרדת"
"מוקדם מדי לעשות סיכומים, אבל יפן נמצאת כעת במצב של אחרי מלחמה מול הטבע, עם תשתיות שנהרסו, אנשים שנהרגו, עננה רדיואקטיבית ובעיות אנרגיה", אומר רן שחם, מנכ"ל משותף באלטשולר-שחם.
"בטווח הקצר, האירועים יפגעו ביפן פגיעה מאוד קשה, אבל לטווח ארוך יותר הם יוכלו לסייע לה לצאת ממשבר של הרבה שנים. זאת, למרות השקעת הכסף הגדולה שתידרש ממנה להתמודדות עם הנזקים", הוא מוסיף. בכל מקרה, שחם מעריך שהאירועים ביפן לא ישפיעו על הכלכלה העולמית, אלא יותר על חברות ספציפיות. "חברות תשתיות גדולות, חברות להולכת חשמל וחברות בנייה יוכלו ליהנות מהמצב", הוא מאמין. "לעומתן, חברות העוסקות בבניית כורים אטומיים אולי ייפגעו".
לגבי כיוון השווקים בעולם, שחם סבור כי "השוק כרגע מוזן מפאניקה. ברור שיש מניות שצריכות לרדת, כי יש להן יחסים כאלה או אחרים ביפן, אבל יש גם מניות שיורדות ללא קשר לאירועים, ויכול להיות שמה שהתרחש רק מספק לשוק סיבה לירידות".
* מה כדאי למשקיעים לעשות?
"מסקנה ראשונה היא פיזור גלובלי. תיק מניות לא יכול להיות מרוכז רק בישראל - זה המסר המרכזי שאנשים חייבים להבין. הבורסה ביפן נפלה תוך ימים ספורים ב-20%, וגם פה דבר כזה יכול להתרחש".
"יש הזדמנויות בשורט על אג"ח ממשלת יפן ובסחורות"
"ההשפעה של האסון ביפן היא הרבה יותר גדולה ממה שחושבים", אומר יעקב ויינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון. "אמנם מדובר במעצמה בשקיעה, אבל היא עדיין מעצמה".
ויינשטיין מתאר את הסיטואציה כ"אירוע שעדיין מתגלגל, שהתחיל כרעידת אדמה, הפך לצונאמי, שהפך למשבר גרעיני, ואנחנו בכלל לא בטוחים איך הוא יסתיים. ממה שאנו יודעים כרגע, האסון יצור מכה רצינית לכל הנכונות להגדיל סיכון". ההנחה של ויינשטיין היא כי נכון לעכשיו משבר הכורים הוא מוגבל ולא צפוי להתפתח לאסון גרעיני. "ירידות השערים שנרשמו בשווקים, בהנחה שאין כאן אסון גרעיני בלתי נשלט, מחזירות אותנו קרוב למחירי שיא הפאניקה של תחילת 2009. יחד עם זאת, ההזדמנויות הן לאו דווקא בשוק המניות, אלא באג"ח של ממשלת יפן לעשר שנים, שמהוות הזדמנות בלתי רגילה למכירה ולשורטים".
מקום נוסף בו ויינשטיין מוצא הזדמנות הוא תחום הסחורות, בעיקר במתכות, אך גם בגרעינים ובנפט. "גם ללא האסון היפני נראה שהסינים ממשיכים וימשיכו לקנות סחורות, במיוחד פלדה, נחושת ואלומיניום. ובעוד שהנפט כבר עשה את מהלך העליות העיקרי שלו, במתכות זה לא כך. ברור שלצורך שיקום יפן יצטרכו כמויות גדולות של מתכות, ואלמלא הפאניקה כבר היינו רואים את תחילת העליות במחירי הסחורות הללו".
"מבחינה פיננסית העולם לא חשוף ליפן, וזה לא משנה לו"
"כשמסתכלים במבט ראשון על כמה שיפן חשובה לכלכלה העולמית, זה נראה רציני - מדובר בכלכלה השלישית בגודלה בעולם, עם 130 מיליון תושבים. אבל בפועל לא הרבה חשופים ליפן, ומדובר במשק אוטרקי ומבודד יחסית", כך אומר אייל קליין, הכלכלן הראשי של אי.בי.אי.
ומה לגבי שוק האג"ח והמניות היפני עצמו?
"מבחינה פיננסית, האג"ח הממשלתיות של יפן הן לא אטרקטיביות והתשואות בשוק הזה הן הנמוכות ביותר בעולם. אין בשוק הזה כמעט משקיעים זרים. לכן, גם אם הממשלה היפנית פושטת שם רגל, ההשלכות של זה הן הרבה יותר קטנות לעומת מצב שבו יוון פושטת רגל. כי למרות שיוון קטנה ולא חשובה, כמעט בכל האג"ח שלה מחזיקים זרים.
"מבחינת שוק המניות, בשנות התשעים לכל אחד מהבנקים היה דסק יפן, שעוררה עניין רב, אבל כולם כבר סגרו את הדסק הזה, ולכן גם לשוק המניות היפני אין חשיפה גדולה לזרים. כך שמבחינה פיננסית העולם לא חשוף ליפן, וזה לא משנה לו. האסון - נורא כלל שיהיה - נשאר ביפן".
אז מה מומלץ למשקיעים לעשות כעת?
"העולם המפותח הוא המקום הנכון להיות בו בעת הנוכחית. מומלץ להשקיע בחברות אמריקניות וגרמניות, שאין להן זיקה ליפן. אם הירידות יחריפו, ייתכנו הזדמנויות בשווקים המפותחים שחטפו שלא בצדק, ומניות של חברות שמוכרות בארה"ב או באירופה יכולות להיות מעניינות".
"אף משבר במאה האחרונה לא נבע מאסון נקודתי"
"כלכלת יפן מהווה היום 6% מכלכלת העולם בממוצע, אבל השפעתה על שאר הכלכלות בעולם היא פחות מ-0.1%", אומר אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בכלל פיננסים. "מעבר לכך, עלינו להכיר בכך שכאשר מתרחש משהו כל-כך רחוק מאיתנו, צריך להיות מקומי על מנת להבין באמת מה קורה שם, איזה אזורים נמחקו ואילו רק ניזוקו, וכדומה. לנו, בתור ישראלים, אין שום יתרון יחסי בהבנת האירועים ביפן".
האם לדעתך לא תהיה השפעה מהותית לאירוע בסדר גודל שכזה על כלכלות העולם?
"חשוב לעשות הפרדה בין מחזור כלכלי לזעזוע כלכלי. כל המשברים הכלכליים שקרו במאה השנים האחרונות, לא נבעו כתוצאה מאסון כזה או אחר. אנחנו נמצאים במחזור כלכלי חיובי בשוק, ואירועים כאלה לא משנים מחזורים כלכליים".
מה מומלץ למשקיעים לעשות?
"מהניסיון שלנו, השפעות אזוריות הן מאוד שוליות בסופו של דבר ברווחי החברות, ולא היינו ממהרים לצאת מהשוק. יכול להיות שמי שייצא עכשיו מהשוק, ירוויח. אבל אם כל פעם שיתרחש משבר נצא מהשוק - ייגרם הפסד. לא נכון לצאת באירועים שמלווים בפאניקה וזעזוע. בזמנים כאלה עדיף לחרוק שיניים ולהבין שאנחנו בסך הכול במחזור כלכלי חיובי. שוק ההון זו דרך אסטרטגית מעולה לשמור על הכסף, אך לנסות לתזמן את השוק זה משחק אבוד".
פדיונות של כחצי מיליארד שקל בקרנות האג"ח
הכסף בענף קרנות הנאמנות, שנתפס כהשקעה לטווח קצר, רגיש מאוד לשינויים בשווקים, ולכן הוא הושפע היום באופן ניכר מהאירועים ביפן. הסנטימנט השלילי בשוקי העולם והנפילות בבורסה המקומית, הביאו את המשקיעים למשוך את כספם מענף הקרנות, או להסיטו בתוך הענף לעבר האפיקים הסולידיים יותר.
על פי הערכות, נרשמו היום בקרנות הנאמנות פדיונות של כחצי מיליארד שקל, כשמנגד נרשמו גיוסים בקרנות הכספיות.
בענף התקשו היום להעריך את היקף הגיוסים לקרנות הכספיות, שכן הגיוסים הללו מתרכזים בעיקר בקרנות שאינן גובות דמי ניהול, כשמנגד אלו הגובות דמי ניהול רושמות פדיונות.
בשוק מעריכים כי הפדיונות היום ומתחילת החודש הם רוחביים, כלומר נעשים במספר קטגוריות, כשבראשן קרנות אג"ח המדינה. זאת, גם על רקע תשואות שליליות שהניבו איגרות חוב אלה מתחילת השנה. כן נרשמו פדיונות באפיקים שרק לאחרונה נכנס אליהם כסף רב: קרנות אג"ח כללי מעורבות כגון 90/10 ו-80/20 - שמשלבות רכיב מנייתי.
המגמה השלילית בענף הקרנות ניכרת כבר מתחילת החודש, כשמתחילתו למעלה ממיליארד שקל נפדו מהקרנות המסורתיות, ומנגד גויסו כ-850 מיליון שקל לקרנות הכספיות. כך שהשורה התחתונה מתחילת מארס מורה על פדיונות של כ-250 מיליון שקל.
למעט חודש דצמבר האחרון, בו רשם הענף פדיונות של כ-3.2 מיליארד שקל (בעיקר בגלל פדיונות ענק מהקרנות הכספיות של פסגות), מאז אפריל ומאי אשתקד לא רשם ענף הקרנות פדיונות, וגם בחודשים אלה הסכומים שנפדו היו נמוכים מאוד.
אפילו בחודש שעבר - בו התעורר החשש עקב המהומות בלוב וניצני ההתקוממות במדינות נוספות באזור, ונרשם זינוק חד במחיר הנפט - גייס הענף כ-1.7 מיליארד שקל.