כלבים (כולנו) נובחים ומייללים, והשיירה (כמה עשרות מנהלים) עוברת ומזמרת. שנה אחר שנה. ככל שאנחנו בוכים יותר, הם חוגגים יותר. ככל שאנחנו מדברים יותר, מקימים ועדות, מתלוננים, מבקרים, כותבים ומציעים - הם גורפים יותר לכיסם.
אחד הכוכבים הוא עקיבא מוזס, מנכ"ל כיל, שעלות שכרו עמדה אשתקד על 20 מיליון שקל. אחריו מדורג אליעזר שקדי, מנכ"ל אל על, עם כ-17 מיליון שקל. דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר לשעבר, לקח 16 מיליון שקל כולל פיצויי פרישה. אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס, גרף 14 מיליון, ואילו אלי יונס, מנכ"ל מזרחי-טפחות, צבר 82 מיליון שקל ב-7 שנים, ועוד היד נטויה.
אתם אולי שואלים את עצמכם למה הם צריכים כל-כך הרבה, והתשובה היא: "למה לא - אם נותנים אז לוקחים". והם לא מתביישים? ממש לא. נהפוך הוא. הם רק הולכים ומתגבשים בינם לבין עצמם. התאגדות קואופרטיבית של המשפחות ה"נותנות" כמו עופר, בורוביץ', תשובה ועוד, עם מספר מצומצם של מנהלים "מקבלים". מוסד סגור. אנחנו יחד מול כל העולם שלא מבין כלום.
למה כדאי ל"נותנים" לתת כל-כך הרבה? לא חסרות סיבות, החל מכדאיות אישית גלויה או נסתרת, ועד לזלזול בכספי ציבור. למה הדירקטוריונים מסכימים? כי גם הם נהנים מאותם "נותנים". ולמה אף דח"צ לא קם? כי באף אחד מהם טרם הוטל קלון בגין התנהגות קלוקלת.
להכאיב להם בכיס
ולכן, מסקנה 1: גם אם נמשיך לפטפט ולכתוב, נקים ועדות, נצרח או נחוקק חוקים מגבילים - זה לא יעזור. תמיד ה"מקבלים" וה"נותנים" ימצאו מסלולים על ותת קרקעיים.
מסקנה 2: אם כסף זה כל הסיפור - אז כסף הוא הפתרון לסיפור. שיכאב קצת בכיס. יותר מס.
הפעלת מקל מס הכנסה נראית היום רלוונטית יותר מאי-פעם. על הפרק קיימת הצעה של פרופ' אבי בן בסט, לפיה יש לקבוע רף שכר שמעליו כל תוספת שכר לא תוכר כהוצאה לצרכי מס. זה יביא לייקור עלות השכר עבור החברה.
אפשרות שנייה היא לקבוע עוד שתי מדרגות מס גבוהות על שכר חריג במיוחד. למשל, קביעת מס שולי גבוה על שכר מעבר ל-200 אלף שקל בחודש. כך, חלק מהשכר הגבוה ישולם כמס ממנו תהנה גם הקופה הציבורית.
הבעיה היא שרשות המסים לא אוהבת את זה. "התפקיד שלנו הוא לא לעסוק בפערים במשק או בעשיית צדק חברתי", אמר יהודה נסרדישי לח"כ שי חרמש שהגיש הצעת חוק לפיה הכרת מס הכנסה בהוצאות שכר עד לגובה של 3 מיליון שקל בשנה תוגבל, כשחברה שרוצה לשלם יותר תעשה זאת על חשבון רווחיה.
אך נסרדישי הולך, ובימים אלה מאתרים את מחליפו. שר האוצר, יובל שטייניץ, שצפוי לסיים השבוע בהצלחה את פרשת תמלוגי הגז, יכול לקחת את הטיפול בעניין כמשימה החדשה שלו.