פקידי האוצר מסכנים את מימוש החלטת הממשלה לייצר בישראל חשמל מאנרגיות מתחדשות. כך טוען שמואל ריפמן, ראש המועצה האזורית רמת נגב. בשטח המועצה מתוכנן מספר רב של פרויקטים סולאריים, שאמורים לספק חשמל לרשת הארצית. בראיון ל"גלובס" מזהיר ריפמן כי המחדל הממשלתי בתחום הקמת מתקני ההתפלה עומד לחזור על עצמו.
ועדת השרים לאנרגיות מתחדשות תדון ביום א' הקרוב בשאלה האם וכיצד יש להמשיך במדיניות לעידוד שילוב של אנרגיות מתחדשות במשק החשמל. זאת, בהתאם להחלטת הממשלה ב-2009 לקבוע יעד של ייצור 10% מהחשמל במדינה ממקורות אנרגיה מתחדשת עד 2020. לקראת הדיון פתחו חברות המתמחות במערכות סולאריות קטנות לגגות בקמפיין בדרישה לקבל חלק ממכסת התקנות שהובטחה למתקנים סולאריים גדולים קרקעיים.
- מתקיני הגגות טוענים שמגיע להם נתח ממה שהובטח לקרקעיים כי הם מספקים יותר מקומות עבודה.
"זה קשקוש. כמה מקומות עבודה מייצרת מערכת של 50 קילוואט שיושבת על גג? בעיני זה בסך הכול סוג של בנקומט שמייצר רווחים. אין לי שום דבר נגד התקנת מערכות על גגות, אבל אפילו אם נכסה את כל הגגות המתאימים במדינה במערכות סולאריות לא נגיע ל-5%. זו פשוט תהיה בכייה לדורות אם ייקחו את המגוואטים וישמרו אותם לגגות".
- הארגונים הסביבתיים טוענים ש"החקלאות הסולארית" מאיימת על השטחים הפתוחים והחקלאיים שנותרו במדינה.
"יש מספיק שטחים שיישארו פתוחים. רק בשביל הפרופורציות, להערכתי מדובר ב-20 אלף דונם, כשרק ברמת הנגב יש לנו 4 מיליון דונם". לדברי ריפמן, ישובים כמו אורים, משאבי שדה או צאלים (שבשטחם מתוכננים פרויקטים קרקעיים גדולים, ע"ב) ייהנו מרווח שיפצה אותם על ירידת רווחיות החקלאות. "הפרויקטים יכניסו את ישראל לתחום המו"פ באופן משמעותי".
- למה לדעתך זה לא קורה?
"ראש הממשלה ושר האוצר כבר חתמו על חלק מהפרויקטים האלה כפרויקטי תשתית לאומיים. מי שמעכב זו הפקידות באוצר. מה שקרה עם התפלת המים קורה היום בתחום האנרגיה הסולארית. אני מציע לא לחזור על שגיאות העבר".