האויב התורן: "הריכוזיות"
תקופות של משבר מאופיינות בכמיהה למשיח, למושיע שיפגין מנהיגות ויוציאנו מכל צרותינו, או לפחות מרובן. כך בין אדם לעצמו, כך בפוליטיקה הלאומית המדשדשת, וכך, מסתבר, גם בכלכלה ובשילוב בינה ובין הפוליטיקה.
עם ישראל זקוק לאויבים כדי להגדיר את עצמו, ותופעה זו אינה פוסחת על העולם הכלכלי המקומי. האויב מתחלף מעת לעת. פעם הוא הבנקים. פעם הכבלים. פעם החברות הסלולריות. פעם בזק. כל תקופה והאויב הנבחר שלה.
הפעם זו הריכוזיות, אלה הפירמידות (לא אלה שבמצרים). אויבי העם. העיתונות הכלכלית בחלקה, ובעקבותיה העולם הפוליטי, מצויים בתחושה של משבר בכל הנוגע לסוגיית הריכוזיות - מונח שקיבל, בחסות מסע תקשורתי נלהב, שלא לומר מתלהם, משמעות כמעט מיסטית של אפוקליפסה מתקרבת.
לא כאן המקום לעסוק בשאלה האם הריכוזיות היא בעיה משקית אמיתית המחייבת פתרון, או האם הפירמידות אכן מאיימות על המשק הישראלי. ברור כי מדובר בסוגיה מורכבת ורבת פנים, המחייבת דיון מעמיק בהרבה מזה שזכתה לו עד היום, בעיקר מעל דפי העיתונים.
אין חולק על כך שהמשק הישראלי עדיין סובל מבעיות תחרות קשות וגם מתחלואי שלטון. ואולם מהי בכלל "ריכוזיות"? והאם הבעיה המשקית-תחרותית-שלטונית שלנו היא אכן "הריכוזיות"? נותיר דיון בשאלה חשובה זו למועד אחר.
בעיניי אנו ניצבים היום בפני תופעה מרתקת, קשורה אך אחרת. זו הנהייה של מקהלת מחרפי "הריכוזיות" אחר מושיע חדש: הממונה על ההגבלים העסקיים. לפי מקהלה זו, הממונה יקבל לידיו סמכויות לפתור את בעיית הריכוזיות במשק. הממונה יפתור את בעיית השליטה המשורשרת בקונצרנים.
הממונה - שימו לב, חידוש מהימים האלה - יקבל לידיו סמכויות למנוע ריכוז של כוח פוליטי בידי גופים כלכליים. הממונה יביא לתחרות בשווקים ממועטי מתחרים. הממונה יעשה, הממונה יפעל. כדברי השיר, all you need is הממונה. חמור לבן וביאת המשיח.
המשימה: לארגן הכלכלה מחדש
חוקי הגבלים עסקיים נוהגים היום בכ-150 מדינות. בכולם יש לממונה המקומי על ההגבלים תפקיד דומה: למנוע מיזוגים והסכמים הפוגעים בתחרות, ולמנוע ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי - בעיקר כזה המיועד למניעת תחרות.
פעולת הממונה על ההגבלים, כמעט בכל המדינות, מבוססת על תשתית אקדמית ומחקרית מוצקה; על ניתוח כלכלי סדור; על ראיות שניתן, ולעתים קרובות גם צריך, להוכיחן בבית המשפט.
אוניברסיטאות בכל העולם עוסקות בחקר כלכלת התחרות. לרשויות ההגבלים העסקיים ארגון בינלאומי פורה, ודיוני תחרות חשובים נערכים גם בוועדות ה-OECD. מדובר בקהילה בינלאומית תוססת, הפועלת מכוח עקרונות כלכליים דומים מאוד.
גם אצלנו, כוחו של הממונה ולגיטימיות פעולתו נובעים מכך שהוא נע על אדנים כלכליים מוצקים, אשר נחקרו ויושמו במדינות רבות לאורך שנים, ואשר נהנים מהכרה בינלאומית רחבה ביותר. על בסיס אלה הפכה גם בישראל התחרות לערך חשוב שיש להגן עליו, והמחוקק, בחקיקה פלילית, אסר על גופים עסקיים לפגוע בתחרות.
אין בכך משום חריג. באופן דומה מגן המחוקק על ערכים חשובים אחרים, והוא אוסר על גופים עסקיים לפגוע בסביבה, לפגוע בביטחון, לפגוע בחירות ההתאגדות או לפגוע באדם על רקע מינו, מוצאו או דתו.
תפקיד הממונה לאכוף את האיסור המוטל על פגיעה בתחרות, והחוק מעניק לו לשם כך כלים פליליים ומינהליים.
נושאי הדגל המשיחי לתפקיד הממונה מבקשים להפוך אותו ליצור אחר לגמרי. הם רוצים שהממונה "ירחיב" את תפיסת עולמו. שיפעל גם במקומות שאין בהם ראיות לפגיעה לא חוקית בתחרות - אלא פשוט מיעוט תחרות. שהממונה יפלוש לשטחם של רגולטורים אחרים. שיגביל את כוח בעלי ההון. שימנע ריכוז כוח הפוגע בדמוקרטיה. שייצור תחרות במקום שזו איננה.
בקיצור, שהממונה על ההגבלים יהפוך את המשק הקטן והמבודד שלנו למשהו אחר לגמרי - תחרותי, מבוזר, פתוח ושוויוני, ואגב-כך גם יגן על הדמוקרטיה הישראלית המבולבלת מפני חורשי רעתה במגזר העסקי.
ליקוי מאורות חמור
כוונות טובות? אולי, ואולם לא ביוזמה חיובית וראויה מדובר, אלא בליקוי מאורות חמור ביותר. העברתו של הממונה מתפקיד של מונע פגיעה בתחרות לתפקיד יוצר התחרות, היא הרת-אסון.
יצירת תחרות, תכנון שווקים - אלה אינם בתחום מומחיותו של הממונה על ההגבלים. הם אינם חלק מהדוקטרינה העיונית שמכוחה הוא פועל. הם אינם כרוכים במניעת פגיעה בתחרות, אלא בפעולה יזומה לשינוי מבנה המשק, לארגון מחדש של חברות, לציווי על מכירת נכסים, לשינוי פרקטיקות עסקיות.
היום, על-פי החוק, מי שפוגע בתחרות שלא כדין הוא עבריין פלילי, והממונה, המצויד במחלקת חקירות ובסמכויות העמדה לדין, אוכף על המפרים את החוק.
הסמכויות שאותן מבקשים מקדשי הממונה להקנות לו שונות לחלוטין. הם מבקשים להסמיכו לפעול גם במקום שבו אין שום עבירה ואין שום יסוד של פגיעה בחוק. מדובר בכוח שייטול לעצמו השלטון, לארגן מחדש את הכלכלה בתחומי משק שלמים - והכול מכוח צו של הממונה, מגובה בסמכויותיו המנהליות והפליליות. אין לכך תקדים בעולם, ואין לכך מקבילה.
התפקידים שאותם מבקשים אלה הרואים בממונה מושיע להטיל עליו, יקנו לממונה כוח וסמכות לפגוע פגיעה קשה ביותר בזכות הקניין ובחופש העיסוק, והכול ללא פיצוי, ומבלי שאיש עבר על חוק כלשהו. זו תוצאה מסוכנת, לא מאוזנת ובלתי מתקבלת על הדעת - גם אם כל כוונות התומכים בה טובות וראויות.
נזק עמוק וקשה
התוצאות העלולות להיגרם מיוזמות מסוכנות אלה, שאינן לוקות בהכרח בהבנה עמוקה של תפקיד הממונה, חמורות עוד יותר. היום שוקל הממונה רק שיקולי תחרות. אפילו בית הדין להגבלים עסקיים, שהוקנו לו בהקשרים מסוימים סמכויות לשקול שיקולים שאינם מעולמה של תחרות - תעסוקה, יצוא, מאזן תשלומים - מסרב בעקביות לעשות זאת.
הטעם לכך ברור: אין לבית הדין ואין לממונה שום אמת-מידה שתאפשר לבחור, למשל, בין תחרות, לתעסוקה, למאזן התשלומים או לשיקולי יצוא. בחירה בין אינטרסים אלה היא פוליטית במהותה, ומקומה בעולם הפוליטי.
להמחשה - מתן סמכות לממונה לאזן בין חשיבות עצמאותו של עיתון יומי מזווית הראייה של קידום הדמוקרטיה, ובין חשיבות התחרות בשוק העיתונים היומיים, מחייבת איזון בין שיקולי תחרות, שבהם הממונה מומחה, ובין שיקולי דמוקרטיה, שהם פוליטיים במהותם, ושלגביהם אין לממונה שום מומחיות מיוחדת. אם אלה השיקולים שיצטרך הממונה לשקול בעתיד - תועלת לא תבוא מכך לדמוקרטיה, אבל הנזק שייגרם מכך לתפקיד הממונה יהיה עמוק וקשה.
כך, שונאי "הריכוזיות" מצאו להם נתיב למאוויהם. הם מציעים להפוך את הממונה על ההגבלים העסקיים מגוף המונע פגיעה בתחרות, למשהו אחר לגמרי: מעצב שווקים, מחולל תחרות, מגן המשק הישראלי ואביר השמירה על הדמוקרטיה מפני המגזר העסקי. הלאה החקיקה המעייפת, ועדות ציבוריות, ניתוח רב תחומי, איזון אינטרסים, פיצוי בגין פגיעה בקניין. הבה נקצר דרכים! יחי הממונה. הנידונים למוות מצדיעים לך.
זוהי קריאתי: לעצור ולחשוב. לעצור את המירוץ הפופוליסטי הנמהר, הסוחף שרים, מחוקקים ועיתונאים. להבין שאי-אפשר לתלות בממונה תקוות שהוא אינו יכול להגשים. להבין את הנזק שייגרם מקידום יוזמות רעות אלה.
יוקרתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, האמון המוצדק הניתן בו - כל אלה נובעים מלגיטימיות פעילותו, כחסם הניצב איתן בפני פגיעה בתחרות. היום שבו יוסמך הממונה להיות מעצב-מחדש של שווקים, מחולל תחרות, מגן המשק הישראלי ואביר השלטון הדמוקרטי, הוא היום בו ייפגע מוסד הממונה, יותר מאשר נפגע מכל שוחר רעתו.
איך אומרים היהודים האמריקנים כשהם באים לתאר את סכנת ההתבוללות המאיימת עליהם, נוכח שוויון הזכויות שהם זוכים לו? We are being loved to death. כך גם כאן. תומכיו הגדולים ביותר של מוסד הממונה יהפכו למחריביו. לאן מובילה הדרך הרצופה בכוונות טובות, אנחנו כבר יודעים.
הכותב, שותף מנהל במשרד עורכי הדין תדמור ושות', היה בעבר הממונה על ההגבלים העסקיים.