"זה ברור שיש לי לא מעט מה לומר על גזר דינו של משה קצב, גם על הדברים הכלליים וגם על הדברים הקונקרטיים שנאמרו ביחס להתנהלותי בדעת המיעוט בו, אך לא אתייחס לתיק קצב כרגע בשום היבט" - כך הבהיר אמש (ד') היועץ המשפטי לשעבר, עו"ד מני מזוז, שהשתתף במושב הפתיחה של הכנס השנתי של פורום הצעירים בלשכת עורכי הדין באילת.
במושב הפתיחה, שעסק בנושא "מקצוע המשפטים עבר הווה עתיד פני המקצוע לאן", ביקש המנחה, עו"ד רון גזית, מ"מ ראש הלשכה, מהדוברים להתייחס בין היתר להשפעת התקשורת על המשפט בעקבות פרשת קצב.
על כך השיב מזוז כי "שופטים כמו כל אדם מושפעים מהתקשורת, ממה שמכירים על האדם בתקשורת, אבל כשמדובר בשופט שהתיק מתנהל מולו, זה שונה. הפרוצדורה המשפטית היא זו שמבטיחה את משפט הצדק, ונדמה לי שההליך המשפטי ממוסס את ההשפעה של התקשורת, כי השופט רואה מולו את הראיות והעדויות. הדברים הכלליים שנאמרים בתקשורת נעלמים, כי באולם שלו הוא שומע את הדברים הישירים מגוף ראשון. לכן, דווקא בתיקים פליליים של הצגת ראיות ושל התרשמות ישירה מעדים ושהעיסוק שם הוא בעניינים המשפטיים, בדומה לתיק קצב - השפעת התקשורת היא מוגבלת".
מזוז הוסיף כי "התופעה של עורכי דין שמשמשים כיחצ"נים גוררת בהכרח גם את התופעה של הדלפות מידע והעברת הויכוח לזירה התקשורתית. אלה תופעות שאינן משפיעות על השופט, אך הן בוודאי משפעיות על אמון הציבור. מספיק שהציבור יאמין שהשופט הושפע מהתקשורת כדי שהאמון שלו במערכת יירד. זה חמור מאוד".
לדבריו, צריך להטיל סנקציות על עורכי דין המדליפים מידע לתקשורת: "יש מקום לקבוע כללים אתיים כנגד התופעות האלה".
"הסדר טיעון זה טוב"
את האצבע המאשימה להדלפות לתקשורת הפנה מזוז אל הסנגורים. "הנורמות והכללים האתיים שיקבעו אמורים לחול על כל מי שעוסק בליך המשפטי כולל משטרה, פרקליטות ובתי המשפט, אך נדמה לי שהתופעה מתרכזת, מטבע הדברים, יותר אצל סנגורים מאשר הפרקליטים. תובעים לא משמשים יחצנים.
בנוגע להשפעת התקשורת על השופטים, הוסיפה נשיאת בית משפט מחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל: "אנחנו שופטים מקצועיים ויודעים להזהיר את עצמנו מפני השפעה ישירה או עקיפה של התקשורת, אבל אני לא חושבת שמישהו מאיתנו הוא רובוט או יכול לשלוט על תת-המודע. לא ניתן להגיד שאין השפעה כלל, אבל אנחנו מקפידים להזהיר את עצמנו היטב. יש תיקים שזה מאוד קשה לעשות זאת כמו התיק של קצב, אך אני בטוחה שהשופטים בהרכב הזהירו את עצמם שוב ושוב מפני ההשפעה האפשרית".
בפתח המושב ציין שר המשפטים, יעקב נאמן, כי הבעיה המרכזית של המקצוע היא ההתדרדרות ברמה המקצועית של עורכי הדין. "מספר התיקים לנפש שתלויים בבתי המשפט ודין בישראל הוא הגדול ביותר בעולם. מספר עורכי הדין לנפש הוא הגדול בעולם, וגם מספר השופטים. גם אם נגדיל ב-1,000 שופטים, לא נפתור את הבעיה. הבעיה היא תרבות הדיון ודחיית דיונים".
ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, הדגיש כי היה נגד כל הגבלה על כניסה למקצוע, "אבל צריך להבין שזה כבר פוגע בחברה, לא רק בעורכי הדין. אני בעד מכללות ולימודי משפטים, ואני חושב שאם לכל האוכלוסייה הייתה השכלה משפטית, זה היה עוזר. במעבר בין לימודי משפטים לפרופסיה של עריכת דין, כשלנו".
פרופ' דוד ליבאי, שייצג את הנשיא קצב בעבר והתפטר מייצוגו בשלב שבו נרקמה עסקת הטיעון בתיק (אותה קצב דחה לבסוף), ציין כי העומס בבתי המשפט גורם לשופטים ללחץ לא אנושי, ומשם לציפייה שיחתמו יותר עסקאות טיעון.
"יש ציפייה שנעשה הסדרי טיעון, כי אחרת המערכת תתמוטט... ולמה לא לעשות הסדר טיעון? זה טוב. ברור שזה טוב. הרי כשאתה עושה הסדר טיעון אתה מקבל עבודות שירות, וכשאתה לא עושה אז אתה מקבל 7 שנים בכלא", אמר ליבאי תוך התייחסות לתיק קצב.