עיתונאי "הארץ" אורי בלאו יועמד לדין בעבירה של החזקת ידיעות סודיות מבלי שהיה מוסמך לכך, במסגרת פרשת ענת קם - כך החליט היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. ההחלטה כפופה לשימוע, שייערך בפני וינשטיין עצמו.
בלאו עתיד להיות מואשם בעבירה שכותרתה בחוק העונשין "ריגול חמור", ואולם במשרד המשפטים הבהירו כי לבלאו לא מיוחסת פעולת ריגול.
החלטה בעניינו של עיתון "הארץ" עצמו טרם התקבלה, ואולם ל"גלובס" נודע כי ככל הנראה לא יינקטו הליכים פליליים נגד העיתון.
הבטחה לחיסיון
לפני כחצי שנה חזר בלאו בישראל, לאחר שהות ממושכת במזרח הרחוק ובהמשך בלונדון. זאת, לאחר שהפרקליטות והשב"כ הודיעו כי בלאו מבוקש לחקירה בישראל, אף שב-2009 נחתם עמו הסכם שלפיו הוא ימסור מסמכים ביטחוניים המצויים בידו, ושבהמשך התברר שקיבל אותם מענת קם, ובתמורה הובטח לו כי מסמכים אלה לא ישמשו נגדו.
במהלך שנת 2008 קיבל בלאו מקם, זמן קצר לאחר שהשתחררה משירותה הצבאי כחיילת בלשכת אלוף פיקוד המרכז דאז יאיר נוה, מאות רבות של מסמכים צבאיים מסווגים. המסמכים כללו תוכניות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, פריסת כוחות צה"ל כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי תחקירים בצה"ל, הערכות מצב של צה"ל, יעדים שונים של צה"ל ועוד.
בהסכם שהתגבש בין השב"כ לבין בלאו ו"הארץ" הובטח לו חיסיון מלא מפני נקיטת הליכים כלפיו לגבי המסמכים שימסור, ובנוסף הובטח לו כי לא ייחקר כחשוד ולא יישאל על מקורותיו.
עוד סוכם כי המסמכים לא ישמשו כראיה בהליך פלילי נגד מי שהדליף אותם, וכי
מחשבו האישי של בלאו, שבו נמצאו לדבריו המסמכים, יושמד, והמדינה תממן עבורו רכישת מחשב אישי חדש. בעקבות חתימת ההסכם מסר בלאו לחוקרי השב"כ 50 מסמכים.
1,800 מסמכים
לטענת משרד המשפטים, בלאו "יצר מצג-שווא כלפי הרשויות כאילו החזיר את כל המסמכים המסווגים שבידיו". אלא שלאחר שהתברר כי ענת קם היא המקור להדלפת המסמכים, גילו רשויות החוק כי לא מדובר בכמה עשרות מסמכים אלא ב-1,800 מסמכים. לטענת משרד המשפטים, מעובדה זו התברר כי "בלאו הפר באופן בוטה את ההסכם שנחתם עמו, כיזב את החוקרים, ומסר רק חלק מזערי מכלל החומר הצבאי הגנוב שהגיע לידיו".
בזמן שבלאו שהה בחו"ל הוחזרו חלק מהמסמכים שקיבל מקם, באמצעות באי-כוחו, אך גם בהזדמנות זו לא הוחזרו כל המסמכים. בחודש ספטמבר האחרון נחתם עמו הסכם נוסף, שבעקבותיו חזר בלאו ארצה ונחקר על כלל המסמכים שקיבל מקם.
המדינה התחייבה כי מסמכים צבאיים אחרים שהיו ברשותו של בלאו, שאותם לא קיבל מענת קם, יועברו לגורם מוסמך בצה"ל שיעריך את הנזק שנגרם מדליפתם, ולאחר מכן הם יושמדו, מבלי שהמדינה תנסה להתחקות אחר מקורות ההדלפה.
בהודעת משרד המשפטים נאמר כי וינשטיין קיבל את המלצת הפרקליטות, השב"כ והמשטרה כי "מדובר במקרה חריג וקיצוני מבחינת היקף ההדלפה והנזק שנגרם והיה עלול להיגרם כתוצאה ממנה, וכך גם מבחינת התנהלותו של בלאו במהלך השתלשלות הפרשה".
החלטתו של וינשטיין להעמיד את בלאו לדין התבססה בין היתר על כמות המסמכים שהחזיק בלאו, על פרק הזמן הממושך שהם היו ברשותו, על רגישות המידע שבמסמכים והנזק הביטחוני מחשיפתם, מעצם החזקתם בצורה לא מאובטחת, על העובדה שבלאו נמנע מלשוב ארצה תקופה ממושכת, ועל האופן שבו התנהל בלאו למרות שידע על הסכנה הביטחונית הנובעת ממעשיו, לדעת היועץ.
תגובתו של בלאו לא התקבלה לפי שעה.
מעיתון "הארץ" נמסר בתגובה: "אנו משוכנעים כי השימוע יבהיר ביתר שאת כי לכל אורך הפרשה בלאו ביצע אך ורק את עבודתו העיתונאית ונהג כמקובל בתחום הסיקור התקשורתי של המערכת הביטחונית".