"משפט הרחוב" שנעשה לנשיא המדינה לשעבר משה קצב השפיע על שופטי בית המשפט המחוזי לא רק בשלב גזר הדין, כפי שהודתה שופטת המיעוט יהודית שבח, אלא גם בשלב הכרעת הדין - זו תהיה הטענה המרכזית בערעור שיגישו סנגוריו של קצב, עורכי הדין אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא, לבית המשפט העליון.
נוסף על כך יבקשו הסנגורים להביא מטעמם עדי הגנה לבית המשפט העליון - תוך שיטענו כי שופטי המחוזי סירבו לאפשר להם להעיד את כל עדי ההגנה שביקשו להביא.
אתמול (ג') גזר בית המשפט המחוזי בתל-אביב על קצב 7 שנות מאסר בפועל, 3 שנות מאסר על-תנאי, פיצוי מצטבר למתלוננות בסך 125 אלף שקל, וקבעו כי במעשיו יש קלון.
בהסכמת הפרקליטות נענו השופטים חלקית לבקשת סנגוריו של קצב - והורו לעכב את תחילת ריצוי המאסר בכחודש וחצי, עד ל-8 במאי.
לצד הערעור שיוגש לעליון, יבקשו הסנגורים מבית המשפט העליון לעכב את ביצוע המאסר עד להחלטת העליון בערעור. החלטת השופטים בבקשת העיכוב תצטרך להתקבל בטווח זמן מיידי, מאחר שקצב אמור להתייצב לריצוי עונשו ימים אחדים אחר כך.
יממה לאחר גזר הדין במחוזי, 3 הסנגורים עדיין לא נועדו לפגישת עבודה מסודרת עם קצב, ואיפשרו לו פסק זמן להתאוששות.
על-פי המסתמן, יהיה מדובר בערעור דו-ראשי, הן על הרשעתו הגורפת של קצב בכלל העבירות שבכתב האישום, והן על חומרת העונש.
בשני הראשים של הערעור מתכוונים הסנגורים להסתמך על דבריה של השופטת שבח, שהפנתה אצבע מאשימה כלפי ההתנהלות התקשורתית במהלך הפרשה, ועל "משפט השדה" שערכה התקשורת לקצב.
נוסף על כך יאמצו הסנגורים את מסקנותיהם של השופטים בפרק ההגנה מן הצדק בהכרעת הדין, שנכתב על-ידי 3 שופטי ההרכב יחדיו.
עוד מתכוונים הסנגורים לדרוש במסגרת הליכי הערעור, באופן יוצא דופן, להביא לעדות עדי הגנה שהרכב שופטי המחוזי סירב לאפשר להם להעיד מטעמו של הנאשם.
ל"גלובס" נודע כי מדובר בין היתר בעד מומחה להקלטות, שהסנגורים ביקשו להביא לעדות כדי לערער על קבילותן של כמה הקלטות כראיות במשפט. אלא שבית המשפט המחוזי סירב לאפשר לסנגורים להעלות את העד, מאחר שעדותו לא תואמה מראש עם השופטים.
צהלות השמחה
בגזר הדין של קצב כתבה השופטת שבח, בדעת המיעוט, כי "צהלות השמחה וקריאות הגנאי הצורמות כלפי הנאשם היוו אקורד סיום לתהליך ארוך, ממושך ועקבי של שפיטת הנאשם על-ידי הציבור והרשעתו בטרם משפט. משפט השדה שנערך לנאשם על-ידי הציבור הינו גם תוצאה ישירה של משפט מהיר שנערך לנאשם על-ידי התקשורת, ובו הוכרע דינו זמן רב לפני שבית המשפט עשה זאת".
על בסיס דברים אלה מתכוונים הסנגורים לטעון כי "משפט השדה" של הציבור והתקשורת חילחל גם אל תוך כותלי בית המשפט ושיבש את שיקול-דעתם של השופטים, עד שהביאם לכלל טעות בהחלטתם להרשיע את קצב בסעיפי האישום השונים.
במקביל יטענו הסנגורים כי בלי קשר למסקנה המשפטית אם קצב אשם או זכאי בביצוע המעשים - על בית המשפט היה לקבל את טענת ההגנה מן הצדק כבר בשלב הכרעת הדין, ולהורות על ביטול האישומים נגד הנשיא לשעבר.
בשל העובדה שהכרעת הדין של קצב מבוססת כמעט כולה על ממצאי מהימנות, ההערכה הכללית השוררת היא כי סיכויי הערעור על הרשעתו של קצב קלושים.
באופן לא מוצהר, סנגוריו של קצב שותפים להערכות אלה. עם זאת, לדעת הסנגורים יש סיכוי גדול יותר שבית המשפט העליון יתערב בעונש, ויפחית את מספר שנות המאסר שנגזרו על קצב ל-5 שנים בפועל בקירוב.