פירמת רואי החשבון הישראלית,KPMG סומך-חייקין, טענה במסגרת המשפט האזרחי נגד מייסד אמבלייז, אלי רייפמן, כי אין לה כל קשר משפטי לפירמת רואי החשבון הבינלאומית KPMG , בה היא חברה, ולכן סירבה להמציא מסמכים של שלוחה אחרת של הרשת הבינלאומית.
"סומך-חייקין משלם אחוז מסוים עבור השם בלבד. מעבר לזה יש נתק משפטי מוחלט", טען עו"ד רועי וולך, היועץ המשפטי הפנימי של סומך-חייקין. "השם המסחרי שלנו הוא סומך-חייקין, לא KPMG", הוסיף.
במסגרת המשפט נדרש רייפמן להעביר למנהל המיוחד לנכסיו את מניותיו באמבלייז, המוחזקות באמצעות נאמנויות. המנהל המיוחד, עו"ד איתן ארז, ניסה במהלך חקירתו של וולך להוכיח כי ד"ר בוריס בנאי, שותפו של רייפמן במפעל בפולין, מחזיק במניות במקומו באמצעות חברות קפריסאיות, המוחזקות בידי KPMG.
ארז ביקש משופטת המחוזי בתל-אביב, ורדה אלשיך, לאפשר לו לתבוע מסומך-חייקין לחשוף מסמכים של השלוחה הקפריסאית של KPMG, אך לצורך כך היה צריך להוכיח כי הפירמה הישראלית היא חלק בלתי נפרד מהרשת הבינלאומית.
וולך, במהלך כל עדותו, ניסה להתיר את הקשר הבינלאומי שייחס ארז. "סומך-חייקין משותפת לרשת הבינלאומית, כמו 140 מדינות נוספות שמסונפות לרשת. לא ידוע לי על חוזה כלשהו שנחתם בין סומך-חייקין לרשת הבינלאומית", הסביר וולך. "זאת אומרת שסומך-חייקין יכולה להשתמש במותג הבינלאומי בלי חוזה?" שאל ארז.
וולך השיב כי ניתן לעשות זאת כל עוד הפירמה הישראלית עומדת בסטנדרטים שמוכתבים לה ומאפשרים לה להשתמש בשם המותג.
ארז המשיך וניסה לבסס את הקשר בין הפירמה הישראלית לרשת. הוא הביא לדוגמה את העובדה כי האתר הישראלי מוביל ישירות לאתר הבינלאומי, וכי הפירמה מציגה עצמה רשמית כחלק מהרשת. בהמשך אף ציין מספר מקרים בהם הנהלת הרשת העולמית לקחה אחריות על אירועים לא כשרים שהתנהלו בסניפיה בעולם, כדי להוכיח את הקשר המשפטי בין הרשת הבינלאומית לסניפיה בעולם.
וולך סיכם את עדותו בכך כי סומך-חייקין מתנגדת להמצאת מידע שאינו קשור למשרד בישראל. "אנחנו יודעים רק מה שקורה אצלנו, בניהול הסיכונים שלנו בישראל", אמר וולך.
רייפמן: לבטל את ההליך הפלילי
בתוך כך, במסגרת ההליך הפלילי המתנהל נגדו, פנה ביום שישי האחרון רייפמן לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בבקשה כי יבטל את כתב האישום שהוגש נגדו, בטענה ל"התנהגות שערורייתית של התביעה, שהורתה למשטרה 'להלך אימים' על משה לוי, אחד מעדי ההגנה במשפט".
רייפמן מואשם כי רימה 3 גורמים וקיבל מהם הלוואות בסך 6.3 מיליון דולר, תוך שימוש במסמכים של מוסדות בנקאיים שזייף. העבירות המיוחסות לו הן קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף.
בבקשתו כעת טוען רייפמן, באמצעות עורכי הדין ניר רהט וד"ר אלקנה לייסט מהסנגוריה הציבורית, כי לאחר שסיים להעיד כעד הגנה, נחקר משה לוי במשטרה, ובחקירתו עבר "תהליך קשה ומשפיל, שכלל את צילומו כחשוד ונטילת טביעות אצבעו", רק כיוון שהעיד לטובתו.
"התנהלות זו, לפיה הפרקליטות מורה למשטרה להמשיך את חקירתם הנגדית של עדי ההגנה באמצעות חקירת משטרה תחת אזהרה, היא שערורייתית וחותרת תחת הכללים הבסיסים של ניהול הליך משפטי הוגן", טוען רייפמן.