האם צריך תואר של מהנדס תוכנה בשביל להשתלב בעבודה טובה ומוצלחת בהיי-טק? בשנים האחרונות הוצף השוק הישראלי בעשרות חברות שמציעות קורסי הסמכה בתחום, בצורה שאמורה "לחסוך" בילוי של שלוש או ארבע שנים במוסד אקדמי. אותם גופים מבטיחים להפוך את התלמידים שילמדו אצלם לעובדי היי-טק מוסמכים, שיהיו מוכנים לצאת לשוק העבודה בתוך מספר חודשים.
שלל קורסים - כמו פיתוח ווב, אפליקציות, C , ג'אווה, ניהול תשתיות, אבטחת מידע וניהול רשתות - מוצעים במכללות ובמרכזי הדרכה כמו ג'ון ברייס מקבוצת מטריקס, מכללת סלע, מכללת היי-טק, מדיאטק, נס קולג', אומגה ואחרות.
דיאלוג, חברת ההשמה להיי-טק, ערכה עבור "גלובס" בדיקה מעמיקה לשאלה אם החברות מוכנות לקבל בוגרים של קורסי הסמכה שאין להם תואר כלשהו ממוסד אקדמי מוסמך בתחום מדעי המחשב.
"אחת הטענות של משווקי הקורסים היא שבעוד שהאוניברסיטה מלמדת תיאוריה, הקורס מכין את הסטודנט למה שהוא יעשה בפועל בעבודה היומיומית", אומרת מנכ"לית דיאלוג, חיה בורנשטיין. "הטענה שלהם היא שבקורס התלמיד לומד שפת קוד ולא מבזבז את הזמן על אלגברה ליניארית".
וכך, ההבטחה העיקרית של קורסי ההסמכה היא לתת לבוגרים ידע מעשי בתכנות, בבדיקות איכות ובניהול רשת. אלא שהתעשייה רואה את הדברים אחרת. "התעשייה מעדיפה את בוגרי האוניברסיטאות. מי שלמד באוניברסיטה מבין את עיקרון הפעולה שעומד מאחורי שפת הקוד, בעוד שמי שלמד רק את הפרקטיקה יודע את השפה בצורה שטחית", אומרת בורנשטיין.
וכך, בדיקת דיאלוג מעלה שברוב המקרים, בוגרי הקורסים שאין להם תואר אקדמי רלבנטי, יתקשו להשיג עבודה. בתעשייה דורשים לא רק ניסיון אלא גם תואר ראשון - ועדיף ממוסד מוכר ובהצטיינות. עם זאת, יש תחומים שבהם הקורסים הללו יכולים לאפשר קיצור לוחות זמנים להשתלבות בתעשייה ומשמשים כדלת כניסה לחברות ההיי-טק.
1. מפתחי שפות Web: כאן זה אפשרי
אחד המקצועות הפופולריים המוצעים במסגרת קורסי ההכשרה הוא לפיתוח שפות Web וסקריפט, שם יכולים ללמוד התלמידים פיתוח אתרים מורכבים ללא ידע מוקדם. כאשר ישתלבו בתעשייה, השכר הממוצע בתחום זה יהיה 8,000-15,000 שקל לחודש (ברוטו) לבעלי ניסיון של כשנתיים.
"יש מחסור קבוע ומתמשך של מפתחי PHP ופלאש וכן מפתחי סקריפט ו-HTML. עם זאת, הבדיקה הסטטיסטית שערכנו הראתה כי נדרש ניסיון של לפחות 2.4 שנים בממוצע כדי להיכנס לתחום", אומרת בורנשטיין. לכן, קשה להיכנס לתחום ללא ניסיון, אך מאחר שגם פיתוח עצמאי של מספר אתרי אינטרנט הבנויים על-פי מתודולוגיה מסודרת עשויים להיחשב כניסיון, זהו תחום שבוגרי קורסים דווקא עשויים להפיק ממנו תועלת ולהשתלב בתעשייה".
2. מפתחי C ו-Java: דרושים מצטיינים
אצל מהנדסי תוכנה בשפות Java, C ו-Net, התמונה מעט שונה. אמנם, קיים מגוון רחב של קורסים בתחום שמתיימרים להקנות ידע מעשי בפיתוח תוכנה, אך בורנשטיין מביעה חשש לגבי היעילות של חלק מהם במציאת עבודה בתעשייה.
"הסיכוי שבוגר קורס בתחום הזה ימצא עבודה הוא נמוך ביותר", היא טוענת. "בשפת C , 76% מהמשרות מגיעות עם דרישת חובה לתואר, כשברוב המקרים הדרישה היא לתואר מאחד מהמוסדות המובילים - הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון או האוניברסיטה העברית, ובהצטיינות - עם ציון של 82 ומעלה בטכניון ו-85 ומעלה באוניברסיטה. בנוסף, הדרישה בממוצע היא לניסיון של 3.26 שנים, מה שאומר שחסרי ניסיון, אפילו כשהם בוגרי אוניברסיטאות מובילות, יתקשו יותר למצוא עבודה".
מי שימצאו עבודה יוכלו להשתכר 10,000-19,000 שקל לחודש (ברוטו), בתנאי שיש להם ניסיון של עד שנתיים ובכפוף לנתונים שציינה בורנשטיין - המוסד שבו למדו, סוג התואר וממוצע הציונים.
הסיכוי של בוגרי קורסים למצוא עבודת פיתוח בשפת Java הוא קצת יותר טוב. על-פי נתוני דיאלוג, רק כ-52% מהמשרות חייבו תואר ראשון, בעיקר בהנדסת תוכנה או במדעי המחשב מאוניברסיטאות ובהצטיינות. הבעיה גם כאן היא הניסיון.
מפתח תוכנה בשפת Java נדרש ל-3.3 שנות ניסיון בממוצע. לכן, בוגרי קורסים בתחום יתקשו למצוא עבודה מתאימה רק בהתבסס על ההכשרה שקיבלו, במיוחד אם הם חסרי ניסיון. יוצאי דופן הם אנשים עם ניסיון והכשרה מהצבא או מהנדסי תוכנה שעברו קורס רק כדי לעשות הסבה מקצועית.
3. מפתחי אפליקציות: בדברים המורכבים נדרש תואר
תחום הסמארטפונים הפך בשנים האחרונות למושך במיוחד, לאור כניסתן המאסיבית של האפליקציות הסלולריות. לא מעט חברות גדולות במשק מנסות לאתר אנשים שיפתחו ויעצבו עבורן אפליקציה כדי להפגין גם נוכחות בשוק הזה. הבעיה היא שקשה לדעת מהו השכר הממוצע בתחום כיוון שהוא נע בין מפתחי אפליקציות עצמאיים לבין מפתחי אפליקציות לחברות מסודרות, שמשכורתם קרובה יותר לזו של מהנדס תוכנה רגיל.
לדברי בורנשטיין, "בעולם האפליקציות יש מגוון רחב של רמות פיתוח. יש מפתחים ששואפים לפתח אפליקציות פשוטות כמו משחקונים. מפתחים אלה צריכים להכיר את סביבות הפיתוח הבסיסיות של כל סמארטפון. אם יש להם תואר או לא, זה לא רלבנטי - העיקר שהאפליקציה עובדת".
בורנשטיין מוסיפה כי "לעומת פיתוח אפליקציות שכאלה, יש פיתוח אפליקציות מורכבות יותר המתממשקות עם תוכנה או בסיס נתונים קיימים של חברה כלשהי".
פיתוח אפליקציה של בנק, למשל, שתאפשר גלישה ופעולות מאובטחות בחשבון, דורשת על-פי רוב תואר ראשון, כמו גם ידע בבסיסי נתונים ובשאילתות. הדרישה הממוצעת היא לעובדים עם 1.3 שנות ניסיון, כשב-43% מהמשרות קיימת דרישה לתואר ראשון או יתרון מובהק לבעלי תואר ראשון.
4. מנהלי רשתות: אפשר אפילו בלי תואר בכלל
תחום ניהול הרשתות מתבסס על קורסים הכוללים ידע בתחום התוכנה והחומרה. בחלק מהקורסים צריכים לעבור מבחן הסמכה חיצוני של סיסקו או מיקרוסופט על-מנת לקבל אישור לעסוק בתחום. השכר למנהלי רשתות עם ניסיון של עד שנתיים והסמכה של אחת החברות הוא 6,000-11,000 שקל לחודש ברוטו. "זהו, קרוב לוודאי, אחד התחומים היחידים כיום בהיי-טק, שמאפשרים כניסה ללא צורך בתואר. למעשה, רק 32% מהמשרות דרשו הסמכה, אך רובן דרשו ניסיון שנע בממוצע סביב שלוש שנים, אפילו כשלמחפש העבודה לא הייתה הסמכה", אומרת בורנשטיין.
5. בודקי איכות: הדרישות עלו מאז המשבר
מקצוע בודקי איכות (QA) בתחום ההיי-טק נחשב לכזה שקל יחסית להיכנס אליו והמשכורות שבו הן גבוהות מאוד ביחס לממוצע במשק. יש מגוון עצום של קורסים שרוכבים על ההבטחה הזו בדיוק. השכר הממוצע בתחום מתחלק לשניים: מהנדסי QA בוגרי תואר ירוויחו 8,000-14,000 שקל, כשהם חסרי ניסיון או שיש להם עד שנתיים של ניסיון בתחום; מנגד, עובדי QA בוגרי קורסים אך שאין להם תואר, ירוויחו מעט פחות - 6,000-13,000 שקל - עם אותו ניסיון.
"מאז המשבר שפקד את תעשיית ההיי-טק בסוף 2008, חברות החלו להקשיח את הדרישות למועמדים למשרות בדיקת איכות", אומרת בורנשטיין. "על-פי הנתונים, היום 52% מהמשרות הגיעו עם דרישה לתואר ראשון או יתרון מובהק לתואר ראשון", היא אומרת. כלומר, האיזון השתנה.
לבוגרי קורסים מצפה בעיה נוספת: ברוב המשרות נדרשות 2.8 שנות ניסיון בממוצע. גם סוג הניסיון עצמו הוא חשוב וחברות תמיד יעדיפו לגייס עובד שמגיע מהתחום ומבדיקת מוצר דומה. בוגרי קורס יכולים להיכנס לתחום אבל כשהם חסרי ניסיון לחלוטין - אבל זו תהיה משימה לא קלה במיוחד.
