גונדר אלי גביזון, שמועמדותו לנציבות שירות בתי הסוהר בוטלה אמש (א'), אישר כי לפני 15 שנים קיים יחסים מרצון עם אישה שעבדה עמו. מנגד, גביזון הכחיש כי העניק הטבות לעובדת אחרת והדגיש כי בניגוד למה שנטען, הנסיעות עמה לאילת ולפולין היו בענייני עבודה בלבד. בנוסף, גביזון שלל את הטענה לפיה השאיר מקורב של אחיו בכלא מסוים, על אף דרישת השב"ס להעבירו לכלא אחר - כך דווח לגלי צה"ל.
פרקליטו של גביזון, עו"ד בועז בן-צור, טוען כי הוא מתכוון לערער לבג"ץ על ביטול מועמדותו. "יש כאן נסיון ליצור תקדים מאוד מסוכן, לפיו על בסיס גורמים אנונימיים מתקבלת החלטה לשלול מינוי שכבר נודע ברבים", הוא מסביר. "מדובר בדברים לא קלים, בלשון המעטה".
לפני קצת יותר מחודש צהלו בשירות בתי הסוהר כשלראשונה בהיסטוריה נבחר ראש הארגון מבין שורותיו. דקות לאחר שהשר לבטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ', הכריז על המועמד שלו, עמד גביזון מול המצלמות ואמר: "אני בהחלט מבין את המשימה שהוטלה עליי, ואני משוכנע כי יחד עם החברים הטובים שנמצאים היום בשב"ס, 7,500 הסוהרים, נמשיך להצעיד את השירות קדימה".
הסיבה לביטול המינוי: מכתבים אנונימיים
כבר לפני מספר חודשים, כשנודע כי גביזון מועמד לתפקיד נציב השב"ס, התקבלו במשרד לבטחון פנים מכתבים אנונימיים, בהם נכתב כי גביזון העניק הטבות מופלגות למזכירתו כמפקד המחוז הדרומי בשירות בתי הסוהר.
גביזון הובהל למשרד הפנים ונאלץ לענות על שאלותיו של מבקר המשרד. בחלוף הזמן הוחלט כי אין בתלונות ממש, וגביזון הוכשר לתפקיד.
אבל אז הגיעו מכתבים אנונימיים נוספים גם לוועדת טירקל, ובהם חשדות להתנהגות בלתי הולמת של גביזון. ועדת טירקל, שהייתה אמורה לאשר את המינוי, ביקשה לזמן את גביזון לבדיקות נוספות בהן בדיקת פוליגרף - וזה יצא שאינו דובר אמת.
בהודעתו לתקשורת אמר אהרונוביץ' כי בשל החשש כי המינוי לא יאושר לבסוף, הוא ביטל את מועמדותו של גביזון והכריז על מועמד חדש: ניצב אהרון פרנקו, מפקד מחוז ירושלים - מועמד מבין שורות המשטרה.
הנציב המכהן, בני קניאק, צפוי לפרוש מתפקידו בעוד כשבועיים. הפנייה לבג"ץ עלולה לעכב את מינויו של הנציב החדש, כאשר החשש הוא כי יהיה מי שינסה לטרפד גם את מינויו של פרנקו.
בתוך כך נודע לגלי צה"ל כי מכתב אנונימי, הקשור למינויו של נציב הכבאות החדש, ניצב שחר איילון, הגיע למשרד לבטחון פנים. תוכנו נבדק, ונמצא כי לא דבק באיילון רבב. מינויו הועבר לאישורה של הממשלה.
"סימני השאלה נותרים בעינם"
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "נוכח פרסומים לא מדויקים בנוגע לחוות-דעת היועץ המשפטי לממשלה ביחס למועמדותו של גונדר אלי גביזון, נבקש להבהיר את הדברים הבאים:
"בפנייה מטעמו של יו"ר הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים, השופט טירקל, אל היועץ המשפטי לממשלה, צוין כי לאחר עיון במסמכים והראיונות שקיימה הוועדה, לוועדה נותרו סימני שאלה לגבי שני עניינים הטעונים השלמת הבירורים שנערכו לגביהם: פרשיות היחסים האינטמיים עם קצינות בשירות בתי הסוהר, שלפי הנטען היו למועמד; עניין החשש שגורמים עבריינים ינסו להגיע אל המועמד, או לקרוביו בדרכים שלא כחוק....
"בעקבות הפנייה התבצעה מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה, בתיאום עם המשרד לבטחון פנים, בדיקה משלימה בעניינו של גונדר אלי גביזון.
"חוות-הדעת שהועברה אמש מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה אל השר לבטחון הפנים פירטה את ממצאי הבדיקה ואת עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה. בסיום חוות-הדעת נכתבו הדברים הבאים:
"לאור מכלול הדברים דלעיל, עולה כי בנושא הראשון שבו התבקשה השלמת הבדיקה על-ידי הועדה, למעשה אין בפנינו כיום תשתית עובדתית לקבוע כי המועמד קיים מערכות יחסים אינטימיות עם קצינות או סוהרות בשב"ס שהיו כפופות לו.
"לעומת זאת, בנושא השני בו התבקשה השלמת בדיקה נותרו סימני שאלה לא מבוטלים. המועמד הכחיש בפגישתו עמך ביום 20.2.11 כי היו אליו פניות של קרובי משפחה או מקורבים בענין תנאי כליאה של אסירים. במכתבו מיום 10.3.11 ליועמ"ש המשרד לבטחון פנים, ציין כי לא פעל במסגרת תפקידו בענין תנאי כליאה של אסירים בעקבות פניות של קרובי משפחה או חברים.
"לעומת זאת, בתשאול שלפני בדיקת הפוליגרף ציין כי טיפל בפניות מצד קרובים וחברים, אך הוסיף כי עשה כן רק בהתאם לנוהלי שב"ס, ולא זכור לו אף מקרה ספציפי. במכתב בא-כוחו מיום 24.3.11 הסביר כי תשובתו לשר התייחסה רק לשאלה אם פניות טופלו על-ידו בניגוד לנהלים.
"הסברים שונים לשאלות פשוטות - האם קיבלת פניות בענין תנאי כליאה מקרובים או מקורבים והאם טיפלת בנושא בעקבות פניות אלה - מצביעים לכאורה על סתירה עובדתית בין ההתייחסויות השונות של המועמד לסוגיה זו.
"בנוסף, בדיקת הפוליגרף שנערכה למועמד מטעם המשרד נועדה לסייע לו לנקות את אי-הבהירות שתוארה לעיל, אך בסופו של יום לא סייעה לו. גם אם נתעלם מתוצאותיה כמבוקש על-ידי המועמד - סימני השאלה בנוגע לטיפולו בענייני תנאי כליאה של אסירים על-פי בקשות קרובי משפחה ומקורבים, נותרים בעינם.
מבדיקת הפוליגרף שנערכה עבור המשרד לבטחון פנים עלו שני ממצאים מטרידים, ולפיהם אובחנו תגובות לפיהן המועמד לא אמר אמת בשאלה אם טיפל באסיר כלשהו בניגוד לסמכותו או לנוהלי שב"ס, וכן לגבי השאלה אם קיבל טובות הנאה בתמורה לשינוי תנאים של אסיר כלשהו.
"למועמד טענות כלפי הבדיקה, והוא הגיש בדיקות שערך בעצמו בענין זה בהן יצא דובר אמת, אחת מהן לפני הבדיקה מטעם המשרד. בהקשר זה יוער כי ראוי היה שהמועמד ינקוט בגילוי מלא בפני בודק הפוליגרף מטעם המשרד ויחשוף בפניו שערך כבר בדיקת פוליגרף באותו נושא, אך המועמד בחר במודע שלא לעשות כן. גם התנהלות זו מטרידה לא מעט.
"לאור תשובותיו של בודק הפוליגרף מטעם המשרד לבטחון הפנים, יש קושי לקבל את טענות המועמד ולהתעלם מן הממצאים שעלו בבדיקתו, אך יחד עם זאת אין כל הכרח להסתמך על ממצאי בדיקת הפוליגרף מטעם המשרד, שכן גם בהתעלם ממנה נותרים עדיין סימני שאלה בסוגיה האם קיבל המועמד פניות מצד קרובי משפחה ומקורבים בענין תנאי כליאה של אסירים והאם טיפל בהן בעקבות פניות אלה.
"נתנו דעתנו לזהירות הרבה בה יש לנקוט בטרם ייפסל מועמד על סמך מכתבים אנונימיים ועל סמך מידע העולה משיחות של אחרים שאינן מגיעות כלל לידיעתו. בסופם של דברים המכתבים האנונימיים אינם מהווים שיקול במקרה דנן. גם השיחות של האחרים כשלעצמן אינן מהוות עילת פסלות במקרה דנן. הקושי נעוץ בהתנהלותו של המועמד ובתשובותיו לשאלות אשר נשאל בתהליך בדיקת מינויו על-ידי השר, הוועדה ואי-גילוי בדיקת הפוליגרף שעשה בעצמו לפני הבדיקה מטעם המשרד.
"לאור מכלול הדברים דלעיל, בא היועץ המשפטי לממשלה לכלל דעה, כי התנהלותו של המועמד מעוררת סימני שאלה לא מעטים, וצפוי קושי משפטי בהצעה למנותו לתפקיד נציב שב"ס.
"לפיכך החליט היועץ המשפטי לממשלה כי בשלב זה, בעקבות השלמת הבדיקה שקוימה כאמור לעיל, הרי שככל שהשר לבטחון פנים יחליט כי ברצונו להמשיך בהליך המינוי, יש להעביר את הנושא לועדה לבדיקת מינויים לתפקידים בכירים האמונה על בדיקת טוהר המידות, על מנת שתאמר את דברה".